אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בפעם ה־15: דחייה בהקמת מתקן המיחזור הגדול ביותר בישראל צילום: אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

בפעם ה־15: דחייה בהקמת מתקן המיחזור הגדול ביותר בישראל

ארבע שנים לאחר שפורסם המכרז להקמת מתקן מיחזור ענק בשטח השפד"ן בעלות של 3 מיליארד שקל, מרבית החברות פרשו ממנו ורק שתיים נותרו. כעת אחת המתמודדות, קבוצת ורידיס־תה"ל, מאיימת לפרוש. האוצר: "קיים פוטנציאל לרווח עבור הזוכה"

15.06.2017, 06:51 | גולן חזני

ועדת המכרזים באגף החשב הכללי במשרד האוצר דחתה בשבוע שעבר שוב את סיום המכרז, בעלות מוערכת של 3 מיליארד שקל, להקמת מתקן המיחזור הגדול בארץ - מכרז השפד"ן. מדובר בדחייה בפעם ה־15 בארבע שנים של המכרז. המועד החדש שנקבע 11 ביולי.

ל"כלכליסט" נודע כי קבוצת ורידיס־תה"ל אחת משתי המתמודדות היחידות שנותרו במכרז, שוקלת לפרוש בשל ליקויים מהותיים לטענתה במבנה המכרז ובמודל הכלכלי המוצע. לצד ורידיס ותה"ל מתמודדת גם קבוצת שיכון ובינוי ו־GES, כשלכל אחת מהקבוצות התקשרויות עם חברות בינלאומיות מובילות אשר מספקות את הטכנולוגיה למתקן.

איזה פיצוי יקבל היזם?

הטענות המרכזיות של ורידיס־תה"ל הן כי בעלי המניות של היזם הזוכה יאלצו להעמיד לטובת הגורמים המלווים ערבויות כספיות גבוהות, כדי להבטיח את אספקת הפסולת למתקן על פני 25 שנים, בהיקף של 1,000 טון ביום, זאת בעוד שהרשויות המקומיות לא יכולות להבטיח אספקת פסולת סדירה לאורך שנים. יותר מכך, אין שום הבטחה כי הרשויות המקומיות אשר מרביתן מנהלות את מערך התברואה באופן עצמאי, תסכמנה לשנע את האשפה למתקן זה בעוד שישנם מתקנים אחרים באזור אשר גובים דמי טיפול תחרותיים יותר.

רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, צילום: עמית שעל רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר | צילום: עמית שעל רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר, צילום: עמית שעל

כמו כן יהיה צפוי הזוכה לטענת ורידיס־תה"ל לספוג הפסדים גבוהים הנאמדים ב־40־50 מיליון שקל בשנות ההרצה הראשונות של המתקן - המוערכות על ידי ורידיס־תה"ל בכ־4 שנים, הפסד עצום שהופך את המכרז לבלתי כלכלי. למרות הערכה זו, בתנאי המכרז מוגדרת תקופת ההרצה למשך שנה בלבד, תנאי שלטענת המתחרות אינו סביר.

עוד טוענת ורידיס (ואוליה לשעבר) כי רשת הביטחון שמעניקה המדינה, אשר קובעת כי במידה והמתקן אכן קלט 1000 טון אשפה ביום אך לא הגיע למיחזור שנתי של 110 מיליון שקל, המדינה תפצה את היזם ב־75% מההפרש שבין ההכנסה השנתית בפועל לסכום האמור לעיל, זאת בתנאי שסך סכום הפיצוי לאורך השנים לא יעלה על 150 מיליון שקל במשך 25 שנים. עם זאת קבעה המדינה כי היה והכנסות המפעל יעלו על 125 מיליון שקל בשנה, היא זכאית לקבל 20% מהסכום העודף. ורידיס טוענת שתנאים אלו אינם מעודדים להגדיל את היקף הפסולת הנקלט במפעל וחוטא למטרת המתקן והיא הגדלת היקף הפסולת הממוחזרת.

במכרז גם הקמת תחנת כוח

לא ברור אם טענות ורידיס הן איום אמיתי או שמטרתן ללחוץ את האוצר לבצע שיפורים במכרז. מה גם שורידיס ותה"ל השקיעו כבר מיליוני שקלים בהכנות. מצד שני, פרישה של אחת משתי המתמודדות עלולה להעמיד את המדינה בנחיתות מול מתמודדת יחידה.

המכרז פורסם ב־2013, כשעלות הקמת המתקן, שלפי התכנון המקורי היה אמור להתחיל לפעול כבר כבר לפני שנה ב־2016, נאמדה ב־700–600 מיליון שקל.

בתחילת המכרז התמודדו בו שבע מתחרות כש־5 מהן פרשו ממנו במהלך השנים. המתקן אמור להפיק קומפוסט איכותי להעשרת שדות חקלאיים וכן להפיק תוצרים ממוחזרים של ברזל, אלומיניום, פלסטיק ונייר. המכרז כולל גם הקמת תחנת כוח שתפעל בביו־גז ותייצר חשמל ירוק בהיקף של 12 מגה וואט, באמצעות הזבל האורגני שמשוחרר בטיפול באשפה.

מדוברות האוצר נמסר כי "מדובר במכרז בשיטת BOT וכנהוג בפרויקטים אלה, תנאי המכרז כוללים הגנות שונות ובהן גם רשת בטחון להכנסות במקרים מסויימים, בהתאמה לשוק הפסולת בו יפעל המתקן. קיים פוטנציאל לרווח עבור הזכיין שייבחר במכרז. התווספה לתנאי המכרז תקופת חסד בת שנה נוספת במהלכה לא ייגבו קנסות מהזכיין".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות