הקברניט
45 שנה ל-F15, המטוס שנולד בגלל שרשרת טעויות מביכה
המטוס המפורסם אמנם זכה למקום של כבוד בפנתיאון התעופה - אבל נוצר כדי לפתור בעיה שמעולם לא התקיימה. הוא יצר תקדים מסוכן, בגללו חילות האוויר שותים כל כך הרבה כסף מהתקציב של כל מדינה כבר עשרות שנים
שלום, כאן הקברניט; מי לא מכיר את מטוס ה-F15? האווירון, שחוגג השנה 45, קנה לו סטטוס אגדי בפנתיאון התעופה הצבאית ובצדק. אבל האם ידעתם שהוא נולד בגלל טעות מביכה חוצת-יבשות? ושבגללו חלה קפיצה פראית במחיר מטוסי הקרב בעולם - קפיצה שעד היום אנחנו משלמים עליה?
לכתבות "הקברניט" הקודמות
סיפורנו מתחיל בין שנות השישים לשבעים, בשיאו של מירוץ החימוש בין ארה"ב ובריה"מ. חיל האוויר האמריקאי, עודנו מלקק את הפצעים ממלחמת ויאטנם, חיפש כבר מספר שנים מטוס קרב חדש שיחליף את הפאנטום ולא מצא.
הקצינים דרשו אווירון יוצא דופן, כזה שיוכל ליירט מפציצים סובייטיים מרחוק, לכסח מטוסי אויב מקרוב ולעשות את זה מעולה. 500 עיצובים שונים הוגשו, אבל חיל האוויר דחה את כולם. ואז, ב-1971, סופסוף הופיע אווירון כזה. היתה רק בעיה אחת קטנה: הוא הופיע ברוסיה סובייטית.
קראו לו מיג 25 והוא הבהיל נורא את כל מדינות המערב. תצלומי אוויר גילו רמזים לקיומו, אבל הוא התגלה במלוא תפארתו דווקא פה בישראל: מפעילי מכ"מ ראו מטוס לא מזוהה נכנס למרחב האווירי - ובתחילה חשבו שזו תקלה במכשיר: האווירון טס במהירות 3,900 קמ"ש ובגובה של 60 אלף רגל - מהר וגבוה יותר מכל מה שאינו חללית. הוא השאיר אבק לפאנטומים שהוזנקו כדי ליירט אותו.
המיג נראה כמו סוג חדש לגמרי של מטוסים: להערכת מומחי המודיעין, הוא יכל לטוס כ-1,000 קמ"ש מהר יותר מכל מה שהיה לאמריקאים, הטווח שלו היה בין יבשתי והטילים שלו יכלו לתפור מפציצים ומטוסי קרב בכל גובה. למה נבהל העולם? משום שבשנות השבעים, מפציצים היו עדיין הדרך המועדפת לשנע פצצות אטום ממעצמה למעצמה; ואם לרוסים יש את המיג הזה, הם בעצם השיגו פטור מהפצצה גרעינית. כל המודיעין הצבאי איבד כמה פעימות לב; במבט ראשון, הרוסים בנו את המטוס המושלם.
האווירון הזה היה כל כך סודי, שגם ברוסיה לא ידעו עליו יותר מדי: בגלל המידור הפנימי בבריה"מ, רוב קציני המודיעין שם ידעו עליו רק דרך חקר מודיעין אויב - כלומר, מה שגילו שהאמריקאים והבריטים יודעים עליו. כל קצין סובייטי שערק למערב ונחקר גרד בראשו ואמר "אהה, כן, יש לנו את הסופר-מטוסים האלה".
החברה שנבחרה לפתח את התשובה האמריקאית למיג היתה מקדונל-דאגלס. כשתכננה את ה-F15, היא כיוונה לירח: מטוס שיוכל להשתוות למטוס העל הרוסי. חיל האוויר האמריקאי היה צריך חשיבה רעננה; הוא פנה לרב סרן ג'ון בויד, מדריך טיסה וחדשן מפורסם בלוחמה אווירית - שעזר למהנדסים גם בשיפור יכולות האווירון בקרב אוויר, גם בעיצוב שלו וגם בכמה דברים פחות שגרתיים. למשל, כשהתקשו המהנדסים לקבל תור לעבודה על מחשבי הפנטגון (אנחנו מדברים על הסבנטיז, אין יותר מדי מחשבים בעולם), הגניב אותם בויד פנימה בלילה. לפי הערכות, הוא גנב שעות עבודה על המחשב בשווי מיליון דולר.
התוצאה היתה מטוס קרב מדהים, זינוק של דורות שלמים מעל לכל דגם מערבי שטס לפניו. הוא היה מהיר יותר, נשא יותר חימוש ויכל לבצע יותר משימות. ובשום תחום לא בלטה קפיצת הדרך יותר מבמחיר: בעוד קודמו הפאנטום עלה כשלושה מיליון דולר, ה-F15 עלה 30 מיליון. ממשלת ארה"ב ניסתה לא להתייחס למחיר ה-F15 - הרי מה לא עושים בשביל שהסובייטים לא יפצפצו להם את ההרתעה הגרעינית; "טוב, נו, נקווה שהוא יצליח להתמודד עם המיג", נדו הגנרלים.
בוקר ערפילי אחד בספטמבר 1976 נחת מיג 25 בשדה תעופה ביפן. הטייס, ויקטור בלנקו, נתן בשמחה את האווירון למערב, תמורת כמה דולרים ואזרחות אמריקאית.
ואז גילה המודיעין האמריקאי שעשה טעות טיטאנית: המיג 25 באמת טס במהירות של מאך 3, אבל הטווח שלו היה מוגבל והיה לו כושר תמרון איום ונורא; הוא נשא רק ארבעה טילים שאמינותם נמוכה להפליא; הוא כלל אינספור פשרות עיצוביות משונות, כמו שימוש באלכוהול בתור נוגד קיפאון בחלק מהמערכות, כדי להוזיל קצת את עלות הייצור (צוותי הקרקע היו נוהגים לשתות אותו ולהשתמש בו כדי לחזק את הוודקה שלהם). ולדובדבן שבקצפת: המיג 25 נועד לתת מענה למפציצים אמריקאיים על-קוליים כמו ה-B70, שפיתוחם בוטל בגלל עלויות גבוהות. במילים אחרות, הוא בעצמו נולד בטעות, כדי לפתור בעיה שלא היתה קיימת.
וכמובן שאת כל זה קלטו האמריקאים אחרי שהחוזים היו חתומים ומפעלי מקדונל-דאגלס פלטו מאות אווירוני F15.
ארצות הברית נותרה עם מטוס הקרב הטוב בעולם ואחד הכי יקרים שיש (ה-F14, שקדם לו, היה יקר יותר – אך יוצר בכמויות קטנות בהרבה). ועם תקדים בעייתי שייקר את כל תעשיית האירוספייס הצבאית בעולם - בשל קפיצת מדרגה שלא לצורך; בגלל הטעות שלה, נולדה קטגוריית אווירונים חדשה: מטוסי קרב עתירי-יכולות בעלי טווח ארוך ותג מחיר מופרע. משהו שלא היה צריך להתקיים עכשיו הפך לשורה יקרה מאוד וקבועה מאוד בתקציב הביטחון של כל מדינה.
ומירוץ החימוש נמשך כאילו לא נעשתה שום טעות: נגד ה-F15 פיתחה ברית המועצות את המיג 31 והסוחוי 27 (יקרים להחריד שניהם), נגדם שיפרה ארה"ב את ה-F15 ופיתחה את יורשו, ה-F22 (עוד יותר יקר), מולו פיתחה רוסיה את הסוחוי 50 וכולם ממשיכים להתייקר. ה-F35, מטוס הקרב האחרון בו הצטיידה ישראל, עולה כמו שלושה F15. וכך ממשיכה לה התזמורת לנגן; אף אחד לא גידל שכל ואמר "היי, המטוס הנוכחי שלנו מסתדר יופי גם עם ההמצאה החדשה של הרעים" ואנחנו ממשיכים לשלם הרבה יותר על אווירונים - בגלל טעות בת 45 שנה. טיסה נעימה!
74 תגובות לכתיבת תגובה