אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך הפך השקל לאטרקטיבי יותר מהדולר? ברוכים הבאים לצד השני של הכאוס הכלכלי צילום: ebay

ניתוח כלכליסט

איך הפך השקל לאטרקטיבי יותר מהדולר? ברוכים הבאים לצד השני של הכאוס הכלכלי

חוסר היציבות בכלכלה העולמית ואי־הוודאות לגבי המשק האמריקאי תחת ממשל טראמפ מגבירים את אטרקטיביות ההשקעה במטבעות כמו השקל או הדולר האוסטרלי. למרות רכישות המט"ח המאסיביות של בנק ישראל השקל ממשיך להתחזק

02.07.2017, 08:04 | מיקי פלד

בפעם הראשונה מזה שלוש שנים ירד שער הדולר ביום חמישי ל־3.5 שקל ונקבע בתום המסחר ביום שישי על 3.496 שקל לדולר. זהו אמנם חצייה של קו שהוא בעיקרו פסיכולוגי, אך מגמת ההתחזקות של השקל מול המטבעות הזרים שהחלה במחצית השנייה של השנה שעברה גורמת כל יום מחדש לעוד דאגות בקרב היצואנים. במקביל היבואנים נהנים ועליית המחירים נמנעת. השקל ממשיך להתחזק למרות שבנק ישראל השקיע מתחילת השנה יותר מ-5 מיליארד דולר ברכישת מטבע חוץ בניסיון למתן את ההתחזקות ויתרת מטבע החוץ של הבנק הגיעה ל־107 מיליארד דולר בסוף מאי. למרות הרכישה המאסיבית, מתחילת השנה התחזק השקל מול הדולר ב־9.1%.

קראו עוד בכלכליסט

 לכאורה מאמצע החודש שעבר היינו צריכים לראות דווקא את הדולר מתחזק ולא רק מול השקל, אלא גם מול מטבעות מרכזיים כמו היורו והליש"ט הבריטי. זאת אחרי שהפד האמריקאי העלה את הריבית בארה"ב בעוד 0.25% לטווח של 1%-1.25%. משמעות הדבר היא שמי שמחזיק דולרים יקבל ריבית גבוהה יותר על הפיקדון ממי שמחזיק שקלים (ריבית בנק ישראל של 0.1%), ליש"ט (0.25%) ובוודאי יורו (0.4%–). ההיגיון הבסיסי, בעולם שמתנהג בצורה נורמלית, הוא שמשקיעים ייטו למכור את יורו, ליש"ט ושקל כדי לקנות דולרים וכך המטבע האמריקאי ייתחזק. אבל זה לא קרה. ראשית הפד לא הפתיע את הפעילים בשוק המט"ח. כולם ציפו למהלך ותמחרו את המטבעות בהתאם, כך שהיחס בין הדולר ליורו והליש"ט נותר יחסית יציב.

סופרים שקלים. אי של יציבות בין ברקזיט לטראמפ, צילום: שאטרסטוק סופרים שקלים. אי של יציבות בין ברקזיט לטראמפ | צילום: שאטרסטוק סופרים שקלים. אי של יציבות בין ברקזיט לטראמפ, צילום: שאטרסטוק

סיבה נוספת היא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. חוסר הוודאות לגבי עתיד המשק האמריקאי תחת ממשל טראמפ שינתה את התפיסה לגביו למקום מעט מסוכן יותר, שהשקעה ספקולטיבית בו היא לבעלי עצבים חזקים. בעולם הלא נורמלי שבו נמצאות מדינות המערב מאז המשבר של 2008, עדיפה ריבית יציבה של 0.1% בישראל על פני ריבית לא יציבה של יותר מ־1% בארה"ב, ואפילו ריבית שלילית על היורו, רגע לפני הברקזיט.

מאזן תשלומים חיובי

 

המשק הישראלי נתפס כאי של יציבות הודות למגמה שהחלה לפני ארבע שנים: ספיגת עודפי מטבע חוץ. במושגים של חשבונאות לאומית זה נקרא מאזן התשלומים: השורה התחתונה של כל המט"ח שנכנס לישראל ויוצא ממנה. ברבעון הראשון של 2017 נרשם בישראל עודף של 2.5 מיליארד דולר בסחר החוץ ועודף של כ־300 מיליון דולר בהשקעות ישירות. ההשפעת מאזן התשלומים החיובי היא כפולה: ראשית כמות גדולה של מט"ח צריכה להיות מומרת לשקלים כדי שניתן יהיה לשלם משכורות לעובדים (במקרה של יצואנים) או לקנות מניות של חברה ישראלית (במקרה של משקיעים זרים). בנוסף, העודף משדר יציבות יוצאת דופן בעולם כאוטי. כל אחד מהתהליכים ושניהם יחד מחזקים את מעמדו של השקל מול המטבעות הזרים, בדומה למטבעות של משקים אחרים שמשדרים יציבות יחסית מול הדולר. הדולר האוסטרלי עלה ב־6.7% מול הדולר מאז תחילת השנה והוון הדרום קוריאני בכ־5.4%.

פירוק המאזן למרכיביו יכול לתת פרופורציות גם לתומכי ההתערבות בשוק המט"ח וגם למתנגדיה. יצוא הסחורות והשירותים מישראל ממשיך להשתפר מסוף השנה שעברה ועלה ברבעון הראשון של 2017 ב־3.5%. זאת בזמן שהשקל ממשיך להתחזק מול הדולר, כך שעל פניו קשה לקבל את טענת בנק ישראל כי ללא קניית המט"ח המאסיבית היצוא ייפגע. מצד השני, הנגידה יכולה לטעון שאלמלא רכישות הדולר והיורו, שמיתנו מעט את התחזקות השקל היצוא היה נפגע משמעותית.

מה היה קורה ללא הרכישות?

 

מתנגדי רכישות המט"ח טוענים שהיצוא הישראלי מושפע יותר מהשינויים במסחר הבינלאומי מעניינים פנימיים כמו חוזק השקל. לטענתם, הרכישות מעוותות את שער החליפין באופן שפוגע בהקצאת המשאבים במשק, מסבסדות יצוא לא יעיל ומייקרות את היבוא. אלמלא הרכישות השקל יכול היה להיות חזק יותר, להקטין את עלויות היבואנים ואולי להביא להורדת מחירים לצרכנים.

אך לטענת פלוג, כל עוד האירופים והיפנים מתאמצים להחליש את המטבעות שלהם, היצוא הישראלי לא מתחרה מולם באופן הוגן. לכן, על הבנק המרכזי לסייע להם להשוות את תנאי התחרות. גם הרעיון של הוזלת היבוא והפניית מפוטרים ממפעלי היצוא למחסני יבואנים לא מרשימה את פלוג ואנשי בנק ישראל, מאחר ומשרות יצוא הן בעלות פריון עבודה גבוה יותר.

צריך לזכור, שסביבה של שער של 3.5 שקל לדולר זו סביבה שהיתה מוכרת במשק רק לפני שלוש שנים, וגם כשהשער היה נמוך יותר היצוא הישראלי שרד. כך שככל הנראה מטבע חזק בוודאי לא עושה טוב ליצואנים, אבל לומר שהוא יבריח מפעלים לחו"ל זו הגזמה.

אך כל אלו בסופו של דבר הן ספקולציות. היצואנים הישראלים ואנשי בנק ישראל ימתינו בסבלנות יום שבו הנורמליות תחזור, הבנק המרכזי האירופי יעלה את הריבית וכך גם הפד, מה שיביא להיחלשות השקל ואולי גם להפסקת רכישות המט"ח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
פספסתם נקודה חשובה
בנק ישראל קונה את המטבע גם בשביל לאזן את הביקושים לשקל. אבל סיבה לא פחות חשובה הוא יעד רזרבות המט"ח. אלו רזרבות חשובות במידה ותהיה מלחמה או אסון גדול בקנה מידה כזה שהמשק יזדקק לייבא שירותים בזמן שהשקל אינו סחיר והיצוא נבלם - או אז חייבים מטבע שמדינות אחרות יסכימו לקבל כדי לספק לנו אוכל, דלק, תחמושת ושירותים אחרים. במדינה קטנה ומבודדת כמו ישראל זה חשוב כפליים. לפי ועדה של בנק ישראל לפני מספר שנים - ישראל צריכה להחזיק יתרה של 25-35% מהתמ"ג שלה, כלומר 100-130 מיליארד דולר, במטבע חוץ. מאחר והכלכלה גדלה בכל שנה - בנק ישראל צריך להגדיל את רכישת המטח בהתאם ולרכוש מדי שנה כ 3 מיליארד דולר! עד עכשיו רכישות בנק ישראל לא מדגדגות את הרף העליון והיתרה עומדת על כ 107 מיליארד דולר בלבד. ועוד משהו - רוב מוחלט של המט"ח, למרות חשיבות הנזילות, אינו מוחזק במזומן אלא באג"ח ממשלות ידיותיות ויציבות ומקצתו גם בשוקי מניות בשווקי המערב. עוד מידע כאן: http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/ForexReserves-7-6-17.aspx
אזרח  |  04.07.17
לכל התגובות