אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שרת המשפטים ניצחה: השוכרים נותרו בלי פיקוח על שכר הדירה צילום: אוני' ת"א / חן גלילי

ניתוח כלכליסט

שרת המשפטים ניצחה: השוכרים נותרו בלי פיקוח על שכר הדירה

ועדת החוקה אישרה את הנוסח המעודכן של חוק שכירות הוגנת. מהחזון הראשוני שהתמקד ביציבות מחירי השכירות לא נותר דבר. השוכר יוכל להתנחם בשני צ'ופרים קטנים בדמות הורדת עלות תיקונים משכר הדירה ואי חיובו בדמי תיווך שהמשכיר הזמין

04.07.2017, 07:04 | ענת דניאלי

הצעת חוק שכירות הוגנת עברה גלגולים רבים לאורך השנים האחרונות ולבסוף הושלמה אתמול (ב') בוועדת החוקה וצפויה לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. ההבדל הבולט ביותר בין הצעת החוק הממשלתית שפורסמה בנובמבר 2014 לזו שאושרה אתמול הוא התאיידותו של הסעיף המרכזי שעמד בלב הצעת החוק המקורית והוא הגבלה בהעלאת שכ"ד במשך שלוש שנים בשיעור של עד 2% בכל שנה וזאת גם אם מתחלף השוכר. הסעיף נמחק לאחר שמשרד המשפטים בראשות איילת שקד הערים קשיים וטען כי אינו מעוניין להתערב בשוק השכירות בצורה שעשויה לפגוע בשוק החופשי.

קראו עוד בכלכליסט

סעיף נוסף שנעלם בנוסח הנוכחי הוא בניית מאגר מידע על שוק השכירות שעמד גם הוא בבסיס ההצעה המקורית.

עם זאת, בהצעת החוק הנוכחית קיבל השוכר שני בונוסים קטנים. הראשון, בנושא תיקון פגמים בדירה הוסכם כי השוכר יהיה רשאי לבצע תיקונים בדירה ולהוריד את עלותם משכר הדירה. כמו כן, הוועדה החליטה להוסיף בעקבות הצעת ח"כ רועי פולקמן את סוגיית המתווכים. לפי הנוסח המתוקן, המשכיר הוא זה שישלם על דמי התיווך במידה ופנה לתיווך ולא כפי שנהוג היום שהשוכר משלם מכיוון שהוא השתמש לכאורה בשירות התיווך.

מימין: יוזמי הצעת החוק, סתיו שפיר ורועי פולקמן , צילום: בשמת איבי, מיקי אלון מימין: יוזמי הצעת החוק, סתיו שפיר ורועי פולקמן | צילום: בשמת איבי, מיקי אלון מימין: יוזמי הצעת החוק, סתיו שפיר ורועי פולקמן , צילום: בשמת איבי, מיקי אלון

נושא שעמד במרכזה של מחלוקת בוועדה היה הפרדה בין השירותים לחלל הדירה – סוגיה שמשרד המשפטים התנגד לה והחליט להתפשר ולהסכים לחיוב הפרדה כזו. יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי הגיע להבנות מול שרת המשפטים איילת שקד לפיהן תהיה מחיצה בין חלל המגורים לשירותים, מה שאיפשר לבסוף גם הצבעה. משרד המשפטים התנגד להתערבות שכזו בטענה שהדבר יוביל להוצאת דירות משוק השכירות ובמיוחד אלו בהן מתגוררת הקהילה החרדית. אך גם המחיצה האמורה לא מפורטת מאוד וסלומינסקי אמר בדיון "ייתכן כי יהיה מדובר במחיצה זמנית או קיר קטן מגבס. אני מציע שלא ניכנס לפרטי המחיצה כי לא יהיה לכך סוף".

בין סעיפי הצעת החוק שאושרה ישנה התייחסות לביטול החוזה. לפי ההצעה, המשכיר יודיע לשוכר על ביטול חוזה שכירות למגורים 90 ימים מראש, לפחות, והשוכר יודיע למשכיר על ביטול החוזה בהתאם 60 ימים מראש לפחות. כמו כן, החוק יחול 60 יום לאחר שיאושר סופית במליאת הכנסת ורק על החוזים שיחתמו לאחר שיאושר.

החוק בנוסח הקודם עסק בשאלה מהי דירה ראויה למגורים ובגלל מחלוקות רבות בחקיקה הנוכחית השתנה המינוח לשאלה מהי דירה שלא ראויה למגורים. הוכרע כי דירה שאינה ראויה למגורים היא כזו שיש בה גורם סיכון בלתי סביר לבטיחות או לבריאות השוכר; דירה שאין בה מערכת חשמל, תאורה וביוב תקינים; ודירה שאין בה פתחי אוורור ומים זורמים.

את הצעת החוק המקורית יזמה בכנסת הקודמת ח"כ סתיו שפיר והחוק הפך להצעת חוק ממשלתית ב־2014 של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ושרת המשפטים לשעבר ציפי לבני. בכנסת הנוכחית הצטרף ח"כ פולקמן ליוזמה של שפיר והיא הפכה לממשלתית. אלא שנראה כי מחזון החקיקה הראשוני שהתמקד ביציבות מחירי השכירות ויוקר המחייה – לא נותר דבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
הכתבה לא מובנת
אם המחירים יקרים, כנראה שאין היצע. אז כדי להוריד מחירים צריכים לבנות הרבה מאוד דירות להשכרה ולמכור למשקיעים. אה.... מדברים על השכירות בתל אביב? בכל מרכזי הערים בעולם , המחירים יקרים וזאת לא בעיה. אז למה כאן זאת בעיה? שיבנו רכבת עירונית , וישכירו דירות מחוץ לתל אביב....
יאיר  |  05.07.17
לכל התגובות