אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארסנל מציגה: מחיר הבינוניות צילום: גטי אימג'ס

ארסנל מציגה: מחיר הבינוניות

בשבועות האחרונים ארסנל חיזקה את עצמה כמערכת ששואפת לבינוניות

25.06.2017, 10:07 | אוריאל דסקל

ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, אמר לא פעם ש"אם לכולם היו את אותם המשאבים התוצאות של הפרמיירליג היו שונות והיינו רואים יותר טוב את יכולות האימון של המאמנים" - כך כביכול רמז שמאמנים מנצחים אותו בגלל המשאבים הרבים יותר ולא בגלל הבנת כדורגל טובה יותר. ונגר גם די אובססיבי בקשר למה שהוא מכנה "מודל סוציאליסטי" של שכר לשחקנים - כולם בסגל מקבלים שכר שווה פחות או יותר. "אין לנו שחקנים של 200 אלף ליש"ט בשבוע" אמר ב-2013, "אצלנו מודל השכר יותר סוציאליסטי".

קראו עוד בכלכליסט

אלכסיס סאנצ אלכסיס סאנצ'ס. בשנים האחרונות היתה לארסן ונגר את ההזדמנות להראות שבמצב בו לכולם יש משאבים דומים, לו יש יתרון כמאמן. הוא נכשל בכך. ולא רק בניהול הטקטי של המשחק אלא גם בעיקר בניהול הסגל של הקבוצה. | צילום: רויטרס אלכסיס סאנצ

ונגר גם זועם על כך שהוא נדרש לרכוש שחקנים "בהרבה כסף", בשנה שעברה הוא אמר "סליחה שרוב הולדינג (בלם שהביא מבולטון ב-2 מיליון ליש"ט) לא עלה 50 מיליון ליש"ט".

האידיאולוגיה של ונגר הובילה לכך שארסנל היא קבוצה סבירה פלוס שמצליחה לדחוק את עצמה למקום 3-4 מדי שנה (ואולי לזכות גם בגביע האנגלי מדי פעם) מבלי להתחרות, אבל באמת, על התארים הראשיים: הפרמיירליג וליגת האלופות.

בשנים האחרונות היתה לארסן ונגר את ההזדמנות להראות שבמצב בו לכולם יש משאבים דומים, לו יש יתרון כמאמן. הוא נכשל בכך, ולא רק בניהול הטקטי של המשחק אלא גם ובעיקר בניהול הסגל של הקבוצה. 

תקרת השכר בפרמיירליג

בשנים האחרונות קבוצות הפרמיירליג מתפקדות תחת תקרת שכר - פר אקסלנס.

אחרי חתימה על הסכמי זכויות שידור בשווי של יותר מ-8 מיליארד ליש"ט, החליטו בליגה למנוע מצבים של קפיצה מעל הפופיק בכל מה שקשור להוצאות הקבוצות והציגו מערכת בלמים ואיזונים שמכונה short term cost control או STCC.

תחילה למועדון פרמיירליג אסור היה להגדיל את תקציב השכר שלו ביותר מ-4 מיליון ליש"ט לעונה רק מכספי זכויות השידור. כלומר, אם מועדון היה מגדיל את הכנסותיו מחסויות, ימי משחק ושוק העברות ביותר מ-4 מיליון ליש"ט, הוא היה יכול להגדיל את תקציב השכר ביותר מ-4 מיליון ליש"ט. אם הגידול בהכנסות היה רק מהסכמי זכויות השידור, לא היה יכול להגדיל את תקציב השכר ביותר מ-4 מיליון ליש"ט.

השנה החליטו לעשות שינויים ולאפשר למועדונים להגדיל את תקציב השכר שלהם על חשבון הכנסות זכויות השידור ב-7 מיליון ליש"ט (בכל מקרה, כל מועדון שמשלם פחות מ-67 מיליון ליש"ט לשחקניו יכול להגדיל ביותר מ-4). עם זאת, כחלק מסעיפי ה-'profit and sustainability' של הפרמיירליג, קבוצה עדיין לא יכולה להגדיל את תקציב שכרה ב-105 מיליון ליש"ט בשלוש שנים (מכל סוג של הכנסה).

בכל מקרה, זה יצר מצב של תקרת שכר וחישובי תקרת שכר פר אקסלנס עבור קבוצות הפרמיירליג.

ספין, זה הכל ספין?

וחזרה לארסנל.

מסוט אוזיל ואלכסיס סאנצ'ס מרוויחים 140 אלף ליש"ט ו-130 אלף ליש"ט בשבוע (בחוזה עד 2018). הם המרוויחים הכי גדולים ובאופן "מפתיע" גם השחקנים הכי טובים.

כדי להשאירם בארסנל, ארסנל תצטרך לשלם לפחות 280 אלף ליש"ט בשבוע לכל אחד. מדובר על יותר מ-26 מיליון ליש"ט בסך הכל ועלייה בתקציב השכר של 15 מיליון ליש"ט. כמו כן, בין 2012 ל-2015 תקציב השכר של ארסנל צמח מ-151 מיליון ליש"ט ל-191 מיליון ליש"ט (נכון לדו"חות האחרונים שפורסמו ב-2015/16). אז ההערכות הן שארסנל לא יכולה להגדיל את תקציבי השכר ביותר מ-19 מיליון ליש"ט.

ייתכן מאוד שזה ספין של ארסנל שנועד לאפשר "ציבורית" לשחרר את אוזיל או את סאנצ'ס או את שניהם - אבל כולם באנגליה החלו לדווח על העניין הזה.

סביר להניח שארסנל לא תצליח להעלות את ההכנסות שלה בעונה הקרובה שלא כתוצאה מעלייה בהכנסות מזכויות שידור, וזאת בגלל שלא העפילה לליגת האלופות ושהסכמי החסות הראשיים שלה לא יתחדשו בקרוב.

אז הדיבור באנגליה הוא שארסנל תצטרך למכור מספר רב של שחקנים כדי להשאיר את סאנצ'ס ואוזיל.

בין השאר דובר על מכירתו של אלכס אוקסלייד צ'מברליין (חוזה מסתיים ב-2018 והוא לא מעוניין לחדשו - וזה פשוט ביזיון ניהולי שיש כל כך הרבה שחקנים שהחוזה שלהם מסתיים בעוד שנה ועדיין לא חידשו אותו) ב-25 מיליון ליש"ט לאחת מהיריבות בפרמיירליג (ליברפול, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי). יש דיבור על מכירתו של הקטור ביירין לברצלונה ועל כך שמארסיי, ווסטהאם ואנפולי מעוניינות באוליבייה ג'ירו.

כמו כן, נראה שהאסטרטגיה של אגירת שחקנים בינוניים שכולם מקבלים בערך את אותו השכר פשוט הפכה את ארסנל - וזה מפתיע - לאוגרת שחקנים בינוניים שמקבלים את אותו השכר.

כמה הם בינוניים וכמה ארסנל בזבזה עליהם בגלל "מבנה השכר הסוציאליסטי" של ונגר? בבלוג Le Grove עשו חישוב.

לפי ספירת משחקים בהרכב של השחקנים הבינוניים שהיו שייכים לארסנל העונה - בין השאר קיירין גיבס, מתייה דבושי, לוקאס פרס ואיך לא, יאיא סאנוגו - היו 11 שחקנים 'בינוניים' ששיחקו בסך הכל 55 משחקים או 8.6 משחקים לשחקן. זה כולל גם את ת'יאו וולקוט שפתח ב-29 משחקים והיה גרוע עד 'אולי בסדר' ברובם. הבינוניים שיחקו 15.6% מהדקות ששיחקו כל שחקני ארסנל העונה, ועלותם השנתית עמדה על 42.6 מיליון ליש"ט או 448,842 ליש"ט פר משחק.

כיוון שלארסנל אין מנהל ספורטיבי (ונגר לא רוצה) וכיוון שהמנכ"ל לא באמת מבין בכדורגל ואין מנהל בארגון הזה שמבין כדורגל (לא, באמת שאין), כל האשמה נופלת על ונגר. אין מה לעשות. האיש אחראי על כל אחד ואחד מהשחקנים שהגיעו לסגל הזה והוא אחראי לשימוש או אי השימוש בהם.

עכשיו, מלבד מהלכים גאוניים כמו מכירת סרג' גנאברי (אולי חלוץ העתיד של נבחרת גרמניה ובאיירן מינכן) ב-6 מיליון ליש"ט והבאתו של לוקאס פרס, חלוץ ספרדי לא בינלאומי בן 29, ב-17 מיליון ליש"ט, ונגר היה בקיץ הזה אחד מהקונים הגרועים ביותר בליגה.

לפי חברת MyVoucherCodes.co.uk, שחקרה את 50 העבירות הכי גדולות בקיץ האחרון וסיפקה רשימה של הרכישה הכי טובה והרכישה הכי גרועה ביחס לתשלום על השחקן והחוזה שלו, ארסנל היא הרוכשת הרביעית הכי גרועה בקיץ הזה (כן, מצחיק - מקום 4), עם הוצאה של 19,722 ליש"ט לדקה על שחקני רכש.

בין השאר, החלוץ הגרוע ביותר שהובא לפרמיירליג הקיץ הוא פרס, שארסנל הוציאה עליו יותר מ-20 מיליון ליש"ט (בדמי העברה ושכר) על כל שער שלו. בלם הקבוצה, שקודראן מוסטפי, הוא הבלם השני הכי גרוע שהגיע הקיץ לפרמיירליג. ארסנל שילמה עליו 161,959 ליש"ט לתאקל, חטיפה או הרחקה.

אבל לפחות ארסנל משחקת כדורגל "התקפי" ומבדרת את הצופים, לא? ובכן, לא. בטח לא ביחס לכמה כסף צריך כדי לראות את הקבוצה באצטדיון. אצטדיון אמירייטס העניק בעונה שעברה את התמורה הגרועה ביותר לכסף.

מחיר מנוי עונתי ממוצע של ארסנל הוא הגבוה ביותר בליגה, ועומד על מעט יותר מ-1,500 ליש"ט, כך שעל אף שנכבשו 55 שערים באצטדיון העונה (מקום 9 בליגה), הקבוצה מציעה את השווי הגרוע ביותר לכסף – 27.52 ליש"ט לשער.

למרות שארסן ונגר נכשל בכמעט כל מדד, הוא קיבל חוזה לשנתיים בהתאם ל"שינויים" בהנהלה. תחילה דובר על הבאת מנהל ספורטיבי - אבל זה לא עבר את ונגר כאמור. ולכן הגיע מנהל כושר חדש (director of high performance ) - דארן בורגס (לשעבר בליברפול) שעבד במשך שנים בספורט הקבוצתי שרצים בו הכי הרבה וצריך את הכושר הכי טוב (כדורגל אוסטרלי). הגיע גם הוס פאמי מ-Team Sky, קבוצת האופניים, כדי לסייע במשאים ומתנים עם שחקנים. עם זאת, צוות האימון של ארסן ונגר נשאר במלואו ואין דיבור על הוספה משמעותית של מישהו עם חשיבה טיפה אחרת על כדורגל.

נראה שהמערכת פשוט מתחזקת את עצמה כמערכת ששואפת לבינוניות.

מה התסריט האופטימלי לקיץ הזה? מסוט אוזיל ואלכסיס סאנצ'ס חותמים על חוזים חדשים ונשארים. הבינוניים נמכרים ומובאים במקומם חלוץ, קשר ושחקן הגנה ברמה הכי גבוהה.

מה התסריט הפסימי והריאלי יותר? אלכסיס ואוזיל עוזבים (או יותר גרוע, נשארים בלי להאריך חוזה וככה ארסנל מפסידה הכנסות מאי מכירתם), מגיעים שחקנים בינוניים נוספים והדעיכה האיטית לחוסר הרלבנטיות המקצועית ממשיכה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות