אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הם פוגעים גם בספקים צילום: עטא עוויסאת

הם פוגעים גם בספקים

בית הדין לעבודה התיר לעובדי חברת חשמל לפגוע בתשלומים לספקים והכיר בשביתתם כשביתה כלכלית לגיטימית. המדינה תוקפת את בית הדין בבג"ץ בטענה שמדובר בשביתה פוליטית אסורה שמבקשת לחסל את הרפורמה במשק החשמל

06.07.2017, 08:14 | משה גורלי

"לעובדי חברת החשמל קמה זכות השביתה", כתב נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, ומנמק: "אלפי עובדי חברת החשמל צפויים לפיטורים נוכח החלטת הממשלה על רפורמה בחברה המפקיעה מידיה את מקור הכנסתה העיקרי, ייצור החשמל, ומעבירה אותו לידיים פרטיות". על פיקוח וויסות נזקיה של השביתה הופקד נשיא בית הדין האזורי בחיפה אלכס קוגן.

קראו עוד בכלכליסט

המדינה וגם "פורום יצרני החשמל הפרטיים מגז טבעי" עתרו לבג"ץ לביטולו של פסק הדין של בית הדין הארצי. לכל עותרת טענה עקרונית משלה.

המדינה תוקפת את לגיטימיות השביתה. האם שביתת העובדים היא כלכלית, ולכן היא לגיטימית כמאבק על תנאי העבודה, או שביתה פוליטית אסורה נגד המדינה כריבון שחוקק את הרפורמה במשק החשמל.

עתירת היצרנים משיקה לרפורמה זו שחושפת את חברת חשמל לתחרות נגד יצרני החשמל הפרטיים שחלקם גם ספקים שלה. זאת, לאחר שהשופט קוגן אישר לקצץ בתשלומים שהחברה חייבת להם. במובן זה, הפגיעה בהם כפולה: גם כספקים שסופגים תספורת, וגם כמתחרים שהשביתה מאפשרת, כפי שנטען בעתירתם, "להפר את חוק ההגבלים העסקיים בהיות חברת החשמל מונופול ומאחר שפגיעה בתחרות מהווה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי".

1. "למה שחברת החשמל תחיה בעולם מושלם?"

שביתה אמורה לפגוע בצדדים שלישיים. בתי הדין לעבודה מכירים בכך ששביתה שאין בה נפגעים אינה יעילה ואינה אפקטיבית. גם עיכוב תשלומים לספקים הוא אמצעי מקובל. לא נפוץ אמנם, אבל לגיטימי. דמם של ספקים אינו סמוק יותר משל חולים שנפגעים בשביתת רופאים, נוסעים לחו"ל בשביתה ברשות שדות התעופה, או יבואנים ובעלי עסקים בשביתה בנמלים שמעכבת אספקת סחורות.

יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, צילום: אלכס קולומויסקי יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה | צילום: אלכס קולומויסקי יגאל פליטמן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, צילום: אלכס קולומויסקי

אלא שכאן משתלבת הפגיעה בהיבט נוסף - במתחרה עסקי, שהוקם ביוזמת הממשלה. "זכות היסוד של השביתה מעולם לא היתה זכות טורפנית כלפי מתחרה", טוען עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב־זליגמן, שמייצג גם את הפורום וגם את דליה אנרגיות, יצרנית פרטית ש־70% מתפוקתה נמכרים לחברת החשמל. עו"ד חגי ורד מהרצוג פוקס נאמן, בא כוחה של חברת חשמל, אישר את הסטטוס הזה של דליה. "דליה מעבר להיותה ספק", טען, "היא ספק שמוכר חשמל לחברת החשמל. דליה היא גם מתחרה של חברת החשמל ובתור שכזאת חלים על חברת החשמל דיני ההגבלים העסקיים".

השופט קוגן אישר לעובדים את החרפת הצעדים. ב־21 ביוני הוא קבע ש"אין מקום, בשלב זה, לאפשר עצירה גורפת של העברת תשלומים לספקים וגורמים חיצוניים של חברת החשמל". ב־29 ביוני הוא שינה החלטה זו: "במסגרת צעדי השביתה שננקטו עד כה, הופעל כוח חזק מאוד אשר גרם לנזקים כלכליים אדירים, אך כל זאת לא הגשים את מטרתה של השביתה ולא הצליח להביא את המדינה אל שולחן המשא ומתן באופן אמיתי. אם בעבר סברנו שלא יהיה זה מידתי לאפשר עצירה גורפת של העברת תשלומים לספקים וגורמים חיצוניים של חברת החשמל, הרי שבנסיבות העובדתיות שהובאו לפנינו בשלב זה, שוכנענו כי יש מקום לאפשר לנציגות העובדים שימוש בכוח רב יותר מזה בו השתמשה עד היום".

לחברת החשמל יש כ־9,400 ספקים שונים בישראל ובחו"ל, שחלק מהם תלוי כלכלית בחברת החשמל. "אכן עצירה מוחלטת של כל התשלום לכלל הספקים תהיה עדיין צעד לא מידתי", כותב קוגן, "אך עצירה חלקית בשיעור 10% מהתשלום לכל ספק וספק של חברת החשמל מתחייבת לטעמנו בעת הזו".

עו"ד מיכאלי, כמייצג הפורום ודליה אנרגיות, ממשיל פגיעה זו ל"נוהל שכן" הידוע לשמצה שבו פסל בג"ץ את השימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי בעת פעילות נגד מחבלים. "אני שומע את הערת בית הדין, שהשביתה צריכה לכאוב, ואולי ברגע שתכאב ליצרנים הפרטיים בהיקפים גדולים, אולי רק אז המדינה תזוז מעמדתה", טוען מיכאלי, "ואני אומר כאן בחצי הלצה, שאני מבקש שלא יעשו בי נוהל שכן. למה צריך להכאיב לי כדי להכאיב למדינה?".

הפגיעה בדליה אנרגיות משמעותית במיוחד בגלל התלות שלה בחברת החשמל. היא הוקמה באמצעות אשראי של 3 מיליארד שקל, כשהמודל העסקי שלה מבוסס רובו ככולו על ודאות התשלומים מחברת חשמל - הלקוח העיקרי שרוכש ממנה כ־70% מתפוקתה. מיכאלי מצביע על האבסורד: "זה מאפשר לחברת החשמל לחיות בעולם מושלם. היא תמשיך לעבוד בתפוקה מלאה, תמשיך לקבל את השירותים ולא תשלם. הדבר משול וסליחה על הדימוי למי שבא ויורה אל תוך המון ברובה אוטומטי ואומר שהוא לא מצפה שיהיו נפגעים. אי אפשר לקבל החלטה גורפת כלפי ספקים בלי שום דיון בלי הבחנה".

מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, צילום: עמית שעל מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל | צילום: עמית שעל מיקו צרפתי, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, צילום: עמית שעל

עו"ד ארנה לין שמייצגת את העובדים לא חושבת שהעובדים מממשים למקסימום את פוטנציאל הנזק שמאפשרת השביתה: "לא ניתן להגביל את זכות השביתה", השיבה למיכאלי, "במיוחד כשאספקת החשמל מובטחת, התחייבנו גם שהשביתה לא תסכן את ביטחון המדינה ואת הבטיחות בעבודה". היא ציינה גם שעמדתה של דליה הובאה לוועדת חריגים שבה בוחנת נציגות העובדים תלונות של נפגעי השביתה, אך זו לא נדונה לבקשת דליה. "המשך יציבותה וקיומה של דליה לא יכולים להיות עילה שבעטיה ועדת החריגים תחריג אותם מהשביתה", אמר מיכאלי.

2. המחיר ייקבע לפי גודל הנזק שיגרמו העובדים

אין מחלוקת אמיתית על רקע הסכסוך. 30% מייצור החשמל עברו לידיים פרטיות מאז נחקק חוק משק החשמל לפני 20 שנה. המדינה אישרה כי הנגיסה במונופול תחייב פיטורי עובדים. 5,000 לטענת הוועד וההסתדרות, 2,000 לטענת המדינה. והמחלוקות הן לא רק על המספרים. הסכסוך מגלגל לבית הדין שאלות נוספות: האם המדינה פועלת כאן כמחוקק, כריבון, כמעסיק? האם השביתה לפיכך היא כלכלית־לגיטימית או פוליטית־אסורה? האם הרפורמה מחייבת רק "היוועצות" עם העובדים או גם "משא ומתן" עמם?

בית הדין לעבודה, האזורי והארצי, התייצב לטובת העובדים. "לגבי מעסיק, המבקש לבצע שינוי ארגוני במקום העבודה הכרוך בפיטורי עובדים, הכלל הפסוק הוא שאין הוא יכול להחליט לגביו שרירותית וחד־צדדית ללא שותפיו לעצם קיומו של מקום העבודה, דהיינו עובדי אותו מקום עבודה וארגונם".

הניסוח הזה של השופט פליטמן מניח כי העובדים הם סוג של שותפים של המעסיק, ומקפל בתוכו את ההזדהות עם העובדים. המדינה סבורה שבית הדין הרחיב והרחיק לכת כאן בעיצוב גבולות השביתה, בכך שהוא מאפשר "לעובדים השובתים ללחוץ על המדינה לשנות את מתווה הרפורמה... ולא רק כדי לדרוש קיום משא ומתן באשר להשלכות הרפורמה על זכויותיהם". בכך, טוענים באי כוח המדינה עוה"ד רן רוזנברג ומיטל בוכמן שינדל, מאפשר בית הדין שביתה פוליטית שמציידת את העובדים בנשק רב־עוצמה.

כך היה בבזק, בנמלים, וכך גם בחברת החשמל - הרפורמה פוגעת בעובדים. ולכן חשוב סיווג השביתה. בית הדין מדגיש את הפגיעה הכלכלית שמצדיקה נזקי שביתה רחבים, פגיעה בצדדים שלישיים ובציבור כולו. המדינה, לעומת זאת, מדגישה את האופי הפוליטי האסור של השביתה. שביתה המוגדרת כ"מעין פוליטית" מצדיקה ומאפשרת לכל היותר צעדי מחאה מינוריים. במהלך החודש ידון בג"ץ בהתכתשות הזו, שתסתיים בסופו של דבר על שולחן המשא ומתן. וזה המעגל השוטה: המחיר במשא ומתן ייקבע לפי גודל הנזק שיחוללו העובדים, והנזק הזה נגזר ישירות מהגדרת השביתה ככלכלית או פוליטית. בימים חמים אלה נזהרים העובדים ובית הדין המפקח עליהם מלנתק את הישראלים מהמזגנים, והקורבנות כרגע הם הספקים שמתנתקים מחלק מהתשלום וזאת בנוסף לנזק לחברה בעצירת גביית התשלומים שמחייבת אותם לפנות ולקבל אשראי כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות