אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ברנמילר רוצה לשתף את הציבור בחלום שבינתיים מייצר הפסדים צילום: זהר שחר

ברנמילר רוצה לשתף את הציבור בחלום שבינתיים מייצר הפסדים

ברנמילר אנרג'י מעוניינת לגייס בת"א 60-50 מיליון שקל לפי שווי של עד 250 מיליון שקל. עם גירעון של 117 מיליון שקל בהון, ואחרי שהשקיע בה 130 מיליון שקל, אבי ברנמילר ושני בניו המשמשים כמשנים למנכ"ל זקוקים למימון מיידי להמשך הפעילות

04.07.2017, 09:27 | ניר טל

חמש שנים לאחר שהקים את חברת ברנמילר אנרג'י פונה אבי (אברהם) ברנמילר להנפיק את חברת האנרגיה שלו (100%) בתל אביב לפי שווי של 250-200 מיליון שקל. אתמול פרסמה החברה תשקיף מדף, כשעל פי הערכות בשוק היא תבקש לגייס מציבור המשקיעים 60-50 מיליון שקל לטובת מימון פעילותה השוטפת, הכוללת העמדת הון עצמי לאחד ממיזמי החברה להקמת תחנת כוח המתבססת על טכנולוגיה שפיתחה. מי שצפויות להוביל את ההנפקה הן חברות החיתום של לאומי פרטנרס ואפסילון חיתום. כוונתו של ברנמילר להנפיק את החברה נחשפה ב"כלכליסט".

קראו עוד בכלכליסט

ברנמילר אנרג'י פיתחה טכנולוגיה ייחודית (מוגנת פטנט בישראל) לאגירת אנרגיית חום. מאז הקמתה היא ממומנת בעיקר על ידי המייסד, שהשקיע בה עד כה כ־130 מיליון שקל אשר סווגו כהלוואת בעלים שתימחק לאחר ההנפקה. זאת, בנוסף למענקים של כ־3 מיליון שקל שקיבלה ב־2016-2014 מהרשות לחדשנות וממשרד האנרגיה ועליהם היא צפויה לשלם בעתיד תמלוג של מיליוני שקלים בודדים מההכנסות שייווצרו לה.

החברה מציינת בתשקיף כי התמקדה תחילה בפיתוח של שדות תרמו־סולאריים עבור יצרניות חשמל, אלא שאז החליטה להתמקד בבניית מערכות לאגירת אנרגיה. זאת, על בסיס הטכנולוגיה שלה שמאפשרת לתחנות כוח באנרגיה חלופית (רוח ושמש) לאגור חשמל ולעשות בו שימוש בשעות שבהן לא ניתן להפיק חשמל, ובכך להסיט חשמל על פי דרישה. ברנמילר אנרג'י בונה על התפתחות תחום האנרגיה החלופית בישראל, שכרגע נמצאת בחיתוליה ואחראית לכ־3% בלבד מהחשמל המיוצר בישראל, ועל הצורך של התחנות בפתרונות אגירה.

המודל לעומת המציאות

 

על פי מודל ההכנסות העתידי של ברנמילר אנרג'י, שכרגע לא מייצרת הכנסות, היא צפויה לפעול בשני נתיבים: מכירת מתקני אגירה שאותם היא מייצרת כמוצר משלים לתחנות הכוח, ומכירת חשמל מתחנות הכוח שאותן היא צפויה להקים באזור התעשייה רותם הסמוך לדימונה.

פעילותה של ברנמילר אנרג'י ב־2016 יצרה הפסד כולל של 36 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 37 מיליון שקל בשנת 2015. לצד הוצאות המימון במסגרת הלוואת הבעלים שהעניק לה ברנמילר, מרבית הוצאות התפעול של החברה עד כה מיוחסות להוצאות מחקר ופיתוח שעמדו על כ־10 מיליון שקל ב־2016, שאותה סיימה חברת האנרגיה עם כ־2 מיליון שקל בקופת המזומנים שלה ועם גירעון של 117 מיליון שקל בהון. ניכר כי תזמון ההנפקה מיוחס, לצד תנאי השוק הנוחים להנפקת חברות, בין היתר בצורך של החברה להתחיל לגדול ולקצר את לוחות הזמנים לבניית רותם 1 מבלי לוותר על הבעלות עליה.

הקמת תחנות כוח בדימונה

בשלב זה, לברנמילר אנרג'י יש כמה פרויקטים פוטנציאליים בישראל ובחו"ל. העיקריים בהם שני פרויקטים להקמתן של שתי תחנות כוח – רותם 1 ורותם 2 – שאותם היא מרכזת באמצעות החברות־הבנות (100%) ברנמילר אנרג'י רותם והיבריד ביו־בול. חלק מתמורת ההנפקה המתוכננת מיועדת, כאמור, לסגירה פיננסית של הקמת תחנת הכוח רותם 1, שבנייתה, לפי הערכת החברה, צפויה להתחיל בתחילת 2018 בהיקף השקעה של 60 מיליון שקל. בנוסף, החברה נמצאת במגעים עם European Investment Bank) EIB) למימון הקמת רותם 1 כחלק מתוכנית המציעה הלוואה מקסימלית של 70 מיליון יורו לפיתוח של פרויקטים באנרגיות מתחדשות. לרותם 1 הספק של 1.5 מגה־ואט ועל פי התכנון תממן החברה כמחצית מהיקף ההשקעה.

פרויקט רותם 2 גדול יותר והיקף ההשקעה בתחנה, שתייצר חשמל בהספק של 10 מגה־ואט, מוערך ב־350 מיליון שקל כשהחברה מתכננת להתחיל את בנייתו ב־2019. הן רותם 1 והן רותם 2 צפויות להפיק חשמל מאנרגיה היברידית (תרמו־סולארית, גז טבעי ושריפת פסולת אורגנית).

מגעים עם אפל

 

בנוסף, החברה שואפת להשתתף בכמה פרויקטים בדרום אפריקה ובארצות הברית, שעשויים להניב לה הכנסות בשנים הקרובות וכרגע נמצאים בשלב הפיילוט. על פי תחזיות החברה היא צפויה לייצר הכנסות כבר במהלך 2018 מביצוע של פרויקטים להקמת תחנות קוגנרציה (שילוב בין שני תהליכי ייצור חשמל), אם כי התשקיף אינו מפרט באילו פרויקטים מדובר. הזדמנות בולטת אחת, בין כמה שיש לברנמילר מול יזמים וחברות, היא בדמות מגעים עם יצרנית ומפתחת המחשבים אפל (Apple) שמבקשת לדבריה לרכוש את זכויות השימוש באנרגיה הירוקה שתיוצר ברותם 1. אם כי בחברה מציינים שגם אם ייחתם הסכם מול אפל, הרי לא מדובר בסכום גבוה אך מדובר בהסכם שיכול ליצור לה חשיפה בעולם.

אבי ברנמילר , צילום: זהר שחר אבי ברנמילר | צילום: זהר שחר אבי ברנמילר , צילום: זהר שחר

דור ההמשך של ברנמילר

 

מייסדה של ברנמילר אנרג'י מכהן כמנכ"ל ויו"ר ונחשב לאחד האנשים המנוסים בתעשיית הקלינטק המקומית. ב־2009 הוא מכר את סולל, שגם אותה הקים, לסימנס העולמית בתמורה ל־1.7 מיליארד שקל באחד האקזיטים הגדולים בתחום כאשר חלקו של ברנמילר עמד, על פי הערכות, על 10% מהון המניות של סולל.

שני בניו של ברנמילר, דורון וניר, מכהנים כדירקטורים וכמשנים למנכ"ל בחברת האנרגיה שמעסיקה 29 עובדים נוספים. ב־2016 משכו שלושת בני המשפחה, מבחירה, שכר נמוך בעלות שנתית כוללת של 233 אלף שקל (כ־5,000 שקל בממוצע לחודש לכל אחד מהם). אולם מדיניות התגמול המוצעת של החברה בתשקיף, תקרת עלות שכרו השנתית של אבי ברנמילר תעמוד על 2.5 מיליון שקל, ותכלול רכיב קבוע של מיליון שקל בתוספת תגמול מבוסס ביצועים שייגזר מהרווח לפני מס של החברה. תקרת עלות שכרם השנתית של הבנים תעמוד על מיליון שקל, ותכלול רכיב קבוע של 600 אלף שקל בשנה ומענק תלוי ביצועים שייגזר מהרווח לפני מס.

מבחינת הבורסה בתל אביב 2017 נפתחה ברגל ימין בכל הקשור להנפקות ראשונות לציבור (IPO). עד כה הונפקו שבע חברות, בשבועות הקרובים צפויות הנפקתן של תמר פטרוליום, נאוויטס (אם תגייס חוב) ותחנת הכוח או.פי.סי ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות