משפחת היהלומנים שמחזיקה בזכויות על קרקע הכנסייה בי־ם

לאו שכטר יהלומים, אחת מיצואניות היהלומים הגדולות בישראל, מעורבת בעסקה מ־2011 לרכישת זכויות החכירה על אדמות הכנסייה היוונית־אורתודוקסית בשכונות טלביה וניות בירושלים. על פי מסמכי רשם החברות במשרד המשפטים, חברת היהלומים מחזיקה דרך שרשור חברות בזכויות בשותפות המשקיעים האנונימית ניות קוממיות, שרכשה תמורת 71 מיליון שקל את זכויות החכירה על הקרקע מתום תקופת החכירה של קק"ל בשנת 2050 ועד לשנת 2160.

רוכשי הזכויות בקרקעות הכנסייה מקפידים על אלמוניות מוחלטת. עם זאת, חיטוט במסמכים וברישומי רשם החברות מספקים קצה חוט. לפי נתוני הרשם, לאו שכטר יהלומים מחזיקה ב־99.5% מחברת האחזקות אסקופא (שבה זכויות ניהול לאנשי העסקים משה ואברהם נמדר), לה מניות בחברת מדפרופ. מדפרופ מחזיקה בתורה במניות של חברת נ.י חשים, שלה אחזקות בניות קוממיות. שותפתה של מדפרופ בנ.י חשים היא אפרים אברמזון ושות' חברה לנאמנות, המייצגת שלוש חברות נוספות המחזיקות יחדיו בניות קוממיות. ב־2013 הלוותה מדפרופ 10.5 מיליון דולר לנ.י חשים, שמשכנה בתמורה לכך את זכויותיה בקרקעות ניות וטלביה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, באוגוסט 2016 רכשה ניות קוממיות השקעות — חברה שונה המוחזקת על ידי חברות המיוצגות על ידי אותה חברת נאמנות — את הבעלות המלאה על קרקעות הכנסייה בטלביה וניות. גורמים המעורבים בשתי העסקאות טוענים כי חברת לאו שכטר יהלומים לא הייתה מעורבת ברכישת הקרקע בשנה שעברה, אך מספר נקודות מרמזות על קשר בין ניות קוממיות וניות קוממיות השקעות.

בשתי החברות מוגדרת חברה בשם מעלה טובה אחזקות כשותף כללי, כלומר כשותף בעל זכויות הניהול. בנוסף, הן החברות המחזיקות בניות קוממיות והן החברות המחזיקות בניות קוממיות השקעות מיוצגות על ידי אותה חברת נאמנות. מלבד זאת, חברת ניות קוממיות השקעות תוכל לממש את הנכסים שבבעלותה רק בעוד כ־140 שנה, עם פקיעת זכויות החכירה של ניות קוממיות. ניות קוממיות השקעות תדרש לאישורה של ניות קוממיות לביצוע מימושים לפני כן, ולכן סביר כי יש קשר בין השתיים.

ההפרדה בין החברות משמשת את ניות קוממיות השקעות כטענה נגד החובה לשלם היטל השבחה. היא טוענת כי שווי הקרקע שרכשה אפסי, מכיוון שהוא יגיע לבעלותה רק ב־2160, ועל כן הכנסייה לא צריכה לשלם על כך היטל השבחה שייקר את העסקה.

תיאופילוס השלישי | צילום: אלכס קולומויסקי

מניעים ציוניים

בין היתר, המשקיעים מבקשים לטשטש את זהותם בשל הכעס שמעוררת העסקה בעולם הערבי. הפטריארך היווני אורתודוכסי בירושלים תיאופילוס השלישי אחראי גם על הנוצרים האורתודוכסים בירדן וברשות הפלסטינית, שחלקם כבר קוראים להדיחו מהתפקיד. כך, בתחילת השבוע נערכו שתי עצרות מחאה נגד מה שהוגדר "מכירת קרקעות לכיבוש הציוני", אחת מול כנסיית הקבר בירושלים ואחת מול כנסיית המולד בבית לחם. עצרות אלו אורגנו על ידי מוסדות אורתודוקסיים פלסטיניים, והן חלק ממאמץ שמובילה תנועת הפתח שמטרתו להדגיש כי מכירת הקרקעות היא בעיה פלסטינית לאומית ולא בעיה של העדה הנוצרית בלבד.

לפי גורמים המעורבים בעסקה, לקבוצת המשקיעים המסתורית לא רק מניעים עסקיים אלא גם מניעים ציוניים. לפי אותם גורמים, לאחר החתימה על הסכם החתימה באוגוסט האחרון, פנו המשקיעים לשאת תפילה בכותל המערבי.

לאו שכטר יהלומים נוסדה בשנות ה־50, והיא נושאת את שם מייסדה בן ה־93. בשנים האחרונות הוא אינו עובד בחברה, ומי שמנהלים אותה הם חתניו דויד גירנברג ואליוט טננבאום. גרינבג מכהן גם כמנכ"ל ודירקטור במדפרופ, שהלוותה כאמור לנ.י חשים.

עסקי הנדל"ן אינם זרים לחברת היהלומים, שהקימה בשנה שעברה יחד עם אנשי העסקים ליאו נואי ואלי הורן את NBS ISRAEL. החברה זכתה מאז במכרז של עיריית הרצליה לבניית 7,000 דירות במסגרת פרויקט פינוי בינוי בשכונת יד התשעה. בנוסף, לחברה זיקה לציונות הדתית והיא תורמת לגופים שונים. כך, ב־2012 תרמה 33 אלף שקל למכינה הקדם צבאית בני דוד וב־2010 תרמה 91 אלף שקל לעמותת אם תרצו.

"אחזקה של פחות מ־3%"

עו"ד אברהם אברמן ממשרד אפרים אברמזון ושות', המייצג את קבוצת הרוכשים, מסר בתגובה כי "חברת ליאו שכטר אינה בעלת שום זכויות בניות. איש מאנשי החברה שצויינו לא היו קשור בשום צורה שהיא בניהול ניות או בקבלת החלטות. גם לפי הרישומים המצויינים מדובר באחזקה של פחות מ־3% בזכויות בניות, אך כאמור הרישום הנ"ל אינו משקף את האחזקות כיום ולליאו שכטר וכל הקשור בה אין כל אחזקות בניות".

מחברת לאו שכטר יהלומים לא התקבלה תגובה.