אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משחקים קטנים ל־1.2 מיליארד איש צילום: גטי אימג'ס

משחקים קטנים ל־1.2 מיליארד איש

הדרך להופעת שחקן הודי בליגה אירופית בכירה עוד ארוכה, אבל להתאחדות הכדורגל ההודית כבר יש תוכנית: הכשרת ילדים במשחקים קטנים וצפופים שלא דורשים השקעה גבוהה. הפירות הראשונים כבר כאן

26.06.2017, 07:43 | דוד חיימוביץ'

אפשר לסכם את מצב הספורט בהודו על פי הנתון הבא מכתבה שפורסמה ב־CNBC לגבי הנבחרת האולימפית של הודו: מאז 1900 ועד היום זכו נבחרות הודו למשחקים האולימפיים בפחות מדליות מאלה שזכה בהן השחיין האמריקאי מייקל פלפס. מדהים, אבל מובן מאחר שקריקט, ענף הספורט הפופולרי ביותר בתת־היבשת, אינו ענף אולימפי.

קראו עוד בכלכליסט

וכשחושבים הקשר בין כדורגל להודו הוא עוד יותר מופרך. הספורט האחרון שמקושר למדינה המרתקת הזו הוא כדורגל. הודו שהיתה תחת שליטה בריטית במשך 89 שנה בחרה לאמץ לחיקה דווקא את הקריקט ולא את הכדורגל. נהוג לומר שבהודו כל דבר לוקח זמן, ועכשיו הגיע זמנו של הכדורגל להגיד "נמסטה" ולהזכיר לכולם שהוא כאן והודו היא חלק ממנו.

כ־22% מהאוכלוסייה בהודו משחקים כדורגל ברמה כלשהי לפחות פעם בשבוע. המשמעות היא שיותר אנשים משחקים כדורגל במדינה מבמעצמות הכדורגל האירופיות, צילום: גטי אימג כ־22% מהאוכלוסייה בהודו משחקים כדורגל ברמה כלשהי לפחות פעם בשבוע. המשמעות היא שיותר אנשים משחקים כדורגל במדינה מבמעצמות הכדורגל האירופיות | צילום: גטי אימג'ס כ־22% מהאוכלוסייה בהודו משחקים כדורגל ברמה כלשהי לפחות פעם בשבוע. המשמעות היא שיותר אנשים משחקים כדורגל במדינה מבמעצמות הכדורגל האירופיות, צילום: גטי אימג

יותר כדורגלנים מבספרד

ב־2016 מצא סקר שנערך על ידי חברת מחקר השווקים רפיוקום (כעת חלק מנילסן ספורט) כי בהודו 31% מהאוכלוסייה מביעים עניין כלשהו בכדורגל. מתוך רשימת המדינות בסקר הזה הודו נמצאת די בתחתית, אך כשמביאים בחשבון ש־31% מ־1.2 מיליארד בני אדם הם 370 מיליון, יותר מכל אוכלוסיית ארה"ב, מדובר בשוק עצום.

הבעת עניין בכדורגל כשלעצמה אינה מספיקה כדי לפתח כדורגל במדינה, ובמחקר שצוין קודם בדקו גם איזה אחוז מהאוכלוסייה משחק כדורגל לפחות פעם בשבוע ולא משנה באיזו רמה. בהודו כ־22% מהאוכלוסייה משחקים כדורגל באיזושהי רמה לפחות פעם בשבוע. לצורך ההשוואה, בהודו יותר אנשים שמשחקים כדורגל מאשר במעצמות כדורגל אירופי כדוגמת גרמניה, צרפת וספרד.

מצבו של הכדורגל בהודו הוא כזה: ישנה ההתאחדות לכדורגל של כל הודו, כאשר תחתיה פועלות ההתאחדויות של כל אחת מתתי־המדינות של הודו. מבחינת ארגון תחרויות רשמיות, ישנה הליגה של ההתאחדות שבה משחקות עשר קבוצות. ב-2013, כדי לנסות ולהאיץ את פיתוח הכדורגל במודל יותר מסחרי, הוקמה הסופרליג ההודית בעזרת סוכנות הענק IMG.

הרעיון של הסופרליג הוא נחמד ושיחקו בה כמה שחקני עבר כמו לוסיו, פלורן מאלודה וג'ון ארנה ריסה. גם מאמנות בה דמויות כמו זיקו ומרקו מטארצי. אבל אם באמת רוצים לפתח את הכדורגל בהודו, צריכים להתחיל מהרמות הכי בסיסיות של הכדורגל בעזרת מערכת החינוך ולגרום לילדים ונוער לעסוק באופן קבוע בענף.

370 מיליון הודים מתעניינים ברמה מסוימת בכדורגל, צילום: איי אף פי 370 מיליון הודים מתעניינים ברמה מסוימת בכדורגל | צילום: איי אף פי 370 מיליון הודים מתעניינים ברמה מסוימת בכדורגל, צילום: איי אף פי

אין שטחים פתוחים

 

ההתאחדות ההודית לכדורגל הבינה שדרך הסופרליג יהיה קשה להביא את הענף לשכבות אוכלוסייה רחבות ויצרה את המסמך הבא: "משחקים קטנים, הדרך לפיתוח כדורגל בהודו לילדים בני 4–12". בהודו ערכו השוואה למדינות שבהן הכדורגל כבר מפותח והבינו שרבים מהשחקנים המקצוענים השתפשפו בכך ששיחקו ברחובות, בחופים ובשטחים פתוחים, אך במציאות המודרנית הרחובות כבר אינם בטוחים למשחק. ב־2013 התקיימה בגואה אליפות כדורגל חופים מקומית, אך זו בוטלה מאז, ולגבי השטחים הפתוחים בהודו, רובם שטחי בר עם לא מעט סכנות. לכן, בחרו בהודו להשתמש ב"משחקים קטנים".

משחקים קטנים הם משחקים שמשוחקים לעתים עם שוער ולעתים בלי, המגרש עצמו מאוד קטן וכך גם השערים, כדי לגרום לשחקנים לגעת כמה שיותר בכדור ולפתח יכולות טכניות על שטחים קטנים יחד עם שיפור קבלת החלטות בזמן קצר.

השיטה הזו אינה קיימת רק ברמת הילדים והנוער, ובהתאחדות ההודית עובדים על כך שבכל הרמות השונות של הנבחרות יעבדו בשיטה הזו. לצד החשיבות המקצועית של משחקים קטנים לפיתוח שחקנים, אחת הסיבות המרכזיות ששיטה זו נבחרה היא העובדה שמבחינת ציוד, ארגון ותשתיות לא נדרש הרבה. בהודו לצד אזורים מפותחים בערים הגדולות, מרבית האוכלוסייה מפוזרת בשטחים כפריים ונידחים.

שיטת המשחקים הקטנים נמצאה לא רק כחיובית כלפי הילדים, אלא גם ההורים דיווחו פידבק חיובי, וממחקר שנערך באוסטרליה לגבי שיטת המשחקים הקטנים, ההורים הרגישו ששיטה זו תורמת להם ולילדים להיות יותר מעורבים בכדורגל.

ג ג'יאני אינפנטינו. פיפ"א מתאמצת להחדיר את הכדורגל להודו | צילום: איי אף פי ג

יגיעו ל־11 מיליון?

לצד הטמעת המלצות המסמך, בהודו התרחש גם האירוע הבא. ב־2013 הודו זכתה באירוח גביע העולם בכדורגל עד גיל 17 של פיפ"א. כדי לגרום לטורניר הזה להיות הצלחה, יצאו בהודו עם משימת ה־11 מיליון. מדובר במטרה שהוצבה על ידי ממשלת הודו, ההתאחדות ההודית לכדורגל ופיפ"א והיא להביא את בשורת הכדורגל ל־11 מיליון ילדים (לפחות) ברחבי הודו בעזרת בתי הספר. ההשקעה בפרויקט מוערכת בכ־295 מיליון דולר כשהדדליין הוא אוקטובר 2017, מועד הטורניר.

נכון לאפריל 2017, הפרויקט הצליח להגיע לכ־2 מיליון ילדים, 27 ערים ב־22 תתי־מדינות ומעל 3,800 בתי ספר.

חוץ מהגופים המוזכרים לעיל ישנה עוד חברה אשר מעורבת בפרויקט. מדובר בחברת "טראנס־סטאדיה", חברה שלקחה על עצמה להאיץ את פיתוח הספורט והכדורגל בהודו, כאשר פרויקט הדגל שלה הוא "הסטאדי־ארינה" באחמדאבאד במדינת גוג'אראט. הסטאדי־ארינה הוא מודל של אצטדיון שפותח על ידי צוות יועצים באנגליה כדי לגרום לאצטדיונים להיות יותר בני־קיימא בעיקר בהיבט הכלכלי.

מרבית אצטדיוני הכדורגל הוותיקים בעולם תוכננו לכך שכדורגל יהיה השימוש המרכזי והיחיד בהם. בליגות של 18–20 קבוצות יוצא שהאצטדיון פעיל במשך 17–19 ימי משחק בשנה ובשאר הימים עומד ריק. הסטאדי־ארינה באחמדאבאד תוכנן כך שקודם כל ישתמשו בו או אפשר יהיה להשתמש בו כל יום במהלך השנה. כשהקימו את האיצטדיון, אף שיש בו מגרש כדורגל, אין קבוצה שתאכלס אותו באופן קבוע, וכך הכדורגל הפך לענף המשני ובעל חשיבות פחותה משאר הענפים שלהם תוכנן האצטדיון.

מכוונים ל־2026

ב־2016 הושקה בהודו ליגת־העל לפוטסל (כדורגל אולמות) שמתקיימת לאורך שלושה שבועות כאשר חומר השחקנים מורכב משחקני עבר בכירים, שחקני פוטסל מובילים ושחקנים הודים שאותרו כבעלי פוטנציאל. המספרים מדברים על יותר מ־100 מיליון צופים ברחבי העולם. אחד המרכיבים החשובים של הליגה הזאת, למעט השימוש בכוכבי עבר כמו רונאלדיניו, ראיין גיגס והרנאן קרספו הוא שהיא תוכננה להיות "מוצר" מותאם לטלוויזיה.

אז כמה אנחנו רחוקים מהופעה של השחקן ההודי הראשון באחת הליגות הבכירות באירופה? מאוד. כמה מועדוני כדורגל אירופיים כבר פועלים בהודו במתכונת שיווקית כמו מנצ'סטר יונייטד שלה חנויות ענק בקולקטה ובמומבאי, לליברפול יש אקדמיה בעיר פונה ובסופרליג ההודית משחקת אתלטיקו דה קולקטה שנמצאת בבעלות חלקית של אתלטיקו מדריד וגם באיירן מינכן שמה את עינה על הודו כשקרל־היינץ רומינגה התראיין לבלומברג ב-2015 והגדיר את שוק ההודי כמטרה פוטנציאלית של המועדון.

לאחרונה נבחרת הכדורגל הלאומית של הודו רשמה היסטוריה כאשר נכנסה לטופ 100 בדירוג הלאומי של פיפ"א. משימת ה־11 מיליון נראית כמו משימה מאוד שאפתנית, ובמדינה כמו הודו עם אזורים רבים שאינם מפותחיםף אמינות המידע על אודות הישגי המשימה היא גם אתגר.

כל התוכניות הנ"ל מראות גישה חיובית ורחבה לפיתוח הכדורגל במדינה. התחלה מרמת הילדים, הנחלת שיטת משחק זהה בכמה רמות גיל, אירוח טורניר נוער, מעורבות מועדוני כדורגל בכירים במדינה, פיתוח אצטדיונים ומתקנים, ואולי זה יישמע רע אבל גם מסחור חלק מהתחרויות כדי להיות חלק מעולם הכדורגל המודרני.

הרחבת המונדיאל ל־48 מדינות נועד לספק מקום בתחרות למדינות כדורגל מתפתחות כמו הודו. המודל המורחב של הנבחרות צפוי להיכנס לשימוש החל מ־2026 ולכן וייתכן מאוד שבעתיד נראה את הודו כאחת המתמודדות במונדיאלים.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני בניהול ספורט באנגליה בשיתוף עם בית הספר האקדמי של ריאל מדריד. בעל בלוג עסקי ספורט sbhdblog.com

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות