אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלוואות חברתיות: יו"ר ועדת הרפורמות דורשת להגן על השחקניות הקטנות צילום: אלכס קולומויסקי

הלוואות חברתיות: יו"ר ועדת הרפורמות דורשת להגן על השחקניות הקטנות

בקשתה של ח"כ רחל עזריה מגיעה לקראת אישור הצעת חוק במסגרתה יחול לראשונה פיקוח על ענף ההלוואות החברתיות. נציג בנק ישראל אמר בדיון: "אם הבנקים היו רוצים למוטט את שוק ה-P2P, היו יכולים לעשות זאת עד היום ללא כל פיקוח או מגבלות"

21.06.2017, 17:41 | רעות שפיגלמן

יו"ר ועדת הרפורמות, ח"כ רחל עזריה (כולנו) דורשת מהמפקחת על הבנקים, חדווה בר, ומהממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, לגבש פתרונות שיאפשרו לארבעת השחקניות הקטנות בשוק ההלוואות החברתיות (פלטפורמות ה-P2P) להתמודד בעת הצורך מול כניסת רגלם של הבנקים לתחום. בדיון שנערך היום (ד') הקציבה עזריה שבוע לטובת העניין שכן הוועדה נמצאת בישורת האחרונה לקראת אישורה של הצעת החוק שתחיל לראשונה פיקוח על ענף ההלוואות החברתיות - בחקיקה ראשית. הפלטפורמות הללו הן למעשה מודל המאפשר תיווך בין כספו העודף של כל אזרח המעוניין להלוות את כספו, לבין אלו הזקוקים להלוואות. מדובר בפלטפורמות שמתווכות בין מלווים לבין לווים, ללא גורם בנקאי בדרך.

קראו עוד בכלכליסט

"חשוב לנו שיהיו פלטפורמות P2P. הקשיים שהוערמו על הפלטפורמות עד היום כן עלולים להעיד על מתח מסוים מול הבנקים", אמרה עזריה בדיון. "חברי הוועדה ומשתתפי הדיון העלו כאן חשש שאני מקווה שלא יתמשש אבל אין לנו איך לדעת את זה מראש. מכיוון שאנחנו עוסקים כאן בחקיקה ראשית צריך לעשות עכשיו מהלכים שיוודאו שבהמשך לא ניתקל בבעיות".

חדוה בר, המפקחת על הבנקים, צילום: אלעד גרשגורן חדוה בר, המפקחת על הבנקים | צילום: אלעד גרשגורן חדוה בר, המפקחת על הבנקים, צילום: אלעד גרשגורן

למרות שהבנקים לא עוסקים כיום בתחום, חוק הבנקאות (סעיף 10) כן מתיר להם לעסוק בפעילות של תיווך באשראי – אך תוך קבלת אישור מבנק ישראל . בדיון היום, כמו גם בדיון הקודם, עלו טענות וחששות מקרב השחקניות כמו גם מקרב חלק מחברי הוועדה שטענו כי להבנתם אם בנק מסוים יחליט לעסוק בתחום הוא ייהנה מיתרון שאיננו שוויוני, ויוכל לדרוס בקלות רבה את השחקניות הקיימות, בהתחשב בעובדה שהן צעירות, חולשות על נתח שוק אפסי ביחס לשוק האשראי כולו, והן למעשה סוג סטארטאפים. משתתפים נוספים בדיון הציעו להחיל על השחקניות הגנות ינוקא במידה והבנקים גם יעסקו בתחום, והיו כאלה שטענו שזה לא ייתכן שהבנקים בכלל יתאפשר להם לפעול בתחום – כי זה לא ישאיר סיכוי לשחקניות הטריות הקיימות.

בניגוד לעמדת השחקניות, נציגי בנק ישראל טענו אמרו היום בדיון כי הם מתנגדים לאפשרות של איסור כניסת בנקים לתחום. "אם הבנקים היו רוצים למוטט את שוק ה-P2P, היו יכולים לעשות זאת עד היום ללא כל פיקוח או מגבלות", נטען. טיבי רבינוביץ', מנהל קשרי החוץ, באיגוד הבנקים הדגיש את עקרון טובת הלקוח ואמר בהקשר זה כי, "בסופו של דבר המטרה צריכה להיות טובתו של הלקוח, שיקבל את המחיר הנמוך ככל שניתן ולא משנה ממי".

דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון, צילום: אלעד גרשגורן   דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון | צילום: אלעד גרשגורן דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון, צילום: אלעד גרשגורן

סוגיה נוספת בה דנו היא האם יש להכפיף את הבנקים לחקיקה הצפויה של שחקניות ה-P2P. בהתאם לבקשת עזריה בדיון הקודם, בבנק ישראל וברשות שוק ההון ביצעו בדיקה של הנושא. עיקר החשש הוא מכך שהשחקניות הקיימות יידרשו לקבל אישור מיוחד אם ירצו גם להעמיד כספים כהלוואות בפלטפורמה ולא רק לספק שירותי תיווך. לכך יש לקבל אישור בשל חשש לניגוד עניינים. בהתאם לממצאים שהוצגו היום על ידי בנק ישראל ורשות שוק ההון, הרי שלדעתם אין להכפיף את הבנקים מכיוון שכבר היום הבנקים כפופים להוראות בנקאיות ולנהלים שממילא מחילים עליהם את רוב דרישות חקיקת ה-P2P. בנוסף ,נציגת בנק ישראל אמרה כי אם הבנקים יוכפפו לחקיקה הזו, הדבר יפגע ביכולת של הפיקוח על הבנקים לראות את התמונה המלאה כולה.

את הסוגייה הזו סיכמו משתתפי הדיון בכך שבנק ישראל התחייב לפרסם הוראת ניהול בנקאית בנושא שתופץ לבנקים השונים עד כניסתו לתוקף של החוק שיחול על השחקניות החוץ-בנקאיות, כך שגם לשחקניות הקיימות החוץ בנקאיות וגם לשחקנים אופציונאליים מתוך המערכת הבנקאית יהיו 'הוראות הפעלה'.

בישראל פועלות כיום 4 פלטפורמות P2P עיקריות – בלנדר, eLOAN, טריא וBTB . לצד ארבעתן, פלטפורמה נוספת, חמישית במספר שפועלת במודל דומה אך עוסקת אך ורק בנכיון של חשבוניות לבעלי עסקים, נקראת קרדיט פלייס. החברה שמפעילה את הפלטפורמה ומספקת את שירותי התיווך לא נוטלת על עצמה את הסיכון של אי החזר של החוב, זאת בניגוד למשל למערכת הבנקאית. תמורת שירותי התיווך הפלטפורמה גוזרת עמלה והיא מספקת שירותים נלווים כמו נתוני מעקב שוטפים אחר תיקי ההלוואות בפלטפורמה האינטרנטית ועוד. מדובר בשוק בתולי בישראל וגם בעולם, בהשוואה לאפשרויות מימון מסורתיות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות