אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
טירוף ב-NBA: כולם רודפים או לא רודפים אחרי גולדן סטייט ווריירס צילום: רויטרס

טירוף ב-NBA: כולם רודפים או לא רודפים אחרי גולדן סטייט ווריירס

שינויים בתקרת השכר והדומיננטיות המוחלטת של האלופה הפכה את ה-NBA לליגה של קבוצות שבונות קבוצה לעונה הבאה במחשבה על 2022 ומעבר. 11 הערות על המצב

22.06.2017, 13:49 | אוריאל דסקל

1. בעונת 2015/16 עמדה תקרת השכר ב-NBA על 70 מיליון דולר לקבוצה, כשעל תקציב של מעל 84.74 מיליון דולר, קבוצה היתה צריכה לשלם מס לוקסוס.

קראו עוד בכלכליסט

קווין דוראנט. הכל בגללו, צילום: אי פי איי קווין דוראנט. הכל בגללו | צילום: אי פי איי קווין דוראנט. הכל בגללו, צילום: אי פי איי

מס לוקסוס זה תשלום של 1.5 דולר על כל דולר שקבוצה משלמת מעל תקרת שכר הלוקסוס - כל עוד היא משלמת עד 5 מיליון דולר מעל תקרת הלוקסוס. זה עולה ל-3.25 דולר על כל דולר, אם הקבוצה משלמת עד 20 מיליון דולר יותר. אם קבוצה עוברת את התקרה ב-20 מיליון דולר - היא תשלם 3.75 דולר על כל דולר שהיא משלמת. זה עשוי להגיע לסכומים רציניים, שמובילים להפסדים גדולים. קבוצה שעושה זאת כמה שנים ברציפות צריכה לשלם יותר מס לוקסוס (מינימום של 2.50 דולר על כל דולר ועד 4.75 דולר על כל דולר).

הכסף הולך בסופו של דבר לקופה כללית שמחולקת בין הקבוצות שלא עברו את תקרת השכר. זו הדרך של הליגה למנוע הוצאות יתר על שכר שחקנים ולשמור על איזון יחסי בין הקבוצות.

ב-2016/17 הליגה חוותה קפיצה אדירה בתקרת השכר - בגלל הסכמי זכויות שידור חדשים. התקרה עמדה לפתע פתאום על 94.14 מיליון דולר עם תקרת לוקסוס של 113.2 מיליון דולר.

הקפיצה הזו ותקציב שכר נמוך יחסית, אפשרו לגולדן סטייט להחתים את קווין דוראנט - נחזור למהלך הזה עוד רגע.

2. העונה ציפו בליגה לקפיצה נוספת בתקרת השכר - בגלל עלייה בהכנסות. אך זאת, ככל הנראה, לא תגדל כפי שציפו ממנה (ככל הנראה לסביבות ה-99 מיליון דולר - ירידה מתחזית של 108 מיליון דולר). כשתקרת הלוקסוס תעמוד על כ-119 מיליון דולר (ולא 121 מיליון דולר שציפו לה). הסיבות לכך מגוונות. הסכם השכר של הליגה עם השחקנים (CBA) מאפשר כמה חריגות, אבל בעיקר לשחקנים גדולים שנשארים בקבוצתם. כמו כן, במסגרת ה-CBA הוקמה גם קרן מיוחדת שפתח איגוד השחקנים לשחקני עבר. כך שהכסף שהיה אמור ללכת לכיוון הגדלת תקרת השכר הולך להבטחת פנסיה לשחקני עבר. סיבה נוספת לצמיחה צנועה בתקרת השכר היא שסדרת גמר הפלייאוף היתה קצרה (5 משחקים), מה שהוביל לירידה בהכנסות מזכויות שידור, פרסום וכרטיסים.

3. חזרה לדוראנט - שככל הנראה יפחית מדרישת השכר שלו כדי להתאים את הסגל הנוכחי תחת תקרת השכר. בליגה מאמינים שלווריירס יש שושלת שהולכת לזכות ב-3-4 אליפויות רצופות. איכות השחקנים ותרבות הניהול שם, בנוסף לכסף הרב שהולך לייצר האולם החדש בסן פרנסיסקו (מה שיאפשר לשלם מעל תקרת הלוקסוס ולא לאבד את המכנסיים) גרמו לקבוצות רבות לוותר על ריצה בכל הכוח לתואר ולשקול את צעדיהן בשוק. במקביל, הווריירס "יצרו" כמה קבוצות שכעת בחיפוש מוטרף אחרי כמה שיותר כישרונות כדי לבנות סופר-טים, שתתחרה נגד דוראנט, קארי, דריימונד גרין וקליי תומפסון - ע"ע קליבלנד קאבלירס (שנגיע אליהם מאוחר יותר).

   

4. אחת מהקבוצות שמנסות גם וגם. כלומר להיות תחרותיות ב-2018 אבל להיות שם כקבוצה חזקה גם ב-2022 היא בוסטון סלטיקס. המהלכים שלה מגיעים מתוך הנחה שלא יצליחו לנצח את הווריירס בקרוב, אבל כן עשויים להפוך אותה להרבה יותר תחרותית בעוד שנתיים-שלוש. "אנחנו בהחלט מודעים לתחרות שיש", אמר דני איינג', הנשיא לענייני כדורסל של הסלטיקס. "ראינו את אותו הגמר כמו כל האחרים".

כלומר, ראינו שקליבלנד קרעו אותנו 1-4 בסדרת גמר המזרח ואז נקרעו 1-4 נגד גולדן סטייט בגמר. התחושה הזו של "ראינו את הגמר" עשויה להסביר חלק מהמהלכים של איינג'. הוא ירד בדראפט למקום 3 ממקום 1 עבור בחירת דראפט עתידית שככל הנראה תהיה גבוהה (לייקרס או קינגס) והוא וויתר על ג'ימי באטלר שעל פי הדיווחים הוצע לו עבור בחירת דראפט מספר 3 (באטלר מצוין אבל הוא גם בן 27, יתפוס המון מקום תחת תקרת השכר ולא יעזור לסלטיקס לנצח את הווריירס היום או אפילו את קליבלנד).

אז מה שנותר לסלטיקס זה להתחזק בפרי אייג'נט כגון גורדון הייוורד (שיהיה קשה יותר להשגה בגלל תקרת השכר שלא גדלה כמצופה) ואולי לעשות טרייד על בחירות הדראפט הקרובות עם ניו יורק ניקס על קריסטפס פורזינגיס הצעיר (גם הוא לא יסייע לנצח את הווריירס עכשיו אבל בעוד 3 שנים כן). ואם לא? אז יש ביד בחירה מספר 3 בדראפט (ג'וש ג'קסון או ג'ייסון טאטום) וממשיכים לבנות קבוצה שתהיה תחרותית בעונה הקרובה ותהיה עוד יותר טובה בעוד 3 שנים. צריך לזכור, ב-2012 גולדן סטייט לא היתה רלבנטית כלל לתחרות ב-NBA אבל עשתה את כל בחירות הדראפט ובנתה את התשתית להצלחה שלה כיום.

גורדון הייוורד. בדרך למזרח?, צילום: איי פי גורדון הייוורד. בדרך למזרח? | צילום: איי פי גורדון הייוורד. בדרך למזרח?, צילום: איי פי

5. קבוצה שוויתרה על ההווה במשך שנים כדי לבנות את עצמה בדראפט היא פילדלפיה סבנטי סיקסרס. היא אגרה בחירות דראפט ועסקה במנהג המגונה שנקרא 'טאנקינג' (לשחק עם קבוצה חלשה כדי להפסיד ולקבל בחירות דראפט גבוהות) וכינתה זאת "תהליך". ונראה שהעונה הולכת להיות קבוצה-קבוצה בפילי. ג'ואל אמביד (בחירה 1), בן סימונס (1) ומרקל פולץ (בחירה 1) יהוו גרעין צעיר, מוכשר ומעורר תקווה עד כדי כך שאוהדי הקבוצה רכשו 14,000 מנויים לעונה הקרובה (שיא פרנצ'ייז). ואולי בעוד שלוש עונות הקבוצה תוכל להיות אחת משלוש-ארבע-חמש קבוצות שמתחרות על התואר.

6. בחירות דראפט שוות היום המון. א' - בגלל ששחקנים צעירים מקבלים שכר נמוך יחסית. ב' - בגיל הצעיר שלהם אפשר לעצב אותם כדי להתאים לתרבות מסוימת. ג' - בגלל שבכדורסל של היום צריך רגליים צעירות ושחקנים שרצים בלי סוף. ד' - בגלל שאפשר למכור לאוהדים את העתיד ולא בהכרח את ההווה. "תראו כמה בחירות דראפט נהדרות יש לנו, אנחנו נהיה מצוינים עוד 3-4 שנים". זה עבד מצוין לסיקרס, שלא אמורים לדבר עליהם בכלל בעקבות העונות המביכות שלהם - אבל כרגע כמעט כולם מדברים עליהם.

7. בליגה כבר הרבה זמן לא עושים טריידים בין שחקנים. כלומר, 'לי מתאים הסנטר שלך, יש לי פוינט גארד שאתה צריך - בוא נעשה החלפות'. לא, לא. היום ב-NBA עושים טריידים על חוזים. ולכל חוזה יש ערך משלו. אם אני רוצה שחקן שמרוויח 10 מיליון דולר לשנתיים, אני צריך להציע עליו שחקן שמרוויח 10 מיליון דולר או שניים שמרוויחים 5 מיליון דולר וכן הלאה. אבל זה לא כזה סטרייט פורוורד.

נגיד ויש שחקן גרוע עם חוזה מנופח, שתוקע את תקרת השכר ומונע מהקבוצה לעשות מוב על שחקן שמתאים לה יותר, אז מציעים לתת אותו לקבוצה ובתמורה מוכנים להעניק גם נכסים שווים יותר. נגיד בחירות דראפט בסיבוב הראשון. כלומר, קחו גלולת רעל אבל קבלו משהו טוב בתמורה.

זה מה שלוס אנג'לס לייקרס עשתה כאשר שלחה את טימופיי מוזגוב, שחתם על חוזה מטורף של 64 מיליון דולר בקיץ שעבר (הם חשבו שזה יהיה כלום כסף בתקרת השכר הבאה), לברוקלין. כדי שברוקלין תסכים לקבל אותו, לייקרס היתה צריכה לשלוח יחד איתו את דיאנג'לו ראסל, הרכז המוכשר ביותר שלה (בעונה הראשונה שלהם רק חמישה שחקנים הציבו מספרים - אחוז משלושת, נקודות, אסיסטים, ריבאונדים ל-36 דק' - מראסל: סטפן קארי, לארי בירד, מאנו ג'ינובלי, כריס פול, ג'יימס הארדן) - מה שאומר שלייקרס ככל הנראה יקחו את לונזו בול בדראפט הקרוב (הוא רכז נפלא עם אבא בעייתי).

בטרייד עם ברוקלין, לייקרס קיבלו גם את ברוק לופז, הסנטר שמסיים את החוזה שלו בקיץ הבא ובחירת דראפט. ככה הצליחה לייקרס לפנות מקום בתקרת השכר שלה וגם לקבל שחקן (לופז) שהחוזה שלו מסתיים בקיץ הבא (מה שאומר שיתפנה עוד מקום בתקרת השכר).

לברון ג לברון ג'יימס וג'יי.אר סמית'. מי יעזוב לאל.איי? | צילום: איי אף פי לברון ג

8. לייקרס, כך נראה, הולכת בקיץ הבא חזק על לברון ג'יימס , שמסיים את החוזה שלו בקליבלנד ב-2018, והיא עושה מובים בשוק השחקנים כדי לפנות לו מקום תחת תקרת השכר. במקביל היא מנסה להביא את פול ג'ורג' כמנה ראשונה בקבוצה שתהיה סופר-טים ותנסה לנצח את גולדן סטייט בצד שלה של המפה.

9. פול ג'ורג' הוא סיפור מעניין. ילד מלוס אנג'לס שמעוניין לשחק בלייקרס ודי הכריז על כך. העניין הוא שיש לו חוזה לשנה באינדיאנה ובשנה הבאה יהיה שחקן חופשי. כאמור, הוא רוצה לשחק בלייקרס והיא הפייבוריטית לקחת אותו. לפי הדיווחים הוא הודיע לאינדיאנה שהוא מעוניין לעזוב עכשיו כדי שתעשה עליו טרייד ולא תשאר בלי כלום בידיים כמו במקרה של קווין דוראנט ואוקלהומה. מה אפשר להשיג על שחקן שרוצה טרייד לקבוצה אחת וכבר הודיע שלא ימשיך את החוזה שלו מאינדיאנה בשום מקום אחר מלבד לייקרס? אולי בחירה בסיבוב שני בדראפט? כל דיבור על קליבלנד הוא טיפה הזוי מאחר שלקאבס אין באמת שחקנים עם חוזה שאינדיאנה תרצה וגם אין לה יותר מדי בחירות דראפט, מאחר שהפרנצ'ייז עשתה מאמצים כבירים לבנות קבוצה מנצחת ומנוסה מסביב ללברון ג'יימס בשלוש השנים האחרונות (כן, כדי להילחם בווריירס). להעביר את קווין לאב (שחתום על חוזה לכמה עונות) תמורת ג'ורג' לעונה אחת זה נשמע הזוי - אבל אי אפשר לדעת עם קליבלנד.

10. קליבלנד נכנסה לקיץ הזה בבלאגן שמאפיין את הבעלים דן גילברט. הבעלים שהסית את האוהדים נגד לברון ג'יימס בפעם הראשונה כשזה עזב את קליבלנד ובגללו אישתו של לברון ואימו ביקשו ממנו שלא יחזור לקאבס - שוב עשה מהלך הזוי מבחינתו של לברון ולא חידש את חוזהו של הג'נרל מנג'ר, דייויד גריפין. כולם אומרים שלברון הוא ה-GM בפועל של קליבלנד, אבל הרבה מהפעולות בשוק השחקנים עשה גריפין, שבנה קבוצה שמעפילה 3 פעמים לגמר. לברון הביע את תמיכתו בהמשך דרכו של גריפין בקבוצה. גריפין היה אהוב על ידי השחקנים והוזמן למסיבות אחרי ניצחונות. השחקנים הבינו את החשיבות שלו לארגון. הבלאגן הותיר את שחקני קליבלנד בעצבים על הבעלות וייתכן שמנע משחקנים אחרים לשקול הגעה לקליבלנד בקרוב. איך סיכם זאק לואו מ-ESPN: "בקליבלנד החליטו לחזור למודל הישן של לאגור בחירות דראפט ולחכות שיוולד באזור כוכב של פעם בדור".

ייתכן שפיטוריו של גריפין הם המהלך שלברון היה צריך בשביל להצדיק את המעבר שלו לאל.איי בתום העונה הקרובה. ואולי ירוויח מספיק כסף בלוס אנג'לס כדי לחזור לרכוש את קאבס בתום הקריירה.

11. איפה שאין בלאגן זה סן אנטוניו ספרס. ההנהלה הנהדרת שם הצליחה לשכנע את פאו גאסול לוותר על חידוש חוזה ב-16 מיליון דולר והורידו אותו בשכר כדי לאפשר עוד מקום תתת תקרת השכר, שיאפשר חיזוק הקבוצה בשחקנים חופשיים או דרך טריידים. בין השאר גם האריכו את החוזה של אטורה מסינה כעוזר מאמן, שלחו את הגארד הצעיר דג'ונטה מארי להתאמן כל הקיץ עם קוואי לאונרד ויכולים עוד לעשות מהלך דרמטי בשוק ההעברות. הכול בשקט הניהולי שמאפיין את הקבוצה הזו בעשור האחרון. במקום שהקבוצה המזדקנת תגיע לצומת דרכים קשה, היא נראית בשליטה על גורלה. והגורל שלה זה להמשיך להיות הקבוצה היחידה במערב שיכולה לעצור את גולדן סטייט ווריירס.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות