אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה לא לחייב מתנגדים לתוכניות בנייה בתשלום אגרה צילום: עמית מגל

למה לא לחייב מתנגדים לתוכניות בנייה בתשלום אגרה

זכות ההתנגדות היא חלק מזכות הטיעון העומדת לאדם לפני שהרשות המינהלית פוגעת בו. על כן, הצעתו של יו"ר מטה הדיור לחייב מתנגדים בתשלום אגרה תהפוך את הליך אישורה של תוכנית להליך בלתי הוגן, חד צדדי וכגזר הדין כתוב מראש

23.06.2017, 08:06 | קייס נאסר

יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי לחייב הציע באחרונה כי הגשת התנגדויות לתוכניות בנייה תחוייב בתשלום אגרה. ההנחה שבהצעה היא שהתנגדויות לתוכניות מוגשות בקלות ובכמויות, וכי הן הסיבה לעיכוב בקידום התוכניות בארץ. המטרה להכאיב למתנגדים בכיס. "צריך שזה יעלה כסף למתנגדים", כך אמר יצחקי.

בעיני מדובר בהצעה פסולה. הרצון להגביר את תפוקת מערכת התכנון ולהריץ כמה שיותר תוכניות, בהנחה שהן ראויות, אינו אמור לבוא על חשבון הציבור ולא ייעשה במחיר של שלילת הזכות להתנגדות. להתנגדות מספר יתרונות, ובכללם, הצבת נקודות מבט נוספות, מידע וראיות שגורמי מוסד התכנון לא היו ערים להם או שלא נתנו להם משקל מספיק בעת שהחליטה על הפקדת התוכנית. לא פעם רק בעקבות התנגדות נאלצה ועדת תכנון לעשות שיעורי בית, לבחון את הדברים ביתר עומק ולתקן את המעוות. בנוסף, הליך ההתנגדות חותר להפוך את האזרח כמה שיותר לשותף בהחלטה הנוגעת לבניין, לרחוב, לשכונה, לישוב או למרחב שלו. זכות ההתנגדות היא חלק מזכות הטיעון העומדת לאדם לפני שהרשות המינהלית פוגעת בו. זהו כלל מכללי הצדק הטבעי. על כן, הצבת עוד מכשול בפני הגשת התנגדות, והפעם בדרך של חיוב באגרה, יהפוך את הליך אישורה של תכנית להליך בלתי הוגן, חד צדדי וכגזר הדין כתוב מראש.

אביגדור יצחקי , צילום: עמית שעל אביגדור יצחקי | צילום: עמית שעל אביגדור יצחקי , צילום: עמית שעל

זאת ועוד, ההצעה מניחה בשגגה שהגשת ההתנגדות היא דבר קל ולא מצריך מהמתנגד משאבים מיוחדים. לא כך הם פני הדברים. שיעור די גדול של ההתנגדויות המוגשות לתוכניות נערכו בליווי או על ידי עורכי דין, כך שמימלא מתנגד משלם שכר טרחתו של עו"ד שמגיש עבורו את ההתנגדות. במקרים רבים אחרים המתנגד נעזר גם באנשי מקצוע מתחום התכנון כדי להציע חלופות או טיעונים מקצועיים נגדיים. לכן, חיוב בתשלום עבור התנגדות הוא בבחינת מעמסה כספית נוספת על המתנגד. בצורה כזו תהפוך הזכות להתנגדות לפריבילגיה של קבוצה מצומצמת של אזרחים האמידים כלכלית לא תהיה מנת חלקם של האזרחים שידם אינה משגת.

יתר על כן, על דרך הכלל, אגרה מתבקשת כאשר הטיפול בפניית האזרח מצריך מצד הרשות המינהלית משאבים מיוחדים, מבחינת זמן, ארגון ומומחיות. איני סבור כי שמיעת התנגדות בפני ועדת התכנון ובחינתה נופלת בגדר מקרים אלה. הליך שמיעת התנגדות מסתיים לרוב בדיון אחד או שניים, ומצד ועדת התכנון לא נדרשים משאבים מיוחדים לטיפול בהתנגדות. הליך הגשת התנגדות ושמיעתה אינו דומה למשל להליך הכרעה בתובענה בבית המשפט שבירורה מצריך בדרך כלל מספר דיונים בצורה הנוטלת זמן ומשאבים מהשופט ומצוות בית המשפט. גם מטעם זה לא מוצדק לחייב באגרה.

אכן, לפעמים מוגשות התנגדויות שמתבררות בדיעבד כהתנגדויות סרק או משוללות יסוד, וגרמו לעיכוב תכניות חשובות. אולם, המחוקק כבר נתן את דעתו למצב כזה בסעיף 106 לחוק התכנון והבנייה שלפיו מוסד התכנון שמצא כי התנגדות הוגשה שלא בתום לב והיא טורדנית וקנטרנית, רשאי הוא לחייב את מי שהתנגד, לשלם ליזם התכנית את הוצאות ההליך במוסד התכנון. אמת, ועדות התכנון כמעט ולא עושות שימוש בסמכות זו, אך בעיני החלטה קונקרטית על חיוב מתנגד בהוצאות במקרה המתאים שאמור להיות חריג ונדיר ודאי עדיפה על פני קביעת מכשול מקדמי גורף לכל החפצים בהגשת התנגדות.

התנגדות אינה שירות. התנגדות היא זכות. היא חלק מחופש הביטוי של כל אדם, חלק מכבודו, וכלי חשוב להגנה על קניינו. לא ניתן לפגוע בזכות זו רק מפני שהיא מפריעה לכאורה לועדות התכנון לסיים תכניות במהירות. לא לתכלית שכזו ניתן לפגוע בזכות ההתנגדות. לא ייעשה הדבר בחברה דמוקרטית!

הכותב הוא עו"ד מומחה לתכנון ובניה ומקרקעין והיועץ המשפטי של הוועד המקומית לתכנון ובניה מעלה נפתלי

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות