אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי 50 שנה: בג"ץ ידון בביטול הסעיף שנותן עדיפות ליוצאי צבא

אחרי 50 שנה: בג"ץ ידון בביטול הסעיף שנותן עדיפות ליוצאי צבא

עתירה שהוגשה לבג"ץ מבקשת לבטל את המנגנון שבאמצעותו משרות רבות בשירות המדינה מוענקות לפורשים משירות קבע ללא מכרז בטענה להדרת הציבור הרחב

25.06.2017, 08:28 | משה גורלי

סעיף בתקנון שירות המדינה (תקשי"ר) המאפשר לאייש משרות על ידי מי שפורשים משירות קבע בצבא, במשטרה או בשירות בתי הסוהר (סעיף 11.611) קיים כבר משנות החמישים, אבל רק מחר (ב') הוא יעלה לבחינתו של בג"ץ, כהוראה "אשר יוצרת אפליה בלתי הוגנת, על בסיס דת, לאום ומין ונוגדת את עקרון השוויון".

קראו עוד בכלכליסט

למה רק עכשיו? אולי בגלל שאת העתירה לביטולו הגישה מעש, עמותה שהוקמה ב־2014 בעקבות מחאת הקיץ של 2011. העמותה פועלת, בין היתר, להתחדשות, חיזוק והשבחת המערכת הציבורית בישראל. עורכות הדין דפנה הולץ־לכנר ורחל אדרי, מנכ"לית מעש, מבקשות לבטל את הסעיף שנותן עדיפות לקליטת פורשי צה"ל לשירות המדינה. במובן זה מבקשת העתירה למחוק העדפה שככלל מקודמת ואהודה בציבור ובשיח הישראלי. העתירה הוגשה לאחר כמה פניות של מעש לנציבות שלא זכו למענה.

השופט חנן מלצר, צילום: יאיר שגיא השופט חנן מלצר | צילום: יאיר שגיא השופט חנן מלצר, צילום: יאיר שגיא

הדיון בפני השופטים חנן מלצר, אורי שוהם וג'ורג' קרא הוא לביטול הסעיף הקובע שאם משרה חדשה בשירות הציבורי לא מולאה מתוך המנגנון הפנימי, רשאיות רשויות המדינה לקבל לעבודה מועמדים מבין ארבע הקבוצות המנויות בהוראה - חיילים, שוטרים, סוהרים ומורים - מבלי שאלו יעברו הליך מכרזי.

מתאמים מול הנציבות

בעתירה נטען שרק הצבא עושה שימוש בהוראה זו, ואפילו משכלל את היתרון באמצעות הקמת מנגנון ייחודי שמטרתו לנתב את פורשי צבא הקבע לשירות המדינה. מנגנון שמסייע להם במציאת עבודה לאחר שחרורם לגמלאות, או לאחר פיטוריהם, וזאת באמצעות תיאום שיטתי מול הנציבות. באמצעות מנגנון זה, בשנים 2013–2014 אוישו 64 משרות בשירות המדינה - רובן בדרג ביניים מבחינת השכר והאחריות. בשנים 2014–2015 אוישו 29 משרות בשירות המדינה, מתוכן 19 בדרג ביניים או בכיר.

"הוראת התקשי"ר צורמת במיוחד לאור ההיצע הנמוך של משרות ציבוריות לעומת הביקוש הרב למשרות אלו, שאף גדל מדי שנה", נטען בעתירה. "באמצעות שימוש בהוראת התקשי"ר משרות רבות 'נתפסות' טרם פורסמו במכרז פומבי לכלל הציבור ולפני שהציבור הרחב התוודע אליהן. באופן זה מועמדים פוטנציאליים מודרים מהתמודדות על משרות בשירות המדינה".

 , צילום: צביקה טישלר צילום: צביקה טישלר  , צילום: צביקה טישלר

עמותת מעש בדקה ומצאה כי ב־2015 התקיימו כ־2,000 מכרזים פומביים למשרות בשירות המדינה, שאליהם ניגשו כ־104 אלף מועמדים, כלומר 52 מועמדים על כל משרה שהתפרסמה. ב־2014 התקיימו 2,200 מכרזים פומביים בשירות המדינה, שאליהם ניגשו כמעט 128 אלף מועמדים, כלומר 56 מועמדים על כל משרה. הביקוש בהחלט גדול מההיצע.

בעניין המודרים, הנתונים ברורים יותר: אלו הם ערבים, חרדים, נשים. ב־2015, מבין כל המשרות שאוישו על ידי יוצאי צה"ל, תשע בלבד אוישו על ידי נשים. "הוראת התקשי"ר במתכונתה הנוכחית רק מעצימה את כישלון השירות הציבורי בביסוס עקרון השוויון כלפי נשים בשירות הציבורי ומהווה חסם משמעותי בדרכנו לקידום השוויון המגדרי בוודאי במגזר הציבורי, על כן יש לבטלה" נכתב בעתירה.

באשר למגזר הערבי נכתב כי הוא "כמעט בכללותו איננו חלק ממערך הצבאי. לפי נתוני הצבא מ־2014, בצה"ל שירתו באותה שנה כ־150 חיילים ערבים־נוצרים וישנם כ־50 מתגייסים ערבים מדי שנה".

עוה"ד אדרי והולץ־לכנר מדגישות כי "ניתן לראות באופן מובהק כי 'משרות הביניים', שאינן מגיעות לעיני הציבור הרחב, אוישו ברובן על ידי גברים, יהודים". ולא סתם גברים יהודים, אלא "קבוצה שיש לה כרית ביטחון של הכנסה קבועה עד סוף ימי חייה, בדמות פנסיה, שמהווה גם היא יתרון מובהק לעומת מגזרים אחרים בחברה הישראלית".

הנציבות תבדוק את עצמה

לסיכום כותבות עורכות הדין כי "אין חולק כי הוראת התקשי"ר מהווה פגיעה חוקתית בזכויותיהם של רבים מתושבי המדינה, על לא עוול בכפם. מלבד הפגיעה הקשה בזכויות הפרט שנמנעת מהם הזכות להתמודד למשרה בשירות הציבורי, ההוראה איננה מקדמת את האינטרס הציבורי לשיפור המערך הציבורי ושילובם של אוכלוסיות מיעוטים או מגזרים שונים בשוק העבודה המבוקש".

נציבות שירות המדינה עדיין לא הגיבה לעתירה לגופה והסתפקה בהודעה לבית המשפט כי "בכוונתה לקיים עבודת מטה סדורה ומקיפה בכל הנוגע למדיניותה לעניין שילובם של משרתי הקבע בשירות המדינה". על כך הגיבו עוה"ד אדרי והולץ-לכנר כי "מדובר במדיניות של משיכת זמן מגמתית. מטרתה של עבודת המטה נועדה לזריית חול בעיני בית המשפט, שכן על פי ניסיוננו, הדבר יוביל לדחיות חוזרות ונשנות בעתיד".

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
מכרזים כביכול ?
כל זה סתם עבודה בעניים המנהלים הבכירים מכניסים חברים שכנים וכו הנציבות גם כן מכניסה באותה צורה והכל נשאר במשפחה כמו שאומרים רק שזה לא אח ,ולא בן , ולא בעל , אבל זה יותר גרוע מבני משפחה שעובדים ,רק מי שעבד בתוך המערכת המלוכלת ומכיר טוב יודע מה קורה במערכת המלוכלת שנקראת משרדי ממשלה
אזרח  |  28.06.17
7.
לתת עדיפות לאנשי צבא ועוד איך!!!
על החברה בישראל להתבייש בפניה שכזו. עלינו לתת עדיפות והערכה רבה לאנשי הצבא. מי שרוצה גם הוא עדיפות כזו אנא יתגייס לצבא ויתרום את חלקו, וכמובן יתמודד עם קשיי שרות ארוך וקשה לו ולמשפחתו עד הגיע היום בו יבקש לנצל עדיפות מפוקפקת זו של עבודה בשירות המדינה.
גל  |  28.06.17
6.
גם הם עובדי מדינה
קודם כל עושים את המכרז בין עובדי המדינה הרגילים. ואשר אין מי שיענה למכרז הפנימי הולכים למכרז יותר חיצוני שהוא לאלה שהם גם עובדי מדינה רק לא נקראים כך כמו: אנשי הצבא והמשטרה והמורים. ורק כאשר זה לא נענה פונים למכרזי חוץ. וכך עושים בכל מקום.
איש קבע לשעבר  |  27.06.17
לכל התגובות