צילום: אוראל כהן
מורשעי פלד-גבעוני יפצו את נושי החברה שקרסה ב-23 מיליון שקל
15 שנה לאחר חשיפת הפרשה, פסק השופט גרוסקופף כי נושאי המשרה אחראים לנזקים בגובה של עשרות מיליוני שקלים בשל כספים שהוצאו שלא כדין
מורשעי פרשת פלד גבעוני יפצו את נושי חברת פויכטונגר שקרסה במסגרת הפרשה בלמעלה מ-23 מיליון שקל, כך קבע היום (א') שופט בית המשפט המחוזי מרכז, פרופ' עופר גרוסקופף. יחד עם זאת, דחה בית המשפט תביעה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים נגד מי שכיהן כבעל השליטה בקבוצת פויכטונגר.
קראו עוד בכלכליסט
15 שנה לאחר שהחלה פרשת פלד גבעוני, ובתום 8 שנות דיונים בהליך האזרחי, פסק השופט גרוסקופף כי נושאי המשרה, שהורשעו בהליך פלילי נפרד, אחראים לנזקים בגובה של עשרות מיליוני שקלים בשל כספים שהוצאו שלא כדין מחברת פויכטונגר. במקביל, תביעה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שהוגשה נגד עזריאל פויכטונגר, מי שמכר את השליטה בפויכטונגר למורשעי הפרשה ואף כיהן בה כמנכ"ל, נדחתה. פסק הדין בעניינו של בעל השליטה פויכטונגר עוסק בסוגיה המוכרת בשנים האחרונות באשר לחובות החלות על בעל שליטה המוכר את אחזקותיו בחברה ציבורית ומהווה תקדים בכל הנוגע לקביעת כללי ההתנהגות והאחריות בעת מכירת השליטה.
פרשת פלד גבעוני נחשפה בשנת 2002, לאחר קריסתה של קבוצת החברות הציבוריות שהמרכזית בהן הייתה פויכטונגר תעשיות. השליטה בקבוצה נרכשה לפני כן על ידי קבוצת משקיעים בראשות המפכ"ל לשעבר רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן, כשהקריסה הותירה את הקבוצה עם חובות של כ-800 מיליון שקל.
קריסה זו הובילה את רשות ניירות ערך לחקור את הפרשה והחקירה התמקדה באי פרסום הדו"חות הכספיים של כמה מחברות הקבוצה. כתב האישום שהוגש במסגרת הפרשה כלל 12 אישומים וייחס למעורבים עבירות של גניבה בידי מנהל ובידי מורשה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן עבירות מנהלים נוספות.
כעשור לאחר שנחשפה הפרשה, בשנת 2013 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, את המעורבים וגזר את עונשם. חלקו של פלד תואר כמי ש"כשל במילוי חובתו כבעל שליטה" ולכן עונשו היה קל מזה של חבריו לכתב האישום שנידונו לעונשי מאסר שונים. בהמשך ערערו הארבעה לבית המשפט העליון, אך מרבית הערעורים נדחו.
במקביל להליכים הפליליים, הגיש רו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמן על הסדר הנושים של חברת פויכטונגר תעשיות (היום אפקון תעשיות) תביעה אזרחית בגובה 75 מיליון שקל נגד מי שהיו נושאי משרה בחברה, הן נגד אלו שהורשעו בפלילים והן נגד קבוצה נוספת, קבוצת פויכטונגר שלא הואשמה. במסגרת ההליך התקשר הנאמן בהסדר פשרה עם חלק מנושאי המשרה הנתבעים – ובהם גם פלד – במסגרתו הוסכם על תשלום פיצוי של כ-7 מיליון דולר.
פסק הדין שניתן היום מתמקד ברובו בקבוצה ייחודית שנגעה לקבוצת החברות שולא הורשעה בפרשה הפלילית – הקבוצה של עזריאל פויכטונגר וחברת סלאלום פיתוח והשקעות שבשליטתו. קבוצה זו הייתה זו שמכרה את השליטה בחברה לקבוצת פלד גבעוני. פסק הדין עוסק בין השאר בתפקודו ואחריותו של פויכטונגר שהמשיך לכהן כמנכ"ל החברה למשך מספר חודשים תחת הקבוצה הרוכשת עש שנסתיימה העסקתו.
באשר למורשעי הפרשה, יגרמן, גבעוני והבי, קבע בית המשפט כי ישלמו סכום של למעלה מ-23 מיליון שקל (בתוספת ריבית והצמדה), כשחלק מהסכומים שישלמו בהתאם לפסק הדין יועברו לקופת הסדר הנושים של החברה, ויתחלקו בין נושיה השונים.
באשר לקבוצת פויכטונגר, דן השופט גרוסקופף באריכות באשר לשאלת אחריותו של בעל השליטה ודוחה את תביעת הנאמן. אף שנמתחת ביקורת על התנהלותו של פרויטונגר נקבע כי לא הוכח כי "אדם סביר במקומו של מר פויכטונגר היה צופה כי קבוצת פלד-גבעוני תנהג באופן פסול ותפר את חובתיה כלפי החברה". "חשוב מכך", נכתב בפסק הדין, "השתכנעתי כי פויכטונגר לא ידע על הסכנות האורבות לקבוצה ואף לא היה אדיש להן, אלא עשה עסקה שנראתה לו בשעתה סבירה וראויה". עוד מצוין בפסק הדין כי כשנוכח פויכטונגר כי התנהלות הקבוצה אינה מקובלת עליו מבחינה מקצועית, הוא התריע על כך בפני הרשות הממונה עליו וכשהתרשם כי הדבר אינו מועיל, עשה את הצעד המתבקש ועזב את החברה. על כן, כך מצוין, אין הוא נושא באחריות משפטית לאירועים שהתרחשו לאחר שעזב את תפקידו בחברה.
"בדיעבד", כתב השופט גרוסקופף, "כולנו חכמים ויודעים את אשר קרה, וכיצד ניתן היה למנוע אותו. ואולם אחריות משפטית יש להטיל על פי הידע שצריך להיות בידי נושא המשרה בזמן אמת. על פי מבחן זה אין להטיל על מר פויכטונגר אחריות לנזקים שגרמה קבוצת פלד גבעוני לחברה לאחר עזיבתו". בית המשפט חייב את הנאמן בתשלום הוצאות לפויכטונגר בסכום של 500 אלף שקל.
את הנאמן על הסדר הנושים ייצגו עורכי הדין נדב ויסמן, לירן בר-שלום, אדם שפירא ועדי קופל-אביב ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל; את דוד הבי ייצג עו"ד אלי סומך; את טל יגרמן יצג עו"ד אילן מוריאנו ואת עזריאל פויכטונגר ייצגו עורכי הדין בעז בן צור ואברהם אברהמוף ממשרד בעז בן צור ושות' ועו"ד שי תמר ממשרד ליפא מאיר.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה