ברבר צדיק: "יש לבצע רגולציה והגבלות על השוק החוץ-בנקאי כפי שיש על המערכת הבנקאית"

"יש לבצע רגולציה והגבלות על השוק החוץ-בנקאי כפי שיש על המערכת הבנקאית", כך לדברי סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי, בכנס שוק ההון 2017 של "כלכליסט" שמתקיים בבורסה לניירות ערך בת"א.

ברבר צדיק התייחסה לסיכון האשראי עליו מאותת בחודשים האחרונים בנק ישראל, לאשראי הצרכני בכלל, ובאשראי לשוק הרכב בפרט ואמרה כי "האשראי לרכישת דירות לא יותר מסוכן מזה של רכבים, כל אשראי שניתן באופן סביר ומידתי ללקוח לא מסוכן. יש לתת אשראי מתוך הסתכלות על כושר ההחזר של הלקוח ובהתאם לביטחונות".

"האם יש סיבה לדאגה מסימנים של בועה"?

מנקודת מבטה של ברבר-צדיק "חשוב שהבקרות יהיו הולמות. בייחוד כאשר קצב הצמיחה של האשראי הצרכני בשנים האחרונות בישראל צומח בקצבים גבוהים מבעבר ובנטרול האשראי לדיור האשראי ביחס לתוצר גבוה מהממוצע העולמי. כאשר שומעים באמצעי התקשורת פרסומות שמעודדות את הציבור ליטול הלוואה מגורם חוץ בנקאי כזה או אחר אם אותו לקוח לא מקבל הלוואה מהבנק, אזי נדרשת כאן רגולציה ובקרות מתאימות", מציינת ברבר-צדיק ומוסיפה בהקשר זה כי "זה בסדר שיש תחרות וכך צריך להיות, האשראי צריך להיות נגיש ויש מטרה שמיושמת לעודד את האשראי הצרכני מחוץ לכותלי הבנקים שיהיה במחיר סביר אבל זה צריך להתבצע בצורה אחראית ביחס לכושר ההחזר של הלקוח". לסיכום סוגיה זו הדגישה ברבר צדיק שככל שהאשראי יינתן במערכת הבנקאית ומחוצה לה תוך הקפדה זו, הרי שאין כאן בעיה שמתהווה וצריכה להדאיג.

נוכח הדאגה משוק האשראי והסיכונים לגביו, נשאלה ברבר צדיק האם התשואה המידתית שהבנק מציג שעומדת בממוצע על 7%-8% על ההון משתלמת לעומת הסיכונים ואמרה כי "אנו מסתכלים על השקעה לטווח ארוך שמשיאה למשקיעים לשנה תשואה של 7%-8% כאשר הריבית היא אפסית, חשוב לזכור זאת. נתח של הבנק בשוק האשראי, העסקי והצרכני, גבוה מנתח השוק הטבעי של הבנק. הבנק גם מחלק דיבידנד באופן רציף של 50% מהרווח וזה בא בזכות היציבות והמידתיות שלנו".

גלית חמי, עורכת כלכליסט, שאלה את ברבר צדיק: "התחרות כלפיכם מורגשת היטב מהמוסדיים, נוכח גיוסי האג"ח הקונצרני שהגיעו למימדים עצומים בשנה האחרונה ולמעשה אתם כאן הפסדתם במתן האשראי הזה?

ברבר צדיק השיבה, "בראייה כוללת מעל ל-50% מהאשראי העסקי, כולל עסקים קטנים יותר, מגיע מהשוק החוץ בנקאי. ואני חושבת שזה דבר טוב".

מה שכן צריך להדאיג לדבריה של ברבר צדיק אלו הם המרווחים הנמוכים היום (ביחס לאג"ח ממשלתי) שהם הנמוכים ביותר בעשור האחרון, אפילו נמוכים יותר מאלו שהיו לפני המשבר הפיננסי של 2008 - כלומר על פניו הסיכון שמשתקף היום במרבית ההנפקות של אג"ח קונצרני הוא כזה שהוא הנמוך בעשר השנים האחרונות. זה מסוכן קודם כל לחברות עצמן כי החשיבה הכלכלית מתעוותת. מסוכן כי הפנסיות שלנו מושקעות שם וכאשר הריבית תעלה או כאשר הסיכון יקבל תמחור אמיתי - יש כאן בעיה. ולכן צריך להחיל, בייחוד נוכח חלקו באשראי של השוק החוץ בנקאי, רגולציה ובקרות כמו שיש על המערכת הבנקאית".

בנוגע לכתבי אישום שהוגשו בעשור האחרון נגד אנשי עסקים מהשורה הראשונה שקרסו פיננסית נשאלה ברבר צדיק האם יש בכך משהו מאכזב בנורמות של המגזר העסקי? "אנו מדברים על אשראי שניתנו כמה וכמה שנים אחורה, בהיקפים גדולים וללא פרופורציה סבירה ביחס ליכולת ההחזר של החברות שקיבלו את האשראי הזה. מדובר בעולם הולך ונעלם והרגולציה שהגיעה אחרי המשבר של 2008 היא כזו שמסתכלת על מה שהלקוח עושה ואני חושבת שאירועים כאלו, שיכול להיות שיקרו, אבל ההסתכלות היום היא שונה והרגולציה היום מאפשרת שהדברים יתנהלו לא כפי שהם התנהלו באותה תקופה".

ברבר צדיק התייחסה להמלצותיה של ועדת שטרום להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית ויצירת התשתית לבנקים חדשים כאשר מנקודת מבטה מדובר במהלך מבורך אולם "אנחנו לא ממש רואים בנקים חדשים קמים, לא רואים את זה קורה. אפשר לתמוך בבנקים הקטנים והבינוניים בדרכים נוספות כפי שעשו בתחום הייעוץ פנסיוני. היום חלקנו הוא פי 2 בתחום מחלקנו בשוק הבנקאי , כולל לקוחות שהם לא לקוחות בנקאיים שלנו".

לסיכום, ברבר צדיק נשאלה לגבי מגמות שבדרך ובפרט לגבי שתי המגמות המנוגדות שרואים היום בקרב הבנקים השונים - כאשר בנק לאומי שם בקדמת הבמה את הבנק הדיגיטלי ומנגד מזרחי טפחות שם בפרונט את היחס האישי. "אין סתירה בין שני הדברים" מדגישה ברבר-צדיק. "חשוב שלא יקרה מצב שללקוח אין את שתי האפשרויות. מצד אחד שירותים דיגיטליים זמינים ונוחים והכי חדישים שיש, מה שמתאפשר לנו היום נוכח הזמינות של פיתוחי חברות הפינטק, ומנגד חשוב שיהיה מענה מקצועי וערך מוסף שיספק הסניף ללקוח, כאשר הלקוח רוצה".