רשלנות רפואית בטיפולי פוריות - מתי מתגבשת עילה לתביעה?

טיפולי פוריות הנם טיפולים רפואיים אשר נועדו לסייע לנשים להיכנס להיריון ולהגשים את חלומן להביא ילד לעולם. ישראל ידועה כאחת מהמדינות המובילות בתחום זה אשר גם מסבסדת באופן ניכר את הטיפולים. אולם, למרבה הצער, ישנם גם מקרים של רשלנות רפואית בטיפולי פוריות.

מתי מתרחשת רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בטיפולי פוריות יכולה לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים, אולם טרם נציג את הדוגמאות השונות למקרים אלו, חשוב להבין ראשית כל מהי רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית הינה עוולה שנגרמת כאשר טיפול רפואי חורג מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל ונגרם נזק ממשי למטופל. אין פירוש הדבר כי כל תוצאה לא רצויה תיחשב לרשלנות רפואית, אלא בוחנים את התנהלות הגורם המטפל ואם זו סטתה מהתנהגותו של רופא סביר באותה סיטואציה נתונה, אז ניתן לבחון האם כל יסודות עוולת הרשלנות מתקיימים.

כך למשל, אי הצלחתם של טיפולי פוריות אינם בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית, שכן למרות שיעור ההצלחות הגבוה של טיפולים אלו בישראל, אין בטוחה להצלחתם והדבר תלוי בגורמים רבים שאינם בשליטתו של הרופא המטפל. להלן מספר דוגמאות של טיפול רפואי רשלני בהליכי הפרייה: בחירה לא מתאימה של טכניקת הטיפול, אי הסכמה מדעת, ומעקב רשלני אחר ההיריון.

בחירה לא נכונה של שיטת הטיפול

ישנם סוגים שונים של טיפולי פוריות ועל כן, על הרופא להתאים את השיטה הנכונה לכל מטופלת, על פי נתוניה האישיים: הבעיה הרפואית בגינה יש קושי להיכנס להיריון, כמו גם האם הבעיה היא אצל האישה, אצל הגבר, או אצל שניהם. גילה של האישה הוא פקטור חשוב מאוד בבחירת שיטת הטיפול, קיומן של בעיות רפואיות אחרות וכיו"ב.

בחירה לא נכונה של טכניקת הטיפול יכולה לגרום לנזקים חמורים לאישה. כך למשל, מתן זריקות שהמטופלת אלרגית לחומר הפעיל בהן, תופעות לוואי קשות בשל טיפול לא מתאים והנזק החמור מכל, אובדן האפשרות להרות בשל בחירה לא נכונה בשיטת הטיפול. תרחיש זה יכולה לקרות למשל במצב שבו גילה של האישה מחייב על פי סטנדרט הטיפול המקובל, בחירה בשיטה של הפריה חוץ גופית על פני הזרעה ומשהדבר לא נעשה במועד, נסגר בפני האישה חלון ההזדמנויות להיכנס להיריון.

אי הסכמה מדעת

אחת מחובותיו החשובות ביותר של כל גורם מטפל, היא מתן מלוא המידע למטופל אודות הטיפול הרפואי שהוא עתיד לעבור: מה כולל הטיפול, משכו, מהם הסיכונים האפשריים וקיומן של חלופות לטיפול. רק כך, יוכל המטופל לקבל החלטה מושכלת האם ברצונו לעבור את הטיפול ולתת למטפל הסכמה מדעת לטיפול. אי מילוי חובה זו מהווה עילת תביעה עצמאית של פגיעה באוטונומיה וכאשר נגרם למטופל נזק, שלו ידע על הסיכוי להתרחשותו, היה בוחר שלא לעבור את הטיפול, מדובר ברשלנות רפואית.

החובה למתן מלוא המידע וקבלת הסכמה מדעת לטיפול, רלוונטית כמובן גם לטיפולי פוריות אשר אינם הליך רפואי קל מאחר שהליך זה לעיתים מלווה בתופעות לוואי שונות ולעיתים אף מסכנות חיים, ונדרשים אורך רוח וסבלנות מצד המטופלות. על כן, ישנה חשיבות גדולה לכך שהרופא המטפל ימסור למטופלים המתעניינים בטיפולי פוריות, את כל המידע אודות הטיפולים, לרבות השיטות השונות להפריה, אחוז ההצלחה של הטיפול, סיכונים, תופעות לוואי וכדומה. אי עמידה בחובה זו, יכולה כאמור להקים, בין היתר, עילת תביעה עצמאית בגין פגיעה באוטונומיה.

מעקב רפואי רשלני

בחלק ניכר מן המקרים, היריון אשר הוא תוצאה של טיפולי הפרייה, מוגדר כהיריון בסיכון גבוה, אם בשל ריבוי עוברים ואם בשל כך שהמטופלת הנה בגיל מבוגר יחסית ועל כן ישנם סיכונים אשר אינם קיימים בהיריון בגיל צעיר יותר. אמנם, כל אישה בהיריון צריכה להיות במעקב רפואי, אך כאשר מדובר על היריון בסיכון גבוה, נדרשת תשומת לב רבה יותר מצד הגורם המטפל ויש צורך במעקב צמוד יותר, על מנת להבטיח את בריאות האם והעובר. מעקב רפואי רשלני יכול לבוא לידי ביטוי, בין היתר, באי הפניית המטופלת לבדיקות נדרשות ואבחון לא נכון של בעיה רפואית במהלך המעקב. כאשר אלו גרמו לנזק ממשי לאם ו/או לעובר, מדובר ברשלנות רפואית המקימה למטופלת את הזכות לפיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לה.

עו"ד אורנית שגיא דקל עוסקת בתחום הנזיקין.