פלוג: "חייבים לשנות את הכלכלה הדואלית שלנו לכלכלה אחת"

"מצב של שתי כלכלות-חברה אחת הוא מצב בלתי אפשרי. אם אנחנו רוצים להגיע לחברה שיש בה לכידות חברתית, ללא פערים ברמה שאינה מתקבלת על הדעת נצטרך לשנות את המצב של כלכלה דואלית שבו אנחנו מצויים היום, למצב של כלכלה אחת", כך אמרה ד''ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריה, הדרך למטרה הזו עוברת דרך צמיחה מכלילה. "כלכלה אחת אין פירושה שכל המשק מייצר רק הייטק. כלכלה אחת היא כלכלה שבה כל הענפים עושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, מתאפיינים בפריון גבוה ובחדשנות, ומכאן נגזר החשוב מכל – משלמים שכר ראוי לעובדיהם", הסבירה פלוג.

הנגידה, קרנית פלוג | צילום: צביקה טישלר

הנגידה הציגה מספר מדדים המשקפת היטב את "הכלכלה הדואלית": פערי השכר בישראל הם הגבוהים במדינות המפותחות והם משקפים בראש ובראשונה את אי השיוויון במיומנויות כפי שהן נמדדות במבחן ה-PIAAC של ה-OECD כאשר הפערים בהכנסה הפנויה של משקי בית בישראל גבוהים ביחס למדינות המפותחות. "צמצום הפער בין שני חלקי הכלכלה הוא תנאי הכרחי לצמצום פערים ולחברה אחת. הדרך לשם לא עוברת דרך האטה של הקטר, אלא דרך צמיחה מכלילה – כזו שתביא לעלייה בפריון גם ב'שאר הכלכלה'" -זו שבה עובדים 90% מהמועסקים, וכך ייהנו מפרותיה כל חלקי האוכלוסייה", ציינה פלוג.

על מנת להמחיש ולהסביר איך נוצרת הכלכלה הדואלית, הציגה פלוג את הנתונים הבאים: ישראל מובילה בשעור המועסקים בענפי ההייטק - כ-9%, יותר מכפול מהחציון במדינות ה-OECD – מנגד, כאשר מצרפים את כל המועסקים בענפי ההייטק השונים, למרות שאנחנו שיאני העולם במשקלם בתעסוקה, הרי שהם מהווים רק 9% ממספר השכירים במשק – כלומר, פחות מעשירית השכירים עובדים בהייטק אשר לפי נתנוי בנק ישראל". לדבריה, רובם הגדול, גרים ועובדים במרכז הארץ ומשקל משרות ההייטק בת"א ובמרכז נותר יציב על כ-60% ב-20 השנים האחרונות.

פלוג חזרה והדגישה את בעיית הפריון במשק. לדבריה, תמונת השכר משקפת את העובדה שמרבית העובדים במשק, שמשתכרים שכר נמוך, עובדים בענפים בהם גם פריון העבודה נמוך.

כדי לחבר את שתי הכלכלות מציעה הנגידה: השקעה בהון אנושי; הגברת התחרות באמצעות הסרת חסמי יבוא לרבות בענפי השירותים, אימוץ טכנולוגיות תוך עדכון חוק עידוד השקעות הון כך שיעודד השקעות בהון המגלם טכנולוגיות מתקדמות גם בענפים שמוכרים לשוק המקומי וחשופים לתחרות מהעולם, עידוד חדשנות דרך הרחבת עידוד חדשנות ב"שאר המשק" באמצעות תמיכות המדען הראשי, שיפור הרגולציה שיביא לשיפור בסביבת הפעילות העסקית, וגדלת ההשקעה בתשתיות הפיזיות לרבות בתחום התחבורה הציבורית.