אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהן "פרסומות אפלות" וכיצד הן משפיעות על הפוליטיקה?

דו"ח טכנולוגי

מהן "פרסומות אפלות" וכיצד הן משפיעות על הפוליטיקה?

שיטת פרסום חשאית מסייעת למפלגות בבריטניה להניע אזרחים לקלפי, התוכנות שיושבות על הדפדפן ומונעות מכם להוריד קבצים פיראטיים עושות קאמבק, המלחמה של גוגל ואובר מסתבכת ופושע בורח מהכלא בסיוע רחפן

09.07.2017, 15:31 | יוסי גורביץ
מודעות אפלות בכל מקום

הבחירות האחרונות בבריטניה לא היו אמורות להסתיים כך: תרזה מיי הכריזה על בחירות בזק כדי לחזק את מפלגתה על חשבון הלייבור. כל הפרשנים אמרו שתחת קורבין, הלייבור עומד בפני אסון. התוצאה היתה שמיי הפסידה את הרוב שלה בפרלמנט בעוד שהלייבור רשמה עליה ניכרת במספר המושבים שלה.

בימים האחרונים מתפרסמות ידיעות על האופן שבו השתמשו שתי המפלגות הגדולות ב"מודעות אפלות" – השם שהוענק למודעות שמפולחות על פי קהל ומופצות במדיה החברתית, בעיקר בפייסבוק, כך שהן נראות רק על ידי מקבליהן ולא חשופות לציבור הכללי. השמרנים הוציאו כשני מיליון ליש"ט על מודעות כאלה, בעוד שהלייבור הוציאו 1.2 מיליון.

בלייבור אמרו עוד כי הם השתמשו בתוכנות תוצרת בית כדי לפלח את המצביעים כך שאפשר יהיה להגיע אליהם עד לרמת המצביע הבודד; ושהם יצאו בבליץ מודעות בסנאפצ'ט שהגיע לשמונה מיליון משתמשים. אני חייב להודות שמי שחשב על מודעות מתחת לרדאר בסנאפצ'ט היה גאון, ולגמרי יתכן שהעליה החדה בהצבעת הצעירים - הפרשנים היו משוכנעים שהם ישארו בבית, כמו בהצבעת הברקזיט - היא תוצאה של הקמפיין שם.

פרסומות שרק אתם תראו, צילום: Social  Sprout פרסומות שרק אתם תראו | צילום: Social Sprout פרסומות שרק אתם תראו, צילום: Social  Sprout

השיטה של הלייבור, לדברי פעילים שם, היתה פשוטה: שולחים אנשים בית-בית, כמו בשיטה הישנה, מבררים מי גר איפה. את כל המידע הזה מכניסים למאגר מידע ומצליבים אותו עם פייסבוק. מבררים, בשיחה הראשונית, מה הנושאים שחשובים לכם - ומוודאים שאתם רואים את המודעות הרלוונטיות. בין השאר, התאימו בלייבור את המודעות למכשירים האישיים של המשתמשים - אם כי הם מתחמקים מלומר איך בדיוק הם זיהו אותם. אבל כן, כדאי שתדעו שיש היום יכולת לא מסובכת מדי לזהות אתכם.

המערכת הזו נוסתה לראשונה בבחירות למועצת לונדון, שבה הפתיע סאדיק חאן וניצח מטעם הלייבור, אבל בחירות 2017 היו הפעם הראשונה שבהן ניסו את הכלי הזה בבחירות ארציות. שטיק אחר שבלייבור מתארים כהצלחה הוא סרטונים מקדימים: אתה בא לראות משהו ביוטיוב ולפני שאתם מצליחים לבהות בקליפ שחיפשתם, אתם מוצאים את ג'רמי קורבין נואם 30 שניות. שימו לב לתרגילים האלה וזכרו את סרטון הווטסאפ של "הערבים נוהרים באוטובוסים": יהיה לנו הרבה מזה בבחירות הקרובות.

זהירות, נז"ק לפניך

זוכרים את הנז"ק (מערכות ניהול זכויות קניין - DRM בלעז)? אותן תוכנות שיושבות על הדפדפן של המשתמש ודואגות שלא יוריד תוכן פיראטי, עד כדי גרימת נזק למחשב שלו? האמינו או לא, המחלה הזאת חוזרת.

פורום התקנים של האינטרנט, W3C, אישר מערכת נז"ק שאמורה לשבת ישירות על הדפדפן של המשתמש. המערכת, EME שמה, הקפיצה על רגליה את קהילת שוחרי החירות וחוקרי האבטחה. ב-W3C, שיושבים בה גם מאורות כמו מורינו ורבנו סר טים ברנרז-לי זכותו תגן עלינו, מסבירים שאין ברירה: חברות התוכן ידרשו סוג של DRM כך או כך.

בעלי התוכן ינעלו את הפיראטים בחוץ, צילום: LinkedIn בעלי התוכן ינעלו את הפיראטים בחוץ | צילום: LinkedIn בעלי התוכן ינעלו את הפיראטים בחוץ, צילום: LinkedIn

ואם זה לא ייעשה בצורה מאובטחת ורצינית, נצטרך להתעסק עם זוועות חיות מהחושך החיצון, כמו פלאש של אדובי. מוטב לתת לחברות התוכן כמו נטפליקס כלי ראוי לעבוד איתו ולקוות לטוב מאשר להניח לחברות התוכן לפתח כלי משלהן שכנראה יעשה הרבה רע לגולשים.

המתנגדים, שגם שם יש אנשים טובים, מסתופפים סביב ה-EFF, ארגון זכויות הגולשים הוותיק. הטענה שלהם מתמקדת בכך שלנז"ק יש היסטוריה ארוכה של גרימת נזק למשתמש; שבפועל, יהיה קשה לפקח על המידע שהחברות יוכלו לשלוף מהדפדפן של המשתמש; ובבעיה חוקית אקוטית במיוחד בארה"ב. חוק זכויות היוצרים שם קובע שכל נסיון לפרוץ DRM הוא עבירה על החוק שיכולה להיענש בכליאה, והוא לא מעניק שום פטור לחוקרי אבטחה. אז אם מישהו ינסה למצוא את הפרצות ב-EME, ויש, הוא מסתכן בכך שיתבעו אותו.

הוויכוח הזה לא הולך להגמר בזמן הקרוב. ה-EFF מתכוונת לערער על ההחלטה של ה-W3C, אבל לא ברור כמה זמן זה ייקח. נעדכן בשלב לקיחת בני הערובה.

נערכים למשפט

גוגל ואובר ילכו למשפט סביב גניבת הטכנולוגיות של גוגל על ידי אובר. היו כמה התפתחויות בתחום בימים האחרונים, שמשפיעים על מאזן הכוחות בין הנצים.

קודם כל, גוגל מנהלת הליך משיק אך נפרד נגד העובד שלה לשעבר אנתוני לוונדובסקי, שיש הסכמה כללית שעזב את גוגל יחד עם 14,000 מסמכים של החברה ושאחר כך ניסה להציע אותם לאובר; אובר טוענת שהיא סירבה לקבל את המסמכים. לפני מספר שבועות פיטרה אובר את לוונדובסקי. כעת הגישה גוגל 461 שאלות שעליהן נדרש לבנדובסקי לענות כחלק מההליך נגדו. בין השאר, היא רוצה לדעת האם החברה שהקים, Otto, פיתחה איזושהי טכנולוגיית רכב בשלושת החודשים בין הרגע שעזב את גוגל ובין הרגע שמכר את החברה לאובר. התשובה המשתמעת מהשאלות של גוגל היא "לא". יש לי הרגשה שרוחו של לבנדובסקי תמשיך לרחף מעל למשפט הזה.

המשאית האוטונומית של אובר, צילום: יוטיוב המשאית האוטונומית של אובר | צילום: יוטיוב המשאית האוטונומית של אובר, צילום: יוטיוב

במקביל, גוגל הראתה מיילים של מנכ"ל אובר לשעבר, טראוויס קלאניק, שבהם הוא מביע שוב ושוב דאגה מההתפתחות של טכנולוגיית הרכב של גוגל - מיילים שנכתבו לפני שנים. החשש של קלאניק היה שגוגל תגיע להסכם ride-sharing עם ליפט. וגוגל אכן הגיעה להסכם כזה לפני חודשיים.

שופט הורה לגוגל לחשוף בפני אובר את תנאי העסקה עם ליפט, משום שאובר תוכל להשתמש בהם כדי לחלוק על הערכת הנזק שלטענתה סבלה גוגל כתוצאה מהעסקה עם לבנדובסקי. עם זאת, השופט דחה את בקשתה של אובר לקבל מסמכים על העסקה גם מליפט.

השופט העיקרי בתיק, וויליאם אלסופ, הורה לגוגל לצמצם את 100 הנקודות שהגישה ביחס להפרת סודות מסחר לעשר נקודות, שאותן אפשר יהיה להציג לחבר מושבעים. גוגל עשתה זאת - ובהתאם לרמזים הבוטים למדי של השופט, משכה את כל טענות הפרת הפטנטים שלה. נעדכן.

קצרצרים

1. ההצלחה של חברות המדיה החברתית הופכת לעושר השמור לרעה לבעליו: בכל יום בערך יש שימועים במקום כלשהו על ההשפעה השלילית שיש לחברות הללו על מגזר אחר. הפרלמנט הבריטי ערך שימוע בשבוע האחרון, שבו התלוננו ארגונים רלוונטיים על כך שפייסבוק ואחרות מנציחות דימוי גוף שלילי בקרב מתבגרים, ולעתים אף מחמירות את המצב. בני נוער, שתפיסת האני שלהם שברירית גם כך ונמצאים במאבק בלתי פוסק מול אחרים, מגלים שכולם נראים יותר טוב מהם בפייסבוק והדימוי העצמי שלהם צונח עוד יותר. נציג אינסטגרם בדיון מסר את התגובה החיוורת שהחברה שלו "מחויבת לחלוטין" לכך שהקהילה שלה תהיה "חיובית כמיטב האפשר". דיון נוסף בנושא צפוי להיערך השבוע. 

מדכאת את המתבגרים. אינסטגרם, צילום: instagram מדכאת את המתבגרים. אינסטגרם | צילום: instagram מדכאת את המתבגרים. אינסטגרם, צילום: instagram

2. ממשל טראמפ מנסה לחסל את נייטרליות הרשת. הסיבה לכך היא שנייטרליות הרשת שומרת על זכויותיהם של המשתמשים מול חברות הכבלים והטלפוניה. בארה"ב לא מתכוונים לוותר בלי קרב והכריזו על "יום פעולה" – כאן כנראה היינו קוראים לזה "יום זעם" – ביום ד' הקרוב. גוגל ופייסבוק כבר הודיעו על תמיכתן. לפני כחודש הפכה אמזון לחברה הגדולה הראשונה שתומכת במחאה הזאת.

3. דיווחנו בשבוע שעבר על כך שחברת פוטובאקט, שרבים משתמשים בה כשירות תמונות, עשתה תרגיל מסריח למשתמשים שלה: הודיעה להם על שינוי תנאי השימוש ואז, בלי שום הודעה נוספת, תקעה להם דמי שימוש של 400 דולר. מאחר ואף אחד לא ידע על כך, אלפי סוחרים קטנים שהשתמשו בתמונות פוטובאקט גילו להוותם שהאתר שלהם נראה כמו גודזילה בלי איפור. בפוטובאקט נצמדים לעמדות שלהם ואומרים שמה לעשות, הם צריכים לחיות ממשהו: לטענת החברה, כל החשמל והאחסון האלה עולים כסף ושכ-75% מההוצאות שלה מגיעות ממשתמשים ששמים תמונות שלה באתרי צד שלישי, אז שיואילו נא לפתוח את הכיס. האמת, הגיוני - רק שמן הראוי היה לתת תקופת התראה נאותה, כמו חודשיים נניח, כמו גם, אתם יודעים, אשכרה התראה.

4. ג'ימי קוזי, אסיר מדרום קרולינה, הוא חתיכת בוץ. אבל מה? מתוחכם. הוא ניצל את יום שלישי האחרון, יום העצמאות של ארה"ב, כדי לברוח מהכלא. זה לא כל כך עבד: שלושה ימים לאחר מכן הוא נתפס בטקסס. אבל במשך 16 שעות אף אחד לא שם לב שהוא נמלט. הרשויות אומרות שהן משוכנעות שהוא השתמש בסלולרי, או כמה מהם, כדי לתכנן את הבריחה שלו - ושכלי הפריצה שבהם השתמש (הוא חתך ארבע גדרות) הוברחו עבורו לכלא על ידי רחפן. זו לא הפעם הראשונה שמזל"טים שימשו להברחת משהו לכלא, אבל בדרך כלל מדובר בסמים או טלפונים. בכלא רוצים עכשיו את הסמכות לשבש אותות סלולר בתחום המתקן, משהו שחברות הסלולר מתנגדות לו בתקיפות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות