אפקט הפחד: תפקידה של חקירה

חקירת פרשת בזק, שנראית מהצד כמו פקעת סבוכה של עניינים חשבונאיים, היא פשוטה בעיקרה. חשד שבעל השליטה "שימן" נושאי משרה והפעיל את מקורביו ללחוץ עליהם, כדי שיעוותו את הדו"חות הכספיים של yes באופן שיתאים לאינטרס הכלכלי האישי שלו: לחלוב יותר כסף, עשרות מיליוני שקלים, מקופת החברה־האם בזק.

החקירה כוללת שלוש שכבות. הראשונה היא עסקת בזק-yes והליכי אישור מנגנוני התשלום בה, כולל הערכת השווי של המניות שהיו בידי בעל השליטה; השכבה השנייה, והעיקרית, היא לבדוק אם בוצעו מניפולציות חסרות היגיון כלכלי בדו"חות yes; השכבה השלישית היא לגלות מה היה המניע לכאורה של בעלי תפקידים ב־yes לשרת את האינטרס של בעל השליטה, כשההתמקדות היא בבונוסים שהם קיבלו מהדירקטוריון yes.

שאול אלוביץ'

יהיו אשר יהיו תוצאות החקירה, היא מסתמנת כבר עכשיו כהזדמנות של רשות ני"ע לטפל בשתיים מהרעות החולות של שוק ההון: עסקאות בעלי העניין ונוסחאות הבונוסים - שני נושאים שהדירקטוריונים אוהבים בדרך כלל לסבך, וגורמים לאובדן אמון הציבור בשוק ההון.

אם יש משהו שהוכח מעל לכל ספק סביר בשנים האחרונות זה שגם הרגולציה המחמירה ביותר נכשלת לא פעם בשמירה על הכסף הציבורי. הררי הבקשות וההנחיות שמעבירה מחלקת התאגידים ברשות כדי לעשות "מסדר בושה" לנושאי המשרה, והגופים המוסדיים שלצערנו לא פעם מוותרים על מאבקים בגלל אינטרסים סותרים, נותנים את התחושה שכספי המשקיעים וחסכונות הציבור הפכו להפקר.

כל שומרי הסף המכובדים אלה לא יצליחו כנראה להשיג את מה שחקירה פלילית אחת גדולה תצליח להכניס לראש של הדירקטורים ונושאי המשרה בחברות הציבוריות: להרים את היד ולתמוך כשאתה נמצא בניגוד עניינים בין האינטרס האישי שלך לאינטרס של החברה - יכול להוביל אותך לחדר החקירות.

צריך שנושאי משרה ובעלי שליטה יתחילו להתייחס לכסף הציבורי בחרדת קודש, ולא כאל ערימת שטרות שאפשר פשוט להושיט אליה יד ולקחת ממנה. אם אלה יהיו ההשלכות של חקירת הרשות נגד בזק - כולנו נרוויח.