הרחבת סמכויות ועדת חקירה לאשראי הטייקונים תחייב שינוי חוק יסוד

העברת חוק הרחבת הסמכויות של ועדות חקירה פרלמנטריות תחייב תיקון של חוק יסוד: הממשלה ברוב של 61 ח"כים בשלוש קריאות. הסעיף שמחייב זאת דווקא אינו הכוונה לזמן בכפייה אישים לוועדות אלא הכוונה לאפשר לוועדה זימון המסמכים, תוך התגברות על חוקי סודיות כמו החיסיון הבנקאי. במקביל צפויה ועדת הכנסת להחליט על הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא אשראי הטייקונים.

כך הבהירו השבוע היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון והיועץ המשפטית לוועדת הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן לחברי הכנסת המטפלים בהקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא מתן האשראי לטייקונים: יו"ר הוועדה המיועד ח"כ איתן כבל וח"כ אילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) ויו"ר ועדת הכנסת יואב קיש (הליכוד) שירכז את אנשי הקואליציה בוועדה. ועדת הכנסת בראשות קיש תתכנס מחרתיים (ד') כדי להחליט על הקמת ועדת החקירה ולדון בטיוטה ראשונה של חוק הענקת הסמכויות. 

סעיף 42א לחוק יסוד: הממשלה קובע אמנם ש"הממשלה תמסור לכנסת ולוועדותיה מידע על פי דרישתן ותסייע להן במילוי תפקידן", אך הוא קובע גם ש"הוראות מיוחדות ייקבעו בחוק לחיסוי מידע כשהדבר נחוץ...להגנה על זכות או חיסיון שבדין". החיסיון הבנקאי הוא חיסיון שבדין ולכן סעיף זה מאפשר לכאורה לבנק ישראל להימנע מהעברת מסמכים חסויים אלא אם כן ישונה החוק.

שינוי של חוק יסוד: הממשלה דורש רוב מיוחס של 61 ח"כים בכל אחת משלוש הקריאות. עם זאת, מכיוון שהקמת ועדת החקירה היא יוזמה משותפת של הקואליציה והאופוזיציה לא צריכה להיות בעיה אמיתית להשיג את הרוב. האתגר האמיתי מבחינת מקימי הוועדה יהיה לסיים את ההליך עד סוף כנס הקיץ של הכנסת ב־26.7. קיש אמר היום שבשל רגישות הנושא נשקלת האפשרות להעבירו כהוראת שעה – חוק זמני שאפשר להחליט אם להאריך את תוקפו לאחר שנצבר ניסיון ביישומו. גם מסעיף 21 בחוק יסוד: הכנסת עולה שהוועדות לא רשאיות לחייב למסור מידע "אם יש בגילוי משום פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהוא חייב בה לפי דין". אלא שחוק יסוד: הכנסת אינו מוגן ברוב מיוחס וניתן לתקנו ברוב רגיל.

בוועדת החקירה צפויים להיות 9 חברים, 5 מהקואליציה ו־4 מהאופוזיציה. את האופוזיציה ייצגו כבל וורבין וכן נציגי יש עתיד והרשימה המשותפת. בקואליציה מקומם של קיש ויו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן מובטח אך על שלושת המקומות הנוספים מתחרים יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה, ח"כ יגאל גואטה מש"ס, ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ויו"ר סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב.

מה קובעת הצעת החוק?

היום נהוג שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית זהות לשל ועדה רגילה של הכנסת. הצעת החוק, שתוגש מטעם ועדת הכנסת, מיועדת להרחיב את סמכויותיה של ועדת החקירה ולהקנות לה שיניים. היא קובעת כי יו"ר ועדת חקירה פרלמנטרית יוכל לחייב נושא משרה או עובד בחברה ציבורית ובגוף ממשלתי להופיע בפני הוועדה ויוכל לדרוש ממנו להמציא מסמכים. אם יטען מי שנדרש להמציא מסמכים שחל עליהם חיסיון על פי דין, למשל סודיות בנקאית, הוא יעבירם ליו"ר הוועדה. היו"ר יוכל להחליט אם להציגם לחברי הוועדה. כן יוכל להחליט להציגם בישיבת ועדה חסויה ולאסור על פרסום במידע שיימסר בה.

הפרת הוראה להתייצב או להמציא מסמכים תחשב לעבירה פלילית שדינה קנס. בנוסף יכול יו"ר הוועדה לשלול מהסרבן או משדלן הפועל מטעמו את הזכות להופיע בפני ועדות הכנסת למשך חצי שנה. יו"ר הכנסת יוכל לעשות כך גם לגבי הגוף שבו עובד הסרבן, למשל בנק או חברה בורסאית אחרת. הסנקציה של איסור שדלנות היא כמובן הרבה יותר כואבת לחברה גדולה מקנס.

הצעת החוק קובעת באופן מאוד חריג חובת קוורום של לפחות 50% בישיבות ועדת חקירה פרלמנטרית.