מנהלת הליגות בכדורגל מפרסמת היום את פירוט התקבולים המגיעים לקבוצות הכדורגל המקצועני בישראל בגין זכויות השידור והשיווק המרכזי.
השנה, לראשונה, חולקו 126.6 מיליון שקל מזכויות שידור בהתאם לנוסחה שהוצגה על ידי המנהלת. הסכומים מחולקים לקבוצות לאחר העברת "חלק ההתאחדות" לידי ההתאחדות לכדורגל, תשלום תקורות המנהלת, השבת הלוואות שניתנו למנהלת על ידי הקבוצות והוצאות חד פעמיות הקשורות בעריכת מכרז זכויות השידור.
מכבי תל אביב שסיימה את העונה במקום השני קיבלה 6.49 מיליון שקל מהמנהלת - מעט יותר מאשר הפועל באר שבע האלופה, שקיבלה 6.45 מיליון שקל. בית"ר ירושלים קיבל 6.1 מיליון שקל ומכבי חיפה, שסיימה במקום האחרון בפלייאוף העליון, קיבלה 6 מיליון שקל. מכבי פתח תקווה קיבלה 5.8 מיליון שקל. בני סכנין קיבלה 5.7 מיליון שקל והפועל תל אביב, למרות שסיימה במקום האחרון, קיבלה 5.3 מיליון שקל. את הסכום הנמוך ביותר קיבלה הפועל רעננה - 4.7 מיליון שקל.
הפירוט המלא
כאן
לפי המנהלת: "כדי לקבוע את אופן החלוקה, ערך צוות המנהלת מחקר השוואתי אשר סקר 19 ליגות אירופאיות שונות. בסיומו של המחקר גיבש רואה חשבון רוג'ר מיטשל, איש עסקים וכלכלן המתמחה בכלכלת ספורט (אשר שימש כמנכ"ל המייסד של הליגה הסקוטית ומייעץ לגופים מובילים בענף) את המלצותיו, מתוך כוונה לענות על הצרכים של הכדורגל המקצועני בישראל ותוך ראיית פיתוחו בעתיד".
במסגרת הסקירה ביצע מיטשל פילוח של הפרמטרים המשמשים לחלוקת כספים בליגות השונות. כך, הסתבר כי ברוב הליגות מתבצעת החלוקה על סמך הישגים ספורטיביים (ב-18 ליגות), רכיב חלוקה שוויונית (ב-14 ליגות) ופרמטר שיקולי רייטינג (ב-9 ליגות).
מיטשל המליץ לאמץ פרמטרים עיקריים אלו – הישגים ספורטיביים, שיקולי רייטינג ורכיב שוויוניות גם לגבי החלוקה בישראל.
בעת ביצוע הסקירה התברר כי במקרים רבים בהם הוגדר רכיב שוויוני (ולרוב בשיעור של 40%-50%) חולקו שאר ההכנסות באופן שווה פחות או יותר, לרוב לפי הישגים ספורטיביים (25%) ורייטינג או כוח מותג (גם כן בהיקף של 25%) מה שהצביע על מעין תבנית "50-25-25". תבנית זו מיושמת בליגה האנגלית (שוק מקומי), הליגה הספרדית, הליגה האיטלקית, הליגה הצרפתית, הליגה הרוסית, הליגה הפולנית, הליגה השווייצרית, הליגה הבלגית, הליגה הפינית, הליגה הנורבגית והליגה היוונית, ולמעשה מתקיימת (או מתקיימת תבנית הדומה לה מאוד) ב-11 מתוך 19 ליגות.
מיטשל המליץ על ביצוע חלוקה כדלקמן: מתוך 100% מהסכומים המגיעים לליגת העל 25% יועברו בכפוף לעמידה ביעדים (בגדר "השקעה מחדש במוצר לשם שיפורו"). מיתרת 75% שהוקצו לליגת העל סכום של 50% באופן שוויוני, 30% בגין רייטינג ו-20% בגין הישגים ספורטיביים.
לפי המנהלת: "בהתאם להמלצת מיטשל העליה של רוב המועדונים בסך ההכנסות היתה אחידה (סדר גודל של פי 2.7 במידה והמועדון עמד בכל התנאים) והיחס בין המקום הראשון למקום האחרון היה פחות מ-1:2 (לשם השוואה בגרמניה, הנחשבת שוויונית מאוד, היחס בין הראשונה לאחרונה עומד על 1:2).
קבוצות ליגת העל זכאיות ל-80% מהכספים לחלוקה (20% לליגה הלאומית), מה שמקנה להן "נתח" של 75,680,000 שקל (סכום אשר צפוי לגדול בעונת המשחקים הבאה עקב הוצאות חד פעמיות של המכרז והשבת הלוואות המנהלת). 25% מושקעים מחדש במוצר – סה"כ 18,920,000 . 56,760,000 מחולקים לפי המפתח הבא:
חלוקה שוויונית (50%): סכום מצרפי של 28,380,000 שקל סה"כ ו-2,027,143 שקל לכל קבוצה
תשלום בגין שיקולי רייטינג (30%): סכום מצרפי של – 17,028,000 שקל ומינימום 608,143 שקל לקבוצה (פרמטר הרייטינג מגלם למעשה את מידת העניין של הזכיין במשחק, כאשר המדידה מתבצעת על פי מספר המצלמות המוקצות למשחק ותוך שמירה על יחס סביר של 1 ל-3 בין המקום הראשון לאחרון בפרמטר זה).
לפי המנהלת: "המיקום נקבע על בסיס כמות המצלמות המצטברת בכלל משחקי הליגה שהוקצו לאותה קבוצה – כלומר זכיין השידור מדרג את המשחקים לפי מחויבויותיו מכוח זכויות השידור – במשחק המרכזי הוא מחויב להציב 12 מצלמות לפחות ובמשחק הכי פחות אטרקטיבי ("משחק מס' 7") ארבע מצלמות בלבד".
בסוף עונת המשחקים 2016/17 נספרו סך המצלמות כפי שהיו במשחקי הקבוצה ובהתאם לכך נקבע התגמול. שיאנית הרייטינג הייתה מכבי ת"א שתפסה את המקום הראשון ותוגמלה ב- 1,824,429 שקל. מנגד, הפועל רעננה דורגה במקום ה-14 והאחרון ותוגמלה רק ב-608,143 שקל.
תשלום בגין הישגים ספורטיביים (20%): סכום מצרפי של 11,352,000 שקל ומינימום 405,429 שקל לקבוצה.
נקבע לפי מיקומה של הקבוצה בסיום העונה. הקבוצה במקום האחרון (הפועל ת"א) זכאית ל-429,750 שקל והאלופה (הפועל ב"ש) זכאית ל-1,320,250 שקל, מה שנתן שוב יחס של 3 ל-1 בין המקום הראשון לאחרון בטבלה.
חלוקה לפי עמידה ביעדים קבועים: סכום מצרפי של 18,920,000 שקל, מקסימום 1,351,428 לקבוצה המהווים 25% מכלל ההכנסות לחלוקה.
לאורך עונת המשחקים 2016/17 ביצע צוות המנהלת מעקב אחרי עמידת הקבוצות ביעדים שנקבעו: נערכה בקרה ברשתות החברתיות, נשלחו לקוחות סמויים למשחקי כל הקבוצות ונעשה שימוש ביועצים מקצועיים (כדוגמת אלון חרזי אשר היה אמון על יישום הפרמטרים הנוגעים לפיתוח הנוער).
לפי המנהלת: "היות וזו עונת המשחקים הראשונה, ובכדי לאפשר לקבוצות סרגל למידה, תיקון והתייעלות, נלקחו שני השלישים הראשונים של העונה כתקופת הסתגלות כאשר החל מהרבעון השלישי החלה המנהלת בביצוע הפחתות". כמו כן, לקבוצות הובהר כי החל מעונת 2017/18 ההקפדה תהא לא רק בווידוא הביצוע, אלא גם ביישום החלוקה בגין עמידה ביעדים קבועים (או במילים אחרות, הפחתות כספים משמעותיות). כמו כן, קבוצות שנקנסו במהלך העונה הנוכחית בגין אי עמידה ביעדים, לא יקבלו את מלוא התמריצים עבור השלישי הראשון של עונת 2017/18."
את הדרישות אותן הציבה המנהלת כתנאי לקבלת יעדים תקציביים בתחומים שונים ניתן לקרוא באתר המנהלת:
כאן.
עקב התארכות המגעים מול המועצה להסדר ההימורים בספורט (אשר מיתגה את החלק הארי של נכסי הקבוצות בעונה הקודמת), נוצרה אי וודאות בדבר הנכסים אותם ניתן למכור ולפיכך היה קושי במכירת נכסים אלו. עם סיום ההסכם נחתם הסכם אימוץ עם חברת מי עדן, שכלל נוכחות של המותג על זרועות השחקנים, וסטים של צלמים, צוותי שידור ועוד.
כנגד ההסכם הזה, העבירה מי עדן סך של 1,250,000 שקל במזומן ובקבוקי מים. הסכום חולק על בסיס נוסחה שגובשה בהסכמה בין הקבוצות, לפיו 70% מהסכום מחולק באופן שוויוני ואילו 30% הנותרים מחולקים ביחס של 1:2 בין חמשת המועדונים הגדולים לקטנים.
בנוסף, במסגרת ההתקשרות עם חברת PMI להפצת קלפי איסוף (תחת מותג "סופרגול") תוך שימוש בסמלי הקבוצות הועבר למנהלת סך של 1,050,000 שקל.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה