בשורה למתרחצים: קצא"א החזירה את חוף הים באילת לציבור

חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) העבירה לידי עיריית אילת את רצועת החוף הסגורה שהיא החזיקה בידה קרוב ל-50 שנה. רצועת החוף נחשבת לאחת היפות במדינה והיא כוללת שוניות אלמוגים שנשארו עשרות שנים סגורות לציבור. בעבר נפוצו שמועות שהמקום שימש מקורבים לשלטון כגן אירועים סגור, זאת תוך ניצול יכולתה של החברה לעבוד "מתחת לראדר" ולנצל את החסינות ממנה היא נהנתה לאורך השנים.

בהחלטת יו"ר החברה ארז חלפון ובברכת שר האוצר משה כחלון, הוחלט היום (ד') להחזיר את החוף לציבור כך שרצועה בת כ-300 מ' נפתחה למתרחצים, ו-200 מטרים נוספים יועברו בהמשך ויוגדרו כ"חוף אקולוגי" שישמש לטובת צוללים ופעילות חינוך ימית.

בקצא"א מתגאים שבאילת שוכנת רצועת חוף שאורכה 13 ק"מ, מתוכם כ – 3.5 ק"מ שאינם נגישים למתרחצים ונמצאים באחזקתם של גופים שונים, ביניהם חברת נמלי ישראל, חיל הים, המשרד להגנת הסביבה, המכון הבינאוניברסיטאי, כאשר קצא"א הינה הגוף הראשון אשר מעביר לידי העירייה רצועת חוף.

יו"ר קצא"א ארז חלפון (ארכיון) | צילום: דניאל בר-און

שר האוצר משה כחלון אמר היום כי "אחד החופים היפים בישראל חוזר היום לבעלים האמיתיים שלו - הציבור. לאחר עשרות שנים של דיונים וניסיונות הגענו להסכמות שיחזירו אותו לתושבי אילת והנופשים בעיר. הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי לאתר חופים נוספים שמוחזקים על ידי גורמים ממשלתיים ומונעים גישה של הציבור. המטרה שלנו היא להחזיר רצועות חוף נוספות לרשות הציבור".

יו"ר קצא"א ארז חלפון הוסיף ש"קצא"א שמה לה למטרה להשתלב בקהילה בה היא פועלת ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. במהלך השנה האחרונה פעלנו רבות, בהנחיית שר האוצר, כדי לאפשר את מסירתו של חוף קצא"א לידי עיריית אילת, ואני מברך על ההישג הגדול לכל הצדדים. קצא"א תמשיך בתפקידה החיוני כשער האנרגיה למדינת ישראל".

בתוך כך, איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון דורש להחמיר את תנאי רישיון העסק של חברת קצא"א, זאת על מנת לצמצם למינימום את פליטת המזהמים לאוויר הנגרמים בעת טעינת ופריקת אוניות בשטח המפעל – דבר הגורם, לטענתם, למפגעי ריח ואוויר קשים באזור אשקלון והסביבה.

בשימוע שהתקיים בשבוע שעבר לחברת קצא"א במשרד להגנת הסביבה דרש האיגוד כי קצא"א תקדם באופן מיידי התקנת מערכות למישוב אדים ביבשה, אשר ייתנו מענה מקצועי במקשרים הימיים בעת פריקה וטעינה של אוניות, שהן המקור העיקרי למפגעי הריח והאוויר. הדרישה היא שהחברה תעביר באופן שוטף פירוט של כל הפריקות והטעינות המתבצעות על ידה, על מנת שניתן יהיה לערוך הצלבה בין נתוני הדו"ח לנתוני המטאורולוגיה וממצאי תחנות הניטור ביחס לתלונות התושבים, וכך לזהות באופן מוחלט את המקור למפגעי האוויר והריח.