אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בגלל הצפיפות ובעיות הנגישות: פייסבוק מסמנת סופה של תקופה בשד' רוטשילד צילום: אריאל שרוסטר

בגלל הצפיפות ובעיות הנגישות: פייסבוק מסמנת סופה של תקופה בשד' רוטשילד

החלטת הרשת החברתית פייסבוק לעזוב את השדרה מדגימה איך אזור הסיטי הוותיק של תל אביב משנה את פניו: העסקים הגדולים מתקפלים ומוחלפים בחברות הייטק קטנות ובסטארט־אפים שמעסיקים עובדים צעירים. בעיריית תל אביב מודאגים: הורדה לטמיון של השקעה ותכנון מרובים

06.07.2017, 08:07 | דותן לוי

כשפייסבוק שכרה לפני כשלוש שנים 4 קומות במגדל רוטשילד 22 בתל אביב, הדבר נראה כחיזוק הדרוש למרכז הפיננסי השוקק של מרכז תל אביב, שכבר עמד בפני שינוי כיוון. כניסתה של ענקית האינטרנט הבינלאומית למגדל המשרדים החדש הראה שבזמן שהמוסדות הפיננסיים מחפשים אזורים אחרים למטות שלהם, לסיטי הוותיק והטרנדי של תל אביב עדיין יש מה להציע.

אולם הפרסום ב"כלכליסט" משבוע שעבר, כי החברה החליטה לעזוב את רוטשילד ולעבור לעזריאלי שרונה הן הודאה בכך שרוטשילד משנה כיוון. המרכז שבעבר ריכז את ההון והמסחר כבר לא מתאים לגופים הכלכליים הגדולים שפועלים בישראל. שטחי משרד מצומצמים יחסית לאלה בשולי הערים, צפיפות ובעיות נגישות ברכב פרטי או בתחבורה ציבורי, ומחירי שכירות שנוסקים עד ל־120 שקל למ"ר הבריחו מהרחוב השוקק את העסקים הגדולים.

החלטתה של פייסבוק לעזוב את רוטשילד לעזריאלי שרונה בשל רצונה להתרחב, היא דוגמה אחת לאופן שבו הרחוב משנה את פניו. הרחוב, שבעבר נחשב למרכז העסקים הפיננסי עם כל חברות הביטוח והבנקים שפעלו בו, הפך מוקד משיכה לחברות הייטק קטנות ובינוניות, המעסיקות בעיקר צעירים וצעירות, סטארט־אפים, קרנות הון סיכון וציידי טאלנטים וסטארטאפיסטים.

נוכחותם של בנקאים מעונבים צפויה להידלדל משמעותית בקרוב, בין היתר בשל שיקולי מקום ועלות תועלת. הממשק של הבנקים ללקוחות הקצה הפך לדיגיטלי, ולכן פחות חשוב להם להישאר באזור הנחשב טרנדי. חלק מהבנקים כבר הודיעו על כוונתם להעביר את המטות ממרכז תל אביב אל מחוץ לעיר בשל צעדי התייעלות.

רוטשילד 22 תל אביב, צילום: אריאל שרוסטר רוטשילד 22 תל אביב | צילום: אריאל שרוסטר רוטשילד 22 תל אביב, צילום: אריאל שרוסטר

גם בעיריית תל אביב התייחסו לאחרונה לנושא. במרץ פנה ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל אביב, למפקחת על הבנקים, והתריע כי אם יתממש צעד של נטישת הבנקים את העיר, ובעיקר את רחוב רוטשילד, עשויים עשרות אלפי עובדים להיפגע מהמעבר. גלעדי גם ציין את ההשקעה הרבה שבוצעה ברחוב רוטשילד: "אזור העסקים ברחוב רוטשילד, בו נמצאים כמה מטות בנקים, נהפך במרוצת השנים, ולאחר השקעה רבה של העירייה, לאזור משגשג ופורח, אשר תורם רבות למיצובה של העיר ככתובת לקבילה העסקית בישראל. לכן צעד כזה, אם יבוצע, עלול להוריד לטימיון השקעה זו שבוצעה לאחר תכנון יסודי ואף בממון רב".

אלא שבפועל הרחוב כבר לא נראה כמרכז העצבים הפיננסי, ובדומה לתהליכים המתרחשים בארצות הברית– מטות הבנקים והמוסדות הפיננסים נוטשים את מרכזי הערים למתחמים בשולי העיר, בעיקר מטעמי התייעלות ומקום.

ג'ינסים במקום חליפות

במקום אנשי עסקים חליפות, רואים ברוטשילד בעיקר צעירים במכנסי ג'ינס וטי־שירטס, שיורדים לרחוב ממשרדי ההייטק וגודשים את המסעדות ובתי הקפה. בניגוד לחששות של גלעדי, יהיו שיגידו כי השינוי שעבר הוא דווקא חיובי, וגם אנשי הנדל"ן הפסימיים ביותר לא מעלים את החשש כי הרחוב יינטש בעקבות עזיבתו של גוף פיננסי או חברת ענק כאלה או אחרים. בשלב זה ההפך הוא הנכון, כל משרד פנוי שמתפנה מושכר מיד, בעיקר לחברות הייטק קטנות ובינוניות ולסטארט־אפים.

דוגמה חיה לכך היא ההתרחבות של מתחם חללי העבודה של מיינדספייס. הסניף של מיינדספייס במגדל ציון התחיל ב־900 מ"ר בעת הפתיחה לפני כארבע שנים, ועד סוף השנה יגיע שטח המתחמים שמושכרים על ידה להיקף של 10 אלף מ"ר (יחד עם בניין הבורסה שנמצא מאחורי מגדל ציון על רחוב אחד העם הצמוד). "את המשרדים של הסניף הראשון שכרנו לאחר שבנק הפועלים פינה את הקומה. הסניף השני הוקם לאחר המעבר של הבורסה לניירות ערך, ולקראת סוף השנה אנחנו עומדים לשלש את השטח במגדל ציון, וגם שם השטח שמתפנה מאוכלס כיום על ידי אחת מחברות הביטוח", מספר דן זכאי, מייסד ומנכ"ל משותף של מיינדספייס.

"אנחנו רואים יותר חברות רב־לאומיות נכנסות לכאן, הרוב מתחום ההייטק אבל לא רק. רואים הרבה סטארט־אפים והרבה חברות טכנולוגיה שמתרחבות, קרנות הון סיכון. זה הרחוב הכי חם בעיר, הסיבה היא שזה מקום מיוחד, יש כאן שילוב ייחודי, הוא גם טרנדי, מיקום מרכזי, הוא שוקק, אבל גם יש לו את התשתיות שנותרו כי זה היה אזור פיננסי בעבר. זה אזור שמיועד לכך שמי שרוצה לגייס צעירים וטאלנטים מהתחום מגיע לכאן".

אין מקום לחברות ענק

גם ג'קי מוקמל, מנכ"ל חברת ייעוץ הנדל"ן מאן נכסים, סבור כי הרחוב ישמור על אופיו: "זה מקום די סואן, בעיקר לחבר'ה צעירים, ולכן רוב ציידי הסטארט־אפים, קרנות ההון סיכון וחממות ההייטק מגיעים לשם. פייסבוק עזבה בגלל מחסור בשטחים גדולים".

לדבריו, קרנות וגופים פיננסיים שעוזבים את הרחוב עושים זאת בגלל הרצון לצמצם עלויות, והקדמה הטכנולוגית מאפשרת להם להמשיך לנהל את העסק בצורה מיטבית גם מחוץ לעיר. "אלה שעזבו הם כבר לא חלק מהמרכיב ששדרות רוטשילד יצרה בתדמית שלה, וברמה הנדל"נית אין אופציה להשכרת שטחים לחברות ענק. אין שם בניינים גדולים, מלבד בית דיסקונט ביהודה הלוי, וגם שם התפוסה היא 100%".

רוטשילד 17 ת"א, צילום: ינאי דיטש רוטשילד 17 ת"א | צילום: ינאי דיטש רוטשילד 17 ת"א, צילום: ינאי דיטש

מנגד, יורם בלומנטל, מנכ"ל משותף של חברת ייעוץ הנדל"ן אינטר ישראל, סבור כי הסיפור האמיתי הוא לא בהכרח רוטשילד, אלא התחזקותה של תל אביב באופן כללי: "תל אביב מתחזקת וזה בא על חשבון מתחמים יקרים כמו הרצליה פיתוח למשל, שמשווקת כיום במחירים של תל אביב. אבל בתוך העיר אני לא רואה את מנחם בגין, שרונה או רוטשילד בצורה אחרת".

בלומנטל מסביר שאת המוסדות הפיננסים החליפו מרכזי הפיתוח: "הבנקים בסופו של דבר מקיימים פעילות של שירות, הם לא עוסקים במחקר ופיתוח. הכלכלה הישראלית היא קודם כל מחקר ופיתוח, זה המנוע, ואנחנו רואים גם ששוק המשרדים מתמלא בהם. השנה יהיו תהליכים של חזרה לתוך תל אביב, זו השנה שיש בה שיא בהקמת מרכזי פיתוח עצומים שלא נראה כאן מאז תחילת שנות ה־2000".

ההייטקיסטים גם עוברים לגור ברוטשילד

 

שוק המגורים ברוטשילד נותר יציב, עם קהל רוכשים שהמשותף לכולם הוא היכולת להוציא ממון רב על דירה. כמה כסף? לפי נתוני אתר מדלן, מחירה של דירה ממוצעת ברחוב עומד על כ־5 מיליון שקל. למחירים הגבוהים, שהעלו את ממוצע המחירים ברחוב, אחראים בעיקר המגדלים המפוארים שקמו בו, ובהם רוטשילד 1, רוטשילד 30,

רוטשילד 36 (מגדל מאייר) ורוטשילד 17, שקיבל בימים אלה טופס אכלוס.

מחירי הדירות במגדלים הם 70-50 אלף שקל, ובקומות הגבוהות המחירים אף יקרים יותר. הצצה בלעדית שמספק "כלכליסט" לרשימה של חלק מהרוכשים במגדל רוטשילד 17 מציגה אנשי הייטק כמו גיורא קפלן וליאור בוקר מחברת WIX, עו"ד אורי ברגמן, משפחת גרוס מתחום הביומד, היהלומנים בני ויוסי מאירוב והפרסמואים אייל חומסקי וראובן אדלר, האדריכל אבנר ישר ומשפחת אירני, מבעלי פקטורי 54.

המחירים במגדל רוטשילד 17 התחילו ב־45-50 אלף שקל למ"ר לפני חמש שנים, וכיום הם עומדים על 75-65 אלף שקל למ"ר, עלייה בשיעור של כ־30%. המגדל הוא בן 45 דירות בלבד, בין היתר בשל שטח קומה קטן יחסית של כ־640 מ"ר, שפיתה רבים מהרוכשים לקנות קומה שלמה.

המגדל נבנה במסגרת פרויקט שיזמו אקרו נדל"ן וקנדה ישראל, וכולל את המגדל וכן שני בניינים לשימור ושחזור. המבנים לשימור הוקמו ב־1915 כחלק מהמבנים הראשונים של אחוזת בית, וכוללים את בית אדלר שצפוי להשתלב כחלק מלובי הבניין ולשמש את דיירי המגדל.

תגיות