אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המוסד חשף את Libertad, קרן להשקעה בסטארט-אפים בישראל צילום: צילום מסך

המוסד חשף את Libertad, קרן להשקעה בסטארט-אפים בישראל

סוכנות המודיעין תשקיע 10 מיליון שקל בכחמש חברות בשנה. מודל ההשקעה ייחודי: הסטארט-אפים יספקו למוסד גישה לטכנולוגיה שלהם, מבלי לתת לארגון אחזקות בחברה, להקצות מושב בדירקטוריון או לספוג מגבלות על קניין רוחני

27.06.2017, 16:00 | מאיר אורבך
המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים משיק את קרן ליברטאד (Libertad), זרוע להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. בכוונת המוסד להשקיע בכחמש חברות שנה בסכום של עד 10 מיליון שקל, כלומר עד שני מיליון שקל לחברה. סוכנות המודיעין לא תקבל אחוזי בעלות על החברה, אלא רק זכות להשתמש בטכנולוגיות שלה. הארגון גם לא יבקש למנות חבר בדירקטוריון החברה או יטיל כל מגבלה על הקניין הרוחני שפותח וללא החזר תמלוגים. "ייתכן שנגדיל בשנים הבאות את מספר החברות בהן נשקיע", אמר א' מהנהלת סוכנות המודיעין.

קראו עוד בכלכליסט

בשלב הראשון ישקיע המוסד בחברות מקומיות בלבד, אך לא מן הנמנע שבעתיד ההשקעה תתרחב גם למיזמים זרים.

ראש המוסד יוסי כהן אמר באירוע השקת הקרן כי היא "תתייצב בין המוסד הפועל בחשאי, לבין העולם הטכנולוגי הגלוי. באמצעות ליברטאד אנחנו רוצים להתחבר אליכם - מובילי השוק, היזמים, החברות, התעשיות ומכוני המחקר. ליברטאד תאפשר למוסד חיבור חזק, ישיר, פורה עם מאגר המוחות הטכנולוגיים, פורצי הדרך המובילים פה בישראל את עיצוב המחר. אני גאה בחדשנות של המוסד".

איך זה יעבוד? 

אחת השאלות המטרידות שעולות מתוכנית ההשקעות של המוסד היא אופן השימוש בטכנולוגיה. א', בכיר במוסד, הבהיר שהחברות לא יידעו איך ארגון המודיעין משתמש בכלים שלהן. הרבה חברות, בעיקר מתחום הסייבר, עשויות לחשוש שהכלים שפיתחו ישמשו ככלי תקיפה או יעשה בהן שימוש הנוגד את הקוד האתי שלהן - או של חברות רב לאומיות אחרות שאיתן הן בקשר.

בשיחת וועידה שהתקיימה עם א' ועם אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראה"מ, אמר האחרון: "לא קורה הרבה שממשלה מפתחת שיטה חדשה לעבוד וזה לא קרה בקלות. במשך שנה וחצי בנינו חלופות שיתבססו על עקרונות שיתנו למוסד גישה לטכנולוגיה הכי מתקדמת לצרכים הדינמיים שלו - ויבטיחו שאנחנו לא פוגעים בפיתוח העסקי של החברות. באמצעות חברות סטארט-אפ והאקוסיסטם הייחודי בישראל, נוכל לשמור על העליונות הטכנולוגית של המוסד".

 

 

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, צילום: אוראל כהן אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה | צילום: אוראל כהן אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, צילום: אוראל כהן

גרונר סיפר ל"כלכליסט" כי ההשראה לקרן הגיעה מ-Inqtel, מקרן דומה שמפעילה ה-CIA - אבל עם הבדלים מהותיים בין הפעילויות. ה-CIA אינו חושש לחשוף את החברות בהן הוא מעורב ואילו המוסד מתחייב לא לחשוף את שמות החברות. הזרוע החדשה של המוסד מתנהגת בחשאיות מרובה אשר אמנם מבטיחה שמעטים יידעו שהמוסד מעורב בחברה אבל גם מטיל צל על החברות שיצטרכו להסביר בכל השקעה עתידית שהמוסד הוא חלק מההשקעה (למרות שאינו מוזכר בין משקיעיה). "לא ניקח תשואה, תמלוגים או אקוויטי בחברות. אנחנו רק רוצים להשתמש בטכנולוגיות של החברות", אמר גרונר.

אילו מגבלות יחולו על החברות שיקבלו השקעה?

"אנחנו מבינים שבמציאות שבה העולם הטכנולוגי מתנהל כיום, צריך פתרון מתאים", אמר  א' מהנהלת המוסד. "אנו מחפשים חברות בראשית דרכן עם רעיון טוב ונשקיע בהן, שיוכלו לממש את החזון ואנחנו נקבל את הטכנולוגיה. אנחנו יודעים לעבוד עם התעשיה, אך אין לנו מנגנון גמיש ומהיר מספיק. אנחנו לא קונים מוצר מדף אלא רק טכנולוגיה, שלא יידעו איך נשתמש בה". 

ראש המוסד, יוסי כהן, צילום: עמוס בן גרשום לע ראש המוסד, יוסי כהן | צילום: עמוס בן גרשום לע''מ ראש המוסד, יוסי כהן, צילום: עמוס בן גרשום לע

אחת השאלות המטרידות שעולות מהקשר עם המוסד הוא המגבלות שיחולו על חברות שיעבדו איתו. לדברי א', לא אמורה להיות בעיה. "לא נטיל מגבלות על החברות מבחינת שימוש", אמר. "אנחנו לא דורשים לעבור סיווג והיזמים יצטרכו לעמוד בכללים ובחוקים של ישראל. אנחנו לא דורשים בלעדיות על החברות. אנחנו לא רוצים לפגוע בפיתוח העיסקי שלהן".

בתגובה לשאלה בנוגע לחשש מזליגת המידע מתוך המוסד החוצה לגופים אחרים, אמר א': "לא מוציאים את הטכנולוגיה לשום מקום. אנחנו ארגון של חשאיות שלא ידליף את החומרים החוצה. אנחנו עושים מיקור חוץ ויודעים לקנות ידע, מחקר ופיתוח - אבל לא יכולנו להתקשר בשלב של הרעיון. החברות לא רוצות אותנו כמעסיק, הן מחפשות משקיע", הסביר. 

מתוך סרטון ההסברה של המוסד , צילום: צילום מסך מתוך סרטון ההסברה של המוסד | צילום: צילום מסך מתוך סרטון ההסברה של המוסד , צילום: צילום מסך

"זליגת המידע אינה אפשרית מהמוסד, הם יודעים מה הם רוצים טכנולוגית" הוסיף גרונר. "כשהארגון רוכש זכות שימוש ב-IP זה מאפשר לו להיות בצד של הטכנולוגיה הכי מתקדמת".

א' הסביר שהארגון לא לוקח אקוויטי או אחזקות משום סוג כדי לא ליצור מצב שיכביד על החברות ויקשה עליהן. "אנחנו רק לקוח שלהן, לא נפרסם את שמותיהן, הרעיון הוא לסייע להן", אמר. "המוסד הוא ארגון מגוון ומי שינהל את התוכנית הוא עובד מוסד עם רקע בתעשיה. אנחנו יודעים מה אנחנו צריכים ונעזרנו בגורמים מבחוץ שישלימו בתחומי הידע ועובדים עם גופי ממשלה שונים כמו משרד המשפטים והאוצר. מנכ"ל משרד ראש הממשלה סייע לנו מאוד בתהליך הזה".

מה מחפש המוסד?

ארגון המודיעין מחפש חברות בתחומי פעילות רבים, ביניהם רובוטיקה גמישה, ביומימטיקה, מערכות ממוזערות, פתרונות עבירוּת ופתרונות השקטה (באוויר, בים ועל היבשה), טכנולוגיות חדשניות בתחומי אספקת אנרגיה ומערכות המספקות אנרגיה לעצמן להרחבת מעטפת ביצועים ו/או הקטנת מימדים, טכנולוגיות חדשניות להצפנת מידע בקצבים גבוהים (100 גיגה-ביט לשניה ומעלה) בשיטות לא קונבנציונליות ופורצות דרך, טכנולוגיות לזיהוי אוטומטי של מאפיינים אישיותיים (personality profiling) על בסיס דפוסי פעולה והתנהגות ברשת, מגוון שיטות אוטומטיות לתמצות מסמכים, קיטלוג, חילוץ ישויות וקשרים סמנטיים, באמצעות למידת מכונה ו/או תחומים אחרים, בעברית ובשפות נוספות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות