גילעד אלטשולר: "יש גזענות כלפי חברות סיניות. שיבדקו גם את האמריקאיות"

"יש גזענות כלפי החברות הסיניות" תקף גילעד אלטשולר, מייסד ומנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אלטשולר שחם, את הרגולטורים הישראלים. אלטשולר אמר את הדברים בכנס שוק ההון 2017 של "כלכליסט" והבנק הבינלאומי במסגרת פאנל השקעות שנערך בהנחיית רחלי בינדמן. "היה פה פעם גוף שנשלט על ידי חברה אמריקאית שאחד מראשיה הואשם בארה"ב בפלילים ואף אחד לא אמר על זה כלום. למה בודקים את הסינים בפינצטה ואת החברות האמריקאיות לא בודקים ככה?" 

אלטשולר אמר את הדברים כשהוא מתייחס לקרן מרקסטון, השותפה לשעבר של קרן אייפקס בבית ההשקעות פסגות שבעליה נחשד בפלילים. אלטשולר הפנה בדברים שלו חץ מאשים כלפי המפקחת על הביטוח דורית סלינגר שנוטה לא לאשר עסקאות רכישה של חברות סיניות. הדוגמא הבולטת היא חברת פוסון הסינית שניסתה לקבל אישור לרכישת חברת הביטוח הפניקס.

צבי סטפק, מייסד ובעלים משותף במיטב דש, אמר בהקשר הזה ובהקשר עסקת הרכישה של מיטב דש על ידי קרן ההשקעות הבינלאומית XIO (עסקה שמוטלת בספק) כי "לא הייתי מוכר את זה אם לא הייתי משוכנע שכל מי שמעורב בצד של הרוכשים ימשיך בצמיחה של החברה. וידאנו שהרוכשים לא יעשו עליה סיבוב ושהם מתחברים לדי אן אי שאני הובלתי. אני ישן בשקט".

לגבי האמירה של אלטשולר נגד החברות הסיניות אמר כי "חשוב להדגיש שזו לא חברה סינית אלא קרן השקעות בינלאומית שחלק מהכסף שלה הגיע מדרום מזרח אסיה - כולל סין, אבל זה לא העיקר. לרגולטור יש את כל החופש בידיים שלו לפקח. הרגולטור דורש שיהיה יו"ר ישראלי ושחברי וועדת ההשקעות יהיו ישראלים". בשורה התחתונה אמר ספטק "אני לא יודע אם דורית סלינגר תתן אישור. אני מנוע מלהתייחס".

לגבי המצב בשווקים אמר סטפק: "אנחנו נגד המחירים של אגרות חוב קונצרניות. הם גבוהים מאוד גם בישראל וגם בחו"ל. המרווחים מול האג"ח הממשלתיות הם נמוכים ולכן זה מקום שצריך להימצא בו במשורה. לא להימצא בתעודות סל שאין בהם אבחנה בין אגרת טובה ולא טובה. בכל ההיסטוריה שלי בשוק ההון לא חששתי להביע את דעתי".

אלטשולר נשאל לגבי העובדה שהוא סופג פדיונות בקרנות האמנות שלו והאם לא כדאי לשנות אסטרטגיה כמו המתחרים שלו. "אנחנו לא נשנה את דעתנו" הוא ענה. "שהמתחרים שלי יעשו מה שהם רוצים. אני אעשה את הדרך שלי. כך הגענו לאן שהגענו. אם אני חושב שהקונצרני בישראל הוא מסוכן, אני לא אהיה שם".

אסף שוהם, מנהל השקעות ראשי בחברת הביטוח מגדל, התייחס לפרשת בזק שבה מואשם הבעלים שאול אלוביץ' בעסקת בעלי עניין שערורייתית: "ללכת ישר ולמכור את המניות זה חסר אחריות. אנחנו מכניסים לתוך מדיניות ההשקעות שלנו את המרכיב של ממשל תאגידי. אין לנו את היכולת לשלוט בחברות האלו ואנחנו נקבל החלטות בהתאם להתפתחויות". לגבי היוזמה של הרשות לני"ע לגבי קרנות השקעה בהייטק שייסחרו בבורסה של תל אביב אמר: "התופעה של קרנות הון סיכון היא שההתפלגות היא מאוד קצרה. יש מנהלים טובים ובסך הכל התוחלת לא הייתה טובה. זה כלי כזה של מנגנון עם רשת בטחון שיכל לעזור".

אמיר הסל, כיום שותף מנהל, קרן ארבל ולשעבר מנהל השקעות בכיר בחברת הביטוח הראל שעזב בעקבות המגבלות על שכר הבכירים במערכת הפיננסית, נשאל על העזיבה שלו. "אני חושב שחוק שכר הבכירים הוא בעייתי וייצור נזקים. מנגד, אני מכיר מנהלי השקעות מוסדיים ואני חושב שיש מנהלים טובים יצירתיים וטובים ולכן אני לא חושב שמישהו צריך לדאוג לאיכות ניהול ההשקעות של המוסדיים".

יורם סירקיס, ראש חטיבת נכסי לקוחות, הבנק בינלאומי התייחס למערכות הייעוץ: "המערכות שלנו הם כלי תומך החלטה. התעשייה מאתגרת אותנו אנחנו מתמודדים עם האתגרים בהצלחה. אחת הבעיות עם מערכת הייעוץ של הקרנות זה ריבוי המוצרים. יש המון מוצרים בארץ ביחס לעולם וזה לא נובע מיצירתיות אלא ממניעים שיווקיים. אני חושב שצריך להפחית את המוצרים. מערכת הייעוץ היא כלי תומך החלטה והיא מתמודדת בהצלחה עם אתגרים האילוץ אני חושב שאפשר לייעץ את המודל בתחום הגמל שכל אחד יוכל לשווק מוצר אחד".

סטפק אמר בהקשר של ריבוי קרנות נאמנות "יש לנו כמה קרנות בכל קטגוריה אבל כל קרן היא שונה. כשאין ודאות שלקוח יחזיק קרן לתקופה ארוכה אז אני מציע לו קרנות שונות. אני לא חושב שצריך ללכת בצורה קיצונית כמו בעולם הגמל. אי אפשר להשוות בין חיסכון ארוך טווח לחיסכון לטווח קצר אבל הייתי שמח אם מספר הקרנות היה מצטמצם בחצי".

בפאנל נכח גם יובל כהן, שותף מנהל, קרן פורטיסימו. "בעבר הייתי בין המתנגדים לצאת להנפקה של חברות בתל אביב. והסיבה היא לא שקיפות אלא ציניות שיש בחוגים שונים. הבעיה היא לא שיהיו ציניים לגבי חברות שאינן טובות, אין בעיה עם ביקורת לגבי חברות שצריכות לקבל ביקורת. הבעיה היא בחברות הטובות שאומרים עליהן דברים לא נכונים. ואז מסכנה ההנהלה שצריכה להוכיח שהיא לא ככה וכל הזמן להיות במגננה. אבל יש שינוי לאורך השנים, בעיקר אצל הגופים המוסדיים, בגלל הרבה סיבות. שיפרו מאוד את ההבנה מבחינת המחקר. גופי השקעות של חברות ביטוח וגופים פיננסים גדולים זה כבר לא שני אנשים וחצי שמבינים באג"ח, אלא מבינים שצריכים להקצות משאבים לאקוויטי. יש גופים גדולים שמצטיינים היום בהבנה של חברות ובמחקר ומבססים את ההשקעות שלהם על מחקר. ולכן החברות הטובות מקבלות את המה שמגיע להן. לגבי הדואליות זה מקרה קלאסי שנעשתה עבודה יפה ע"י הרשות לני"ע והבורסה. הקלו מאוד על חברות שרוצות לבוא הנה ושכנעו את ההנהלות". לגבי קורנית אמר "אני מאוד מעודד רישום דואלי אבל זה שיקול של ההנהלה".

 

אלטשולר נשאל לגבי מסחר האלגו טרייד ואמר "המכונות לא יענו לך 'אל תעשה שום דבר כשהשוק יורד'. בסוף אם תהיה מכונה כזו צריך גם שיהיו אנשים שידעו לתכנת אותה, ככה שעדיין יש לנו מקום נכבד בשוק ההון".