מפעל מיחזור בקבוקי הפלסטיק היחיד בארץ עלול להיסגר

אביב תעשיות, המפעל היחיד בישראל למיחזור בקבוקי פלסטיק, נמצא בסכנת סגירה. המפעל מתריע על קשיים תפעוליים כבר חודשים אחדים, וכעת מופעל במתכונת עבודה חלקית של שלושה ימים בשבוע. משפחת מזרחי, בעלת המפעל, שמעסיק 70 עובדים באזור התעשייה ברמת חובב בנגב, פנתה בשנתיים האחרונות בבקשת סיוע למשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה — ולא קיבלה כל מענה.

"המשפחה שלנו מסבסדת את תעשיית מיחזור בקבוקי הפלסטיק בישראל", אומר ירון מזרחי, מנהל המפעל. לדבריו, בני המשפחה, שמאיישים כמה תפקידי הנהלה במפעל, לא משכו שכר מאז השנה שעברה, והזרימו למפעל הון של מיליוני שקלים כדי שימשיך לפעול.

הסיפור של אביב תעשיות דומה לכאורה לזה של עשרות מפעלים קטנים ומשפחתיים אחרים בפריפריה שנקלעו לקשיים, פנו למשרד הכלכלה, לא עמדו בקריטריונים לקבלת סיוע, ועל פי רוב פיטרו עובדים ונסגרו. אלא שלמפעל של אביב יש ערך מוסף, והוא הערך הסביבתי. בהיעדר מפעל מקומי למיחזור בקבוקי פלסטיק, הבקבוקים שייאספו על ידי תאגידי המיחזור אל"ה ותמיר יישלחו למפעלים בחו"ל — כשהנזק הסביבתי של זה הוא כפול: ראשית, שינוע הבקבוקים לחו"ל הוא תהליך מזהם של שריפת דלקים; שנית, פגיעה בעקרון הצריכה המעגלית, שמשמעה שהפסולת המקומית לא תהפוך לחומר גלם עבור התעשייה המקומית.

על רקע זאת התגייסה עמותת אדם טבע ודין לטובת המפעל, ונאבקה כדי שיקבל כספים מקרן הניקיון, גם כאן — ללא הצלחה. לפי אתר המשרד להגנת הסביבה, "הקרן נועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות הסביבה, ובכלל זה שמירה על הניקיון, מניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, מיחזור, מניעת מפגעים, מניעת שילוט בלתי חוקי ומניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, וכן הגנה על הסביבה החופית". בקרן נצברו עד כה כ־1.5 מיליארד שקל מהיטלי הטמנה וקנסות על גופים שמפרים את חוקי המיחזור. בפברואר דנה הקרן בהענקת סיוע של 15 מיליון שקל למפעל אביב תעשיות, אך דחתה את ההצעה.

ירון מזרחי, מנהל אביב תעשיות, על חוק האריזות: "מתיר לתאגיד תמיר לייצא רק 20% מהבקבוקים הנאספים. לצערי, הם מייצאים הרבה יותר. אנחנו יודעים כמה נכנס אלינו וכמה יש בשוק" | צילום: אילן אסייג

מנוגד לאמנות בינלאומיות

"השר להגנת הסביבה שוב מחבל בענף המיחזור בישראל", אומר עו"ד אסף רוזנבלום, מנהל המחלקה המשפטית של אדם טבע ודין. "לא רק שהוא לא מקצה תקציבים לעידוד ולפתרונות מיחזור, אלא שבפועל הוא אפילו גורם לסגירת המפעל היחיד שעוסק במיחזור פלסטיק. אחד העקרונות הסביבתיים הבסיסיים הוא להפוך את הפסולת למשאב, כלומר להשתמש בחומר גלם מקומי עבור התעשייה הישראלית, ובכך להימנע מהמחיר הסביבתי הכבד הכרוך בשינוע פסולת. בנוסף, יצוא פסולת למדינות אחרות מנוגד לשורה של אמנות בינלאומיות. אנו קוראים לשר להגנת הסביבה להשתמש בכספי קרן הניקיון למטרות להן נועדו – תמיכה במשק הפסולת בישראל".

הצניחה במחירי הסחורות היא אחד הגורמים העיקריים שמעיבים על פעילות מפעל המיחזור. הצלילה במחירי הנפט מסוף 2015 הביאה לירידה במחירי הפלסטיק ה"בתולי", כלומר חומר הגלם החדש שאינו ממוחזר. חומר גלם זול מוריד מיד את הכדאיות הכלכלית של מיחזור, ומעיב כיום על מפעלי מיחזור פלסטיק בכל העולם. "שנת 2016 היתה שנה גירעונית בצורה שאין לתאר", אמר מזרחי.

מלבד זאת, אל"ה - תאגיד מיחזור הבקבוקים שבבעלות יצרני המשקאות הגדולים, ותמיר - תאגיד מיחזור האריזות של יצרני המזון ומוצרי הצריכה הגדולים, על פי רוב בוחרים, לדברי מזרחי, לשלוח את הפלסטיק שלהם לחו"ל מסיבות כלכליות. "בחוק האריזות (החוק שמסדיר את פעילות תמיר - ג"ק) אחת המטרות היא לעודד תעשייה ירוקה", אומר מזרחי, "ולכן החוק מרשה להם לייצא רק 20% ממה שהם אוספים. לצערי, אני יכול לומר ש־80% מהפלסטיק שלהם לא הולך אלינו. אנחנו יודעים כמה נכנס אלינו וכמה יש בשוק".

מזרחי מוסיף בעניין זה: "אנו מבקשים מהמדינה, עשיתם הפרטה של מיחזור, וזה התפקיד של התעשייה לדאוג למיחזור וזה בסדר. אבל התפקיד של המשרד זה לאכוף את החוק, ולא לאפשר לדברים לעבור מתחת לרדאר. פנינו עם זה לשר הכלכלה, לשר להגנת הסביבה ולהתאחדות התעשיינים, אנחנו במצוקה מאוד גדולה".

גורם נוסף שמכביד על המפעל הוא הרגולטור. לדברי מזרחי, "אנחנו נאבקים מול חומר גלם שמגיע מטורקיה ומסעודיה. זו תחרות מול גופים שלא עומדים באותה רגולציה, אין להם את אותם חוקי עבודה, אין להם חוקים לטיפול בשפכים. היינו צריכים להשקיע יותר מ־3 מיליון שקל במערכת טיפול בשפכים, ועשינו את זה בעבודה משותפת עם המשרד להגנת הסביבה. אבל איך אפשר להתחרות ככה מול סעודיה? זה תחרות רצחנית".

"הוראות החוק מקוימות"

ממשרד הכלכלה נמסר: "באפריל נפגשו נציגי משרד הכלכלה עם נציגי החברה, ושמעו מהם על הצרכים והבעיות המרכזיות. המענה לבעיות המרכזיות שהעלתה החברה נמצא בסמכות המשרד להגנת הסביבה. בדיון עלו מספר הצעות והן הועברו למשרד הגנת הסביבה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "ירידת מחיר חומרי הגלם משפיעה על תעשיית מיחזור הפלסטיק לרעה. המשרד ביקש לפרסם הליך לתמיכה בתעשייה זו באמצעות קרן הניקיון, אך לצערנו הוא לא אושר. למשרד אין כלים נוספים לתמוך בתעשיית מיחזור הפלסטיק, אך ימשיך לנסות ולמצוא פתרונות באמצעות קרן הניקיון. לעניין אכיפת החוק על ידי המשרד להגנת הסביבה, הגוף המוכר מגיש על פי החוק דיווח שנתי על נתוני המיחזור והעמידה ביעדים. הדיווחים מבוקרים ונתוניהם מאומתים, לרבות קיום הוראות החוק אודות מגבלת היצוא על ידי המשרד".

מתאגיד המיחזור אל"ה נמסר: "המדינה צריכה לדאוג לשימוש בחומר הממוחזר שנאסף בתעשייה המקומית. הפתרון האולטימטיבי לשימוש בחומר הנאסף ממאות מיליוני בקבוקי הפלסטיק היה להקים מפעל (B2B ,bottle to bottle) המאפשר שימוש אינסופי בבקבוקי הפלסטיק הממוחזרים. עד כה לא הצלחנו לקדם זאת, בעיקר מסיבות רגולטוריות".

קובי דר, מנכ"ל תמיר, מסר בתגובה: "כשאנו מקבלים פסולת אריזות בפחים הכתומים זה עובר מיון, ואז אנו מוציאים מכרז. קבלנים ויצואנים מתמודדים על החומרים שאנחנו ממחזרים. כרגע השוק מייצר עמידה במחויבות של 80% מיחזור בישראל".