בורא מיני ישבנים: המנתח הפלסטי החרדי שמטפל בסלבס ומככב בריאליטי
ד"ר מייקל סלזהאור הוא מנתח פלסטי סופרסטאר שמרים ישבנים, שואב שומנים ומתקן נרתיקים. הוא גם איש משפחה חרדי ששומר נגיעה ולומד דף גמרא בכל יום. וגם כוכב תוכנית ריאליטי צעקנית. בשיחה עם מוסף כלכליסט הוא מסביר כיצד אורח חיים דתי אדוק מתיישב עם שתלים מסיליקון וחיבה לפרובוקציות
דוקטור מייקל סלזהאור הוא איש של ניגודים. מצד אחד הוא מגלם את החלום של כל אם יהודייה: מנתח מצליח, בעל למופת, אב לחמישה ילדים ויהודי־חרדי אדוק. ומצד אחר הוא גם "ד"ר מיאמי", המנתח הפלסטי של העשירים והמפורסמים, חובב פרובוקציות וכוכב תוכנית ריאליטי הקרויה על שמו. "אני יהודי אורתודוקסי אמיתי", הוא מדגיש בשיחה עם "מוסף כלכליסט". "אני שומר שבת, נשוי לאותה אשה יותר מ־20 שנה, יש לי חמישה ילדים, אני הולך עם ציצית, שומר כשרות, שומר נגיעה. הכל". ובאותה נשימה הוא מספר על הגדלות חזה והרמות ישבן.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/
להאזנה ב-iTunes | להאזנה לכל הכתבות המוקלטות
"אין דבר שאי אפשר לשפר", אומר ד"ר סלזהאור ומפרק את גוף האדם למונחים נדל"ניים כמו שיפוצניק מחוספס: מורידים מה שצריך, מוסיפים איפה שאפשר, מגדילים נפחים לפי הביקוש, יוצרים אשליה חדשה של מרחב, והכי חשוב — מעניקים מראה אטרקטיבי שיעלה את שווי הנכס. השמים אינם הגבול, אלא חשבון הבנק. "נניח שאשה באה, משפצת את המטבח, עושה ארונות חדשים ומטבח מפואר. עכשיו מה, היא תישאר עם הסלון הישן ולא תרצה לשפץ גם אותו?".
השפה שלו וולגרית וצעקנית והאופן שבו הוא מדבר על איברי מין, למשל, יכול לעורר אי נחת גם בקרב החילונים הכי ליברלים. "אנחנו יכולים לשקם את הווגינה", הוא התגאה בראיון לרדיו מקומי לאחרונה. "אפשר להצר אותה, להיפטר מעודפי העור, ואפשר גם לעבוד על הגירוי", הוסיף וחיכך את ידיו בהנאה, כפי שאפשר לראות בסרטון הווידיאו של הראיון. "יש תהליך חדש שאנחנו עובדים עליו. מזריקים פלזמה לאזור בווגינה, איפה שנמצאת נקודת הג'י, וזה גם מהדק את האזור וגם עושה אותו רטוב יותר. זה גורם לנשים להיות רגישות הרבה יותר, אורגזמיות הרבה יותר".
איך כל זה מתיישב עם אורח חיים חרדי? "מה שאני עושה תורם לשלום בית", הוא מסביר, "הניתוחים שלי עוזרים לחזק את הביטחון העצמי של הנשים, וכשאשה מרגישה טוב יותר עם עצמה ועם הגוף שלה, היא גם מרגישה יותר בנוח בחדר המיטות עם בעלה".
הדבר הראשון שרואים באתר שלך הוא תמונה גדולה של בחורה לבושה בביקיני זעיר ועומדת בתנוחה מפתה. זה נראה בעיקר כמו פרסומת לפורנו רך.
"אתה צודק, יש בזה מידה מסוימת של צביעות, וחשבתי על זה לא מעט. קודם כל, רוב הלקוחות שלי אינם יהודים, בטח שלא דתיים. שנית, יש סיפור מאחורי ההחלטה שלי. בזמן ההתמחות שלי, שנמשכה שלוש שנים, עברתי משבר פנימי שהוביל אותי לחשוב על החלפת התמחות או עזיבת התחום בכלל. הייתי אז בן 28, יותר דתי ממה שאני היום, והתלבטתי לא מעט. בסופו של דבר התייעצתי עם רב שלא פגשתי קודם, ואמרתי לאשתי שמה שהוא יגיד יהיה מקובל עליי. כשנפגשנו תיארתי לו את העיסוק שלי, והייתי משוכנע שבעקבות התיאור הוא יגיד לי להחליף מקצוע. אמרתי לו שאני צריך לראות בחורות ערומות כל הזמן, שאני נוגע להן בחזה ובאיבר המין, שהכל קשור למראה החיצוני ואפילו שיש לי גם אפשרות לוותר על ניתוחים פלסטיים ולהחליף עיסוק. אבל אחרי שתיארתי לו הכל, הוא אמר 'לא, לא, אתה חייב להיות מנתח פלסטי. לא סתם השם הציב אותך בעמדה הזאת'. הוא הסביר שהעבודה שלי תקדם שלום בית בין בני זוג, ושאוכל לעזור לרווקות למצוא שידוך כי הביטחון העצמי שלהן יעלה".
לא בטוח שהוא עדיין יחשוב ככה, אם הוא יגלוש היום באתר שלך.
"האמת היא שבשנים האחרונות די הדחקתי את כל נושא הדת בהקשר של העבודה שלי. אבל אני מסכים איתך, יש לא מעט צביעות באופן שבו אני משווק את האתר שלי. זה לא עולה בקנה אחד עם התפיסה החרדית האורתודוקסית, ובאמת שאין לי הסבר טוב למה יש לי באתר תמונות של נשים חצי ערומות".
בבית הכנסת לא היו מי שהעירו לך על האתר?
"עד עכשיו לא היו שום תגובות שליליות. הם מתבדחים מדי פעם על כך שאני החרדי היחיד שפוגש חשפניות כל הזמן, ושהמשרד שלו מלא ברקדניות אקזוטיות. הביקורת העיקרית שלהם היא שאני צריך להקדיש יותר זמן ללימוד תורה, והם צודקים".
איך בכלל אפשר להיות מנתח פלסטי לנשים, כשאתה שומר נגיעה?
"תראה, לכל אחד יש כמה תפקידים שהוא ממלא בחיים. יש תפקיד האבא, הבעל, החבר, ויש גם התפקיד בעבודה. כשאני במשרד אני לא שומר נגיעה בכלל. אם מטופלת הולכת לסמוך עליי עם הגוף שלה, היא צריכה לחוש מספיק בנוח איתי, לדעת שאין בינינו מחיצות. זאת פשרה שלא קל לי איתה, ובאמת בשש השנים הראשונות שלי בתור מנתח שמרתי נגיעה. לא לחצתי ידיים, לא חיבקתי, רק מה שנחוץ מבחינה רפואית. אלא שאז הבנתי שאני חייב לעשות פשרה, שהמטופלות לעולם לא ירגישו בנוח, אם לא אסיר את החסמים שלי קודם. מחוץ למשרד אני שומר נגיעה, אבל זה לא אומר שאם מעריצה תחבק אותי ברחוב, אהדוף אותה בכוח. אני מנסה לשמור נגיעה הכי הרבה שאני יכול".
מה אתה עושה אם באה אליך בחורה חרדית שרוצה לעבור ניתוח הרמת ישבן?
"כשנשים דתיות באות אליי, אני מבקש מהן לדבר קודם עם הרב שלהן, לראות מה הוא חושב על זה. יש מקרים שהרבנים מבקשים להתייעץ עם רבנים גדולים בבני־ברק או בירושלים, ולפעמים אותן נשים צריכות להמתין כמה חודשים עד שהן מקבלות תשובה".
בישראל נראה כי יש מגמת הקצנה דתית בקהילה החרדית. לאחרונה, למשל, התחילו לצנזר דמויות נשיות בסרטים מצוירים ולהעלים חברות ממשלה מהתמונות בעיתונות החרדית.
"זה לא המקום שלי להתווכח עם הרבנים בארץ. אני גר במיאמי, בעולם שונה לחלוטין מזה של בני־ברק או מאה שערים. אני יכול להעיד שלפני כמה שנים יצאתי ביוזמה מיוחדת בשם ‘ניתוח שידוך’, והצעתי ניתוח פלסטי חינם לרווקים ורווקות חרדים כי ידעתי שיש הרבה אנשים שחיים בדוחק, בנים למשפחות עם עשרה ילדים שסובלים מביטחון עצמי נמוך ולא יכולים להרשות לעצמם לשלם על ניתוח".
ואולי עשית את זה כדי למרק את המצפון או למתן את הביקורת נגדך?
"תראה, אני לא מנסה להיות רב ואין לי שום כוונה להגיד לאנשים מה הם צריכים לעשות ואיך לחיות את החיים שלהם. אני לא קדוש ואין לי את כל התשובות. אלו הפשרות שאני עשיתי בחיים שלי".
חיבה עזה לפרובוקציות
סלזהאור (45) החל את דרכו בישיבה תיכונית בניו־ג'רזי וקיבל את ההסמכה הרפואית שלו מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון שבמדינת מיזורי. עם סיום הלימודים עבר עם אשתו למיאמי, המובילה הארצית בשאיבות שומן והגדלות חזה. החיבה שלו לפרובוקציות היתה זו שהפכה אותו מעוד מנתח פלסטי לסטאר. בשנת 2008 הוא סיפק את הפרובוקציה הראשונה שלו, כשפרסם את ספר הילדים "האמא היפהפייה שלי" (My beautiful mommy), שבמרכזו ילדה קטנה ואמה, שעוברת סדרת שיפוצים בקליניקה של ד"ר מייקל.
הספר זכה לקיתונות של ביקורת על המסר שעלה מבין דפיו המאוירים, ולפיו אמא יפה היא אמא מנותחת. כך למשל, מסבירה הגיבורה לבתה את הצורך בניתוח: "את מבינה, נהייתי מבוגרת יותר, גופי התמתח ואני לא יכולה יותר ללבוש את בגדיי. ד"ר מייקל יעזור לי לתקן את זה ולגרום לי להרגיש טוב יותר".
סלזהאור, מצדו, מסביר כי בסך הכל ביקש לסייע לנשים שניתח. "הורים שעוברים ניתוחים פלסטיים בדרך כלל נוטים להיכנס למצב של הדחקה ופשוט מתעלמים מהשאלות של ילדיהם", הוא מסביר. אלא שהילדים, לדבריו, "משלימים את החסר בראש ורק מרגישים יותר רע כשהם רואים את אמא בתחבושות".
זו היתה יריית הפתיחה של בניית המותג "דוקטור מיאמי" באמצעות שורה של מיזמים עסקיים שהפכו אותו מרופא אלמוני לסלבריטי מקומי, שזוכה לאזכור אפילו באחד משיריו החדשים של הראפר המצליח 2chainz. אחרי הספר הגיעו אפליקציה שאפשרה למשתמשים לבחון איך גופם ייראה אחרי ניתוח פלסטי, סרטונים קצרים בכיכובו שהועלו לאינטרנט וחשבון סנאפצ'ט עם כמיליון עוקבים, שאליו הוא מעלה בכל שבוע עשרות סרטונים קצרים המספקים הצצה נדירה ופולשנית לאיברים פנימיים בזמן אמת הישר משולחן הניתוחים. מה שהתחיל לפני שנתיים עם כמה אלפי צפיות ביום צבר בתוך זמן קצר תהודה ומגיע כיום לממוצע של כמיליון צפיות ביום.
"המניע הראשוני שלי היה להראות לאנשים איך ניתוח פלסטי עובד", הוא מסביר, "בדרך כלל בטלוויזיה לא מראים את הניתוח עצמו, רק איך החולה נכנס לניתוח ואיך הוא יוצא ממנו. הייתי המנתח הראשון שעשה זאת. בכל בוקר אני מעלה סרטון קצר של עשר שניות, מסביר אילו ניתוחים הולכים להיות, ובהמשך היום מציג קטעים מהניתוחים".
שיאו של המותג הגיע בשנה שעברה, כשערוץ השידור האמריקני WeTV החליט להקדיש לסלזהאור סדרת ריאליטי חדשה ששמה "דוקטור מיאמי", העוקבת מקרוב אחר הקריירה שלו והמטופלים שבאים אליו לקליניקה: משלב ההיכרות הראשונית דרך הייעוץ, ההתלבטות, הניתוח, ההחלמה והתוצר הסופי, מעין הכלאה בין ערוץ המדע ל"משפחת קרדשיאן". שידורי העונה הראשונה הסתיימו לאחרונה, והיא עתידה לשוב בקרוב לעונה נוספת. באופן אירוני היא שודרה דווקא ביום שישי בלילה. "אין ספק שלאלוהים יש חוש הומור, כשזה נוגע אליי", הוא אומר.
הלכות צניעות והגדלת חזה
האומה האמריקאית בהחלט להוטה לשיפוצים. לפי איגוד המנתחים הפלסטיים האמריקאי, התעשייה גלגלה אשתקד 16 מיליארד דולר, שהתפרסו על פני 7 מיליון ניתוחים והליכים כירורגיים לצרכים קוסמטיים.
סלזהאור מספר כי רשימת ההמתנה שלו מגיעה עד שנת 2020. הוא מטפל בשלושה לקוחות ביום בממוצע, שמצטברים לקצת יותר מאלף בשנה. את הניתוחים שלו הוא משווק כמו ארוחה עסקית: חבילה מספר 1: שאיבת שומן מהבטן והרמת ישבן ב־13,195 דולר. חבילה מספר 2: הרמת ישבן והגדלת חזה ב־11,700 דולר. חבילה מספר 3: הרמת ישבן, שאיבת שומן מהבטן והגדלת חזה ב־16,195 דולר. והרשימה נמשכת.
ראיתי קטע שלך שבו אתה מספר שכשאתה נכנס לחדר מלא אנשים אתה מסתכל על האפים שלהם וחושב 'עשה ניתוח, צריך ניתוח. עשה ניתוח, צריך ניתוח'. אפשר להבין מזה שכל אחד צריך לשנות משהו באף שלו.
"לאף אחד אין גוף מושלם, וגם אם יש לך אף מושלם, נגיד, בגיל עשרים, הוא לא יישאר מושלם בגיל שלושים או בגיל ארבעים".
ומה קורה אם מישהי מגיעה אליך עם ישבן או חזה אידאלי ומבקשת שתנתח אותה בכל זאת, כי היא חושבת שזה לא מושלם בשבילה?
"אני לא אעשה את זה כי אני אחשוש שזה מגיע ממקום פסיכולוגי לא טוב ושהיא תתחרט אחרי זה. 20% מהאנשים שבאים לקליניקה שלי אני דוחה, כי אני חושב שהם לא צריכים ניתוח או שהם רוצים משהו שהוא לא ריאלי. בסופו של דבר הם צריכים לרצות לעשות את זה מהסיבות הנכונות".
מהן הסיבות הנכונות להרמת ישבן?
"אני יכול להגיד לך מה הסיבות הלא נכונות: אם מישהי רוצה לעבור ניתוח בגלל מישהו שהיא אוהבת ומקווה שזה יעזור לה איתו. או אם מישהי חושבת שאם היא תעבור ניתוח, היא תתקבל לעבודה טובה יותר. הסיבה הטובה מגיעה ממקום פנימי, בשבילך, בשביל הביטחון העצמי שלך, כי יש משהו שמטריד אותך הרבה זמן. לא בשביל מישהו אחר".
הניתוח הוא בלתי הפיך, אבל האופנות משתנות. אם לפני 30 שנה הישבן האידאלי היה קטן, אתה בעצמך אומר כיום שעוד לא נתקלת בישבן גדול מדי.
"אני מנתח כבר 20 שנה, ומניסיוני רק לעיתים רחוקות מאוד אנשים משנים את תפיסת היופי האדיאלי בעיניהם ואיך הגוף שלהם אמור להיראות. אנשים קובעים את הטעם שלהם בגיל 20 בערך ונשארים איתו לכל החיים, כמו העמדה הפוליטית שלהם או טעמם במוזיקה. אני לא מכיר נשים בגיל 40 שבאות לבקש ישבן גדול יותר, במיוחד לא נשים לבנות, וזה בגלל שבשנות השמונים ישבן קטן נחשב יפה יותר. חוץ מזה 95% מהלקוחות שלי הן בשנות העשרים לחייהן. לקוחות מעל גיל 50 אני לא מסכים לנתח".
אבל רוב הנשים חושבות לעבור ניתוחים פלסטיים רק בגיל מבוגר יותר, כשהזמן מראה אותותיו.
"נכון, אבל אני לא מוכן לעשות זאת מסיבות בטיחותיות. נשים מעל גיל 50 נוטות לבעיות רפואיות שבחורות צעירות לא סובלות מהן, למשל בלב. אני מעדיף לא לקחת סיכונים מיותרים".
אתה מתגאה בכך שהניתוחים שלך עוזרים לשפר את הדימוי העצמי של נשים, אבל להערכתי, אידאל היופי המושלם שאתה מציג באתר ובתוכנית שלך יכול רק לפגוע בביטחון העצמי של בחורות שאין להן עשרת אלפים דולר לניתוח.
"אידאל היופי קיים בלי קשר אליי. זו החברה שמעצבת אותו, לא אני. יש יופי אידיאלי שקיים בלי קשר לאינטרנט, לטלוויזיה או לרשתות החברתית, ואני חושב שכל בני אדם שואפים אליו".
ואולי במקום לשאוף לאותו אידאל בלתי מושג, כדאי לעודד נשים לאהוב את עצמן כמו שהן.
"אנחנו מעודדים אנשים להשתפר בכל אספקט של החיים שלהם. כשלמישהו יש שיניים עקומות, אנחנו עושים לו גשר, ולא אומרים לו 'הישאר ככה ואל תחייך'. כשלמישהו יש אוטו ישן שנוסע לאט, אנחנו מעודדים אותו לקנות חדש. הניתוחים הפלסטיים הם המשך ישיר לאותה תפיסה של החיים. אם יש אפשרות לשפר את המצב, תמיד צריך לשאוף לעשות זאת".
מה היית עושה אם אשתך היתה רוצה לעבור ניתוח הגדלת חזה או הרמת ישבן?
"הייתי תומך בה. הייתי עושה ניתוחים לאשתי, לילדות שלי. היום לניתוחים פלסטיים אין סטיגמה שלילית שהיתה קיימת בעבר. אנשים יכולים לראות בסרטונים שאני מעלה לסנאפצ'ט שמי שעובר את אותם ניתוחים הם אנשים רגילים בדיוק כמוהם, שבסך הכל רוצים להרגיש טוב יותר עם עצמם. זאת יכולה להיות אמא שלך, אחותך או המורה בבית הספר".
מה לגבי בתך הבכורה, בת ה־18?
"היא עדיין לא עברה שום ניתוח, אבל אם היא תרצה, אין לי בעיה. בשבילי זה כמו גשר לשיניים".
אין שום דבר בהלכה היהודית שרואה בשיניים דבר לא צנוע, בניגוד לישבן, חזה או אפילו הידיים, שאשתך והבת שלך מכסות בצניעות.
"צניעות היא לא איך הגוף שלך נראה מתחת לבגדים, אלא בפני מי אתה חושף אותו ואיך אתה מתלבש. רק מפני שמישהי מתלבשת צנוע, לא אומר שהיא לא צריכה להרגיש בנוח עם הגוף שלה".
מאיזה גיל אתה מנתח?
"תלוי בניתוח. ניתוח אף אני מקבל מגיל 15. הקטנת חזה מגיל 14. הנערה הכי קטנה שטיפלתי בה היתה בת 12 והיא עברה ניתוח להסרת עודפי שומן מהרגליים".
איך אפשר לסמוך על שיקול הדעת של נערה בת 14? הרי לא מדובר בבעיה רפואית. אולי הפתרון לנערות שמתביישות בגופן הוא על הכורסה של הפסיכולוג ולא בקליניקה שלך?
"ברור שלא מדובר בבעיה רפואית. נשים חיו אלפי שנים בלי ניתוחי אף או הקטנת חזה. אבל אני לא מדבר על נערות עם חזה במידה D שרוצות להקטין ל־C, אלא בנות עם חזה גדול באופן חסר פרופורציה, שפוגע להן בחיי החברה ומושך תשומת לב שלילית מהחברים ללימודים. אין שום סיבה שבחורה תסבול כל השנים בגלל זה. אותו דבר לגבי נערים בגיל 15 שסובלים מעודפי שומן בחזה ומתביישים להוריד את החולצה בחוף הים או בשיעור התעמלות. ולגבי הסיכוי שאותן בנות יתחרטו? עוד לא היה לי מקרה אחד של אשה שבאה אליי עשר שנים אחרי ואמרה שהיא מתגעגעת לחזה הקודם או לאף שהיה לה לפני הניתוח".
86 תגובות לכתיבת תגובה