"יוסי שגב לא היה צריך לייצג את עצמו. לפעמים צריך עו"ד יותר טוב ממך"

יש הטוענים כי האמירה שלפיה "לעורך דין המייצג את עצמו יש לקוח טיפש", הינה אמירה הנכונה לכל עו"ד המייצג את עצמו, וכי היא מציגה עובדת חיים שנלמדה על ידי הניסיון. מדובר באמירה הנזכרת בפסיקת בית המשפט העליון בארה"ב ובספרות האמריקאית, וראשיתה עוד בשנת 1809. גם כב' השופט שניאור זלמן חשין התייחס לאמרה זו בספרו שחוק ודמע בבית הדין 226 (הוצאת ברונפמן, 19822), בדבריו: "מקובלת האימרה, כי 'כל הטוען בדין בשמו – בידוע, כי שוטה שלחהו'... עם כל זה רבים עוד ה"שוטים" העורכים בעצמם את דבריהם אל בית הדין".

עו"ד שגב. דווקא לא צחק בסוף | צילום: אוראל כהן

מדוע, אפוא, מתעקשים עורכי דין, בכירים ומנוסים, לייצג את עצמם בתיקים עתירי ממון, תוך הסתכנות בהפסד צורם? ומדוע זו טעות כה חמורה? עו"ד יצחק יערי, ראש מחלקת ליטיגציה אזרחית במשרד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות': "נראה לי, שעו"ד יוסי שגב עשה טעות בכך שייצג את עצמו. בניהול הליך משפטי, ובמיוחד בליטיגציה, הן אזרחית והן פלילית, נדרשת מחשבה נקייה, מחשבה משפטית. ליטיגטור צריך לחשוב בצלילות, ולהיות מנותק רגשית".

אבל אתה הוא הלוחם הכי נחוש ומחוייב עבור עצמך?

"זה לא נכון. ליטיגטור טוב יילחם בשבילך בשיא הנחישות והמחוייבות. בעיקר אם הגעת איתו להסכם שכר טרחה סביר והגיוני, שלא יגרום לו לחשוב פעמיים לפני שהוא משקיע את כל המאמץ הדרוש".

איך מתמודדים עם המציאות שאתה גם עורך דין וגם עד שהוא הנאשם?

"העובדה שאתה גם עד וגם מייצג מלכתחילה ממקמת אותך מול השופט בפוזיציה לא נוחה. עד נבחן בין היתר על אמינותו. אסור שעורך הדין ייבחן על אמינותו. הוא חייב להישאר בחזקת מקצוען, קצין בית משפט, אמין ללא רבב. ערבוב הכובעים הזה הוא אחת הבעיות הגדולות עם ייצוג עצמי".

ואיך בכל זאת עובד המשולש לקוח-מייצג-שופט?

"בליטיגציה, אתה מתווך. הלקוח שלך יושב בצד, ואתה מדברר אותו. אתה מדבר" משפטית", אבל לא רק. אתה טיל מונחה, שמטרתו אחת: לגרום לשופט להיות בצד שלך, שהוא הצד של הלקוח שלך. הצדדים הפחות טובים של הלקוח שלך – לפעמים חוסר האמינות שלו, לעיתים הקטנוניות שלו, חוסר תום הלב שלו, לפעמים, בטח לפעמים, – מוצנעים ונדחקים לקרן זווית. הם כבר ייחשפו על ידי "חברך". ממך השופט ישמע, בעל פה ובכתב, רק למה הלקוח שלך צודק. אתה צריך להגיע ללב שלו ולשכל שלו, ולהטות אותם לטובת הלקוח שלך. ובשביל זה אתה צריך לשדר מקצוענות, אמינות, יושרה ובקיאות מוחלטת בחומר. כאלה שבסוף יביאו את השופט להגיד: 'השתכנעתי'. לכן, אסור לך גם להיות הלקוח וגם עורך הדין שלו.

אבל בחוק השליחות כתוב ש"שלוחו של אדם – כמותו".

"אמנם כתוב בחוק השליחות ש"שלוחו של אדם – כמותו", אבל זה לא באמת. אתם שתי ישויות נפרדות. הלקוח שלך הוא ההוא שיושב מאחור, האנושי. זה שלפעמים לא אומר את כל האמת. זה שלא תמיד פועל ממניעים טהורים לגמרי. זה שאיבד פעם או פעמיים בחיים את שלוות רוחו. אתה הפילטר שלו. ההסבר המזוקק - הנקי, המקצועי, הרהוט - ללמה הוא הצודק בסיפור הזה. על הסינון הזה ממש לא כדאי לוותר. אני מניח ששגב הפיק לקחים, ושבערעור הוא כבר לא ייצג את עצמו".