חקר ביצועים: השבוע של ליצמן, כחלון וטראמפ

ליצמן: צריך להיפטר מרוטשטיין

שר הבריאות יעקב ליצמן האשים השבוע את הרופאים, האחיות וההורים של הילדים חולי הסרטן בהדסה שהם מתנהלים "כמו חלק מכת". אבל נדמה שמאחורי המתקפה גם ליצמן עצמו מבין שהבעיה נמצאת במקום אחר. השבוע, כפי שדיווח "כלכליסט", הוא ביקר בבית החולים ושוחח עם רופאים בכירים במחלקות אחרות, כדי למנוע מהמשבר לזלוג אליהן. כי המשבר הזה מתחיל מהראש, מנהל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין. ליצמן התעקש על המינוי שלו למרות התנגדות החשבת הכללית והאזהרה של המשנה ליועץ המשפטי, שקבעה כי "יש לקיים פיקוח ובקרה על התנהלותו של רוטשטיין". ליצמן המשיך לגבות אותו גם כשהחשב המלווה את הליך ההבראה של בית החולים התפטר בטענה שפגעו בסמכויותיו, וחשב אחר לא מונה במשך חצי שנה. ליצמן המשיך לעמוד לצדו גם כשרוטשטיין בז לכל מבקריו, או לכל הפחות ענה להם בציניות ובאמצעות גימיקים. השבוע, כשנדרש לפגישות עם עוד ועוד רופאים, עושה רושם שגם ליצמן כבר הבין שגם אם המשבר הזה ייפתר, יבוא תחתיו אחר. את רוטשטיין צריך לפטר.

גלית חמי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes 

יעקב ליצמן, שר הבריאות | צילום: אלכס קולומויסקי

שקד מסוכנת

אחרי שפעלה להגברת הפוליטיזציה במינוי משנה למנכ"ל במשרדי הממשלה, בביטול שיטת הסיניוריטי לבחירת נשיא לבית המשפט העליון ובניסיון לחסל את נבחרת הדירקטורים, השבוע הגישה שרת המשפטים הצעת חוק שאמורה לשנות את אופן המינוי של יועצים משפטיים במשרדי הממשלה. כזו היא איילת שקד. חרוצה. אפקטיבית. אבל מתחת לכסות הנעימה והלוגיקה הסדורה, מאחורי ההסברים הרהוטים והמסרים הממלכתיים על "הגברת המשילות", שקד נחושה להגביר דבר אחד: את השליטה הפוליטית שלה ושל חבריה לקואליציה בכל תחום שהוא. ולכן, יותר מכל דבר אחר, איילת שקד מסוכנת.

נעמה סיקולר

שרת המשפטים, איילת שקד | צילום: עמית שאבי

כבל: קח עוד מנדט

ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן אשראי לבעלי הון, שבראשה יעמוד איתן כבל, עוד לא קמה — למעשה הדיונים הרשמיים על עצם הקמתה החלו רק השבוע — וכבר סוכם שהיא תעבוד גם בזמן פגרת הקיץ של הכנסת. את המרץ הזה, תחושת התכיפות והמומנטום הכללי כדאי לנצל. אין סיבה שהוועדה תחקור רק את האשראי לבעלי ההון. בועות האשראי המסוכנות לא מסתתרות רק אצל הפישמנים, אלא נמצאות גם אצל כל אחד שקונה פה דירה או לוקח "הלוואה לכל מטרה". והן כבר לא רק סכנה לבנקים; בנק ישראל הדואג ליציבותם מוביל לכך שהמשכנתאות מגולגלות לאג"חים שנכנסות לתיקי הפנסיה שלנו. למה לחכות לקטסטרופה הבאה שתוביל לוועדה שתחקור איך זה קרה, ולא, לשם שינוי, לנסות להקדים קריסה שתמחוק מיליארדי שקלים?

אתי אפללו

ח"כ איתן כבל | צילום: דוברות הכנסת

נתניהו: הפוך מכחלון

אפשר להרגיש את זה באוויר: אנחנו ניצבים רגע לפני פקיעת הבועה של דואופול yes ו־HOT בטלוויזיה הרב־ערוצית. ממש כמו לפני פקיעת בועת הסלולר, גם הפעם נכנסות לתחרות חברות רעבות, שמציעות חבילה זולה בהרבה ובעיקר מותאמת לצרכים. וממש כמו אז, מהצד האחר נמצאים לקוחות שבויים שצברו שנים של זעם ותסכול על שנאלצו לרכוש שפע ערוצים מיותרים במחיר מופרז, פשוט כי לא היתה אלטרנטיבה. סלקום, פרטנר, טריפל סי, נטפליקס, אמזון ואחרים שעוד יצוצו מציעים אלטרנטיבות מעודכנות, ולא רק בטלוויזיה. גם אם יידרש עוד קצת זמן, המחירים יצנחו. ההבדל היחיד הוא שבפעם הקודמת שר התקשורת היה משה כחלון, ששבר את השוק. הפעם שר התקשורת בפועל הוא ראש הממשלה, שיחד עם עושי דברו במשרד, המנכ"ל שלמה פילבר ובובת השר המתחלפת לצדו, עשו כל שביכולתם כדי לשמור על הדואופול מכל רע. לשמחתנו, זה לא הצליח להם.

אמיר זיו

איציק בנבנישתי מנכ"ל פרטנר בהשקת פרטנר TV | צילום: עמית שעל

כחלון: הסחף גובר

5,978 משקי בית נרשמו לתוכנית מחיר למשתכן ביוני, כמו בשלושת החודשים שקדמו לו יחד והמספר הגבוה ביותר מאז ספטמבר. הם לא יוכלו להשתתף בהגרלה הגדולה הראשונה. גם לא בבאה, באוקטובר. הם מצטרפים לסוף התור שמשתרך מול הדוכן של משה כחלון ויוכלו להיכנס לדירה רק בעוד חמש שנים לפחות. אבל המספר הזה מלמד שההכרזה של כחלון באמצע יוני על "ההגרלה הגדולה" עשתה את שלה: היא הגבירה את האמון הציבורי בתוכנית, משכה נרשמים חדשים והדגישה עד כמה הישראלים לא מאמינים ביכולתם לקנות דירה, גם לא בעוד שנים. את התקוות הם תולים בשר האוצר, והם נותנים לו את קולם באלפיהם באתר משרד השיכון. השאלה היא מה עובר בראש של ראש הממשלה ובליכוד כשהם רואים את זה, ומתי הם יפזרו את החגיגה.

אורי תובל

כחלון במסיבת העיתונאים בה הציג את ה"הגרלה הגדולה" | צילום: תומי הרפז

מרקל: בשנת הפנדה

לפני חצי שנה, בפסגת דאבוס, נשיא סין שי ג'ינפינג הציג את ארצו כפטרונית של סחר חופשי שערוכה לשמש מנהיגה עולמית במקום ארצות הברית. הרבה גבות התרוממו. כעת - לקראת פסגת 20 המדינות המתועשות בהמבורג בסוף השבוע ואחרי חצי שנה של טראמפ בבית הלבן - האמירות האלה נשמעות פחות הזויות גם באוזני הקנצלרית אנגלה מרקל, מנהיגת הכלכלה החזקה באירופה. עם השקת קמפיין הבחירות שלה השבוע מרקל הבהירה שארצות הברית כבר לא יכולה להיחשב "חברה". במקביל היא פגשה את שי לדיון בהסכמי סחר והתחממות גלובלית — סוגיות שטראמפ הציג בהן עמדות בעייתיות. ההתקרבות אל המנהיג הסיני כללה גם חנוכת מכלאת דובי פנדה בגן החיות בברלין, שסין בנתה ב־10 מיליון דולר. אולי זה עוד יתברר כחיבוק דוב, אבל בינתיים נראה שטראמפ נשלח לכלוב בידוד.

תמר טוניק

אנגל מרקל, קנצלרית גרמניה | צילום: אי פי איי

ICO: הסינים ירגיעו?

זה הסלים מהר. בחודשים האחרונים הנפקת מטבעות וירטואליים (ICO) נהפכה לדרך המועדפת על חברות טכנולוגיה לעקוף את מוסדות הגיוס הרגילים ולהשיג מיליוני דולרים בשניות. השבוע הסטארט־אפ הקטן טאזוס שבר שיא וגייס כך לא פחות מ־200 מיליון דולר עד יום שלישי, כשההנפקה עוד רחוקה מלהסתיים. והוא עשה זאת בלי מוצר, רק על סמך חזון כללי ומסמך טכני קצר. הטירוף בתחום הוביל את הבורסה למטבעות וירטואליים בשנזן, סין, להודיע שלא תאפשר ל־ICO לזרום במערכות שלה. הסינים אפילו הזהירו את המנפיקים לא לנצל את הבאזז וחוסר ההבנה של מרבית המשקיעים אם אין להם מוצר, אחרת מדובר בהונאה. לא בטוח שאפילו האזהרה הזאת - ממדינה שבה יש עבירות צווארון לבן שמסתיימות בעונש מוות — תצליח לבלום את הבועה.

ויקי אוסלנדר

צילום: בלומברג

טראמפ: מציל את טוויטר

התקנון של טוויטר אוסר פרסומים שמעודדים הטרדה והודעות פוגעניות. הציוצים האחרונים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שכללו סרטון אלים נגד CNN והשתלחויות תוקפניות במנחי תוכנית הבוקר של MSNBC, יכולים בהחלט להיחשב הפרה של התקנון. אבל בטוויטר מסרבים שוב ושוב לענות על השאלה אם הם בכלל שוקלים לחסום את החשבון שלו. אחרי שנתיים לא קלות - שבהן הרשת החברתית הזאת ניסתה להמציא את עצמה מחדש בעזרת שידורי ספורט, עמדה על סף רכישה ומכרה את אחת החטיבות שלה לגוגל - החברה אולי לא יצאה מהמשבר, אבל הדיווחים עליו הפסיקו להופיע בתקשורת מדי שבוע. ומצד אחר, היא זוכה לחשיפה אדירה — בזכות הנשיא החזק בעולם, שמחרים את רוב המדיה המסורתית. הוא מי שמחזיר אותה לכותרות, ושוב כזירה תוססת ורלבנטית, זו שבה הכל קורה. איזה תקנון יכול לחסום חשבון שעושה את זה?

הגר רבט

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב | צילום: איי אף פי

נשיא צרפת עמנואל מקרון רוצה נאומי "מצב האומה" משלו ומתייצב מול שני בתי הפרלמנט לנאום ארוך ומלא חזון