אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם בוטים מזמרים הם שכבשו את טבלת הלהיטים בספוטיפיי? צילום: youtube

דו"ח טכנולוגי

האם בוטים מזמרים הם שכבשו את טבלת הלהיטים בספוטיפיי?

שירות המוזיקה מואשם בכך שהעלה אמנים פיקטיביים כדי להוזיל את התמלוגים שהוא משלם לבני אדם, מה באמת שינתה הבריונות המקוונת, למה הזמינה גוגל מחקרים אקדמיים מוטים ואיזה שיר גנב את שיא יוטיוב לגנגנם סטייל

12.07.2017, 15:44 | יוסי גורביץ
עלייתו של הרובוט המזמר 

לשקר אין רגליים - וחברות טכנולוגיה נוטות לשכוח את זה (ולהיזכר רק כשתופסים אותן). זוכרים איך אתר אשלי מדיסון יצר יוזרים פיקטיביים של נשים בין עמודיו? עכשיו נראה שעוד חברה עשתה משהו דומה - אבל הרבה יותר מוזר.

לפני כשנה, טען אתר Music Business Worldwide שספוטיפיי, מפעילת שירות סטרימינג פופולרי למוזיקה, מכניסה אמנים מזויפים לפלייליסטים שלה. המוזיקה הזו, על פי הטענה, מוזמנת על ידי ספוטיפיי, מיוצרת על ידי חברה בשם אדם לא קיים - ואז ספוטיפיי דוחפת אותה למקום גבוה באופן מלאכותי בטבלת הלהיטים. המטרה: להוריד את עלות התוכן של ספוטיפיי על ידי רכישת אמנות זולה ודחיקה לאחור של אמנים אמיתיים ומוזיקה של אולפנים. מה זה נותן לה? אמנים שפחות מצליחים אצלה עשויים להסכים להוריד את עלות התמלוגים שהם גובים.

הבוט הזה שר נהדר, תשיגו לי אותו מיד, צילום: youtube הבוט הזה שר נהדר, תשיגו לי אותו מיד | צילום: youtube הבוט הזה שר נהדר, תשיגו לי אותו מיד, צילום: youtube

למה אני מביא לכם סיפור מלפני שנה? כי ספוטיפיי בחרה אז בזכות השתיקה - אבל שברה אותה פתאום השבוע כשנעורה מתנומתה, יצאה בתגובה נסערת נגד החשיפה של MBW והכחישה מכל וכל את קיומם של אמני קש (ש-MBW כלל לא העלו). ב-MBW ניסו להבין מה לעזאזל קורה פה, ואז קלטו שיש טענה אחת שלא הוכחשה כלל: קיומם של אמנים מזויפים.

אז הם הלכו לעשות את העבודה הקשה והצליבו בין אמנים מובילים בפלייליסטים של ספוטיפיי עם הרשת והרשתות החברתיות. וראו זה פלא: ל-50 "אמנים" בולטים אין כל קיום אחר. הם לא בפייסבוק, לא בטוויטר, לא בפטראון, לא בסאונדקלאוד, אפילו לא במייספייס. אם הם לא בספוטיפיי, הם לא קיימים.

כמובן שסטטיסטית, קיימת אפשרות שיש זן של מוזיקאים שונאי פרסום שחיים במערה מנותקת מהרשת, מופיעים בפני פליטים מזדמנים מדאע"ש שאיכשהו מצאו את דרכם למערה (הז'אנר הלא כל כך מוכר של "להיטי טורה בורה – האיחוד"), ומדי פעם נותנים בהסח הדעת הקלטות באיכות אולפן לנציג משוטט של ספוטיפיי.

ב-MBW הזמינו בעליצות את כל האמנים שהם זיהו כמזויפים ליצור קשר ולהוכיח את קיומם. הם שלחו שורה של שאילתות לספוטיפיי. זו בחרה לשמור על זכות השתיקה, שזה גם מה שאני הייתי עושה.

הבריון שבחצר עדיין מסוכן יותר

בשנים האחרונות רווחו דיווחים על בריונות רשת. חלק מהמקרים היו קיצוניים: אישה שדחפה ילדה בת 14 להתאבדות, שורה של מקרים שבהם צעירים הפכו לכנופיית רשת כדי להפוך את חייהם של ילדים אחרים לגיהנום. וכמובן, מעצם היותה של הבריונות מקוונת, היא היתה מתועדת מאוד.

אבל מחקר חדש שנערך בקרב 120,000 בני 15 בבריטניה מציין שעל אף הנראות של בריונות הרשת, מראה שרוב הבריונים עדיין מעדיפים לעבוד אופליין. 30% מהנשאלים דיווחו שחוו בריונות – אבל לדבריהם, רק בשלושה אחוזים הבריונות היתה הן בעולם המקוון והן בלא מקוון, ורק באחוז אחד היא היתה מקוונת בלבד. עיקרה של הבריונות היה במקום שבו היתה תמיד: חצר בית הספר או הדרך ממנו הביתה.

בריונות רשת? בעיקרה המשך של בריונות קלאסית רגילה, צילום: שאטרסטוק בריונות רשת? בעיקרה המשך של בריונות קלאסית רגילה | צילום: שאטרסטוק בריונות רשת? בעיקרה המשך של בריונות קלאסית רגילה, צילום: שאטרסטוק

המחקר, שהתפרסם במגזין הרפואי המוערך Lancet, טוען שהרעיון של בריונות רשת כעומדת בפני עצמה הוא מופרך, כפי שעצם ההבחנה בין חיים מקוונים ללא מקוונים מופרך. אנחנו לא מנהלים שני סטים של חיים במקביל. אם מישהו מתבריין עליכם ברשת, זה בדרך כלל תוצאה של העובדה שהוא מתבריין עליכם בחיים האמיתיים. אלה שני הצדדים של אותו המטבע. מטבע הדברים, בשנים האחרונות בריונות רשת הפכה לתופעה רווחת יותר – אבל בעיקרה כהמשך של בריונות "רגילה".

זה לא צריך להפתיע: במשך שנים חווינו היסטריה מהחשש של תקיפות מיניות של ילדים באמצעות הרשת. המספרים, עם זאת, הוכיחו פעם אחר פעם את האמת המדכדכת שרובנו מעדיפים להדחיק: תקיפה מינית לא מתבצעת בעיקרה על ידי זרים. המקום המסוכן ביותר לילדים מבחינת תקיפה מינית היה ונשאר הבית, כשאחריו בית הספר. פדופיליה מקוונת משתרכת הרחק מאחור. נוח לנו לבצע גירוש שדים קולקטיבי, להכריז על הרשת כעל שעיר לעזאזל, ולדמיין שהיא הבעיה. הרבה יותר קשה לדמיין את השד כמי שגם מכין לילד שלו את הסנדוויץ' לפני היציאה לבית הספר.

עם קצת עזרה מחברים

אגדה מהמאה ה-19 מספרת שאחד ממלכי בוואריה החליט יום אחד להשעות את החוקה. יועציו המודאגים דיווחו לו שכמה עשרות פרופסורים התפטרו במחאה מאוניברסיטת מינכן. המלך נחר בבוז: "נו, פרופסורים וזונות תמיד אפשר למצוא".

הוול סטריט ג'ורנל מצא שגוגל מימנה בשנים האחרונות שורה של מחקרים בשלל אוניברסיטאות בארה"ב, מהרווארד ועד לאוניברסיטה של קליפורניה. באמצעות בקשות חופש מידע, מצא הג'רנל שגוגל סייעה כספית לעשרות חוקרים, שכתבו מחקרים בתחומים שבהם יש לגוגל עניין רגולטורי. או, ליתר דיוק, עניין בהעדר רגולציה.

קמפוס אוניברסיטת הארוורד, צילום: בלומברג קמפוס אוניברסיטת הארוורד | צילום: בלומברג קמפוס אוניברסיטת הארוורד, צילום: בלומברג

פן חמור במיוחד של הפרשה הוא שעל פי המסמכים של הג'ורנל, גוגל ביקשה וקיבלה רשות להעיר הערות על המחקרים בטרם פורסמו – ושהחוקרים נמנעו מלציין את העובדה שהמחקר שלהם מומן, ולו חלקית, על ידי גוגל.

בין השאר, מימנה גוגל מחקרים שטענו שזה לגמרי לגיטימי שהיא תאסוף את מידע המשתמשים, משום שהיא מספקת להם שירותים חינמיים. בניגוד לפייסבוק, למשל, גוגל אכן מספקת שירותים מדהימים – כאלה שאנחנו מתקשים לדמיין את החיים בלעדיהם. ועדיין, זה די מדאיג כשחברה כמו גוגל מתחילה להתנהל כמו חברות הטבק הידועות לשמצה, שבמשך שנים מימנו מחקרים שטענו שעישון בריא. מגוגל עדיין מצפים ליותר. במיוחד לאור העובדה שיש לה כל כך הרבה דרכים אחרות לעשות לנו מניפולציה.

קצרצרים

1. בצער רב וביגון קודר, מדווח המדור על רדתו של הלהיט גנגנם סטייל מהמקום הראשון ביוטיוב. הוא הוחלף על ידי המנון סנטימנטלי בשם See you again. הלז נצפה 2,895,373,709 פעמים לעומת 2,894,426,475 צפיות של גנגנם סטייל. יש לציין שבעוד שהזינוק המטאורי של גנגנם סטייל היה במידה ניכרת אורגני - המשתמשים דחפו אותו לשם כמעט ללא כל פרסום - See you again נהנה ממערך משומן של פרסום ופמפום. הוא נכתב במקור עבור סרט הפעולה Furious 7 והוקדש לשחקן פול ווקר, שנהרג בתאונה קודם לסיום הצילומים.

 

 

איבד את המקום הראשון איבד את המקום הראשון איבד את המקום הראשון

 

2. עוד תביעה הוגשה נגד דונלד טראמפ בטענה להפרת התיקון הראשון לחוקת ארה"ב. התובעים הם משתמשי טוויטר שנחסמו על ידי טראמפ, בדרך כלל כי מתחו עליו ביקורת. התביעה שלהם פשוטה למדי: ממשל טראמפ הכריז שהציוצים של טראמפ הם הכרזת מדיניות רשמית. התיקון הראשון לחוקה מונע מהממשל לפגוע בזכות האזרחים למחות בצורה חוקית בפורום ציבורי. ההכרזה שהציוצים של טראמפ הם הכרזת מדיניות הופכת את טוויטר לפורום ציבורי. התביעה נוקבת בשמו של שון ספייסר, לשעבר דובר הבית הלבן, ושל מנהל התקשורת הבית הלבן כנתבעים. מהבית הלבן לא נמסרה תגובה.

3. אובר חטפה התקפה לא צפויה ממפלגת הלייבור הבריטית. שרת הצללים של הלייבור לענייני עסקים, רבקה לונג-ביילי, הודיעה שהיא לא תהיה מוכנה להשתמש באובר משום שזו פסולה מוסרית. לונג-ביילי התייחסה לפרקטיקות התעסוקה המפוקפקות של אובר, ולעובדה שהם מנצלים את עובדיהם. באובר טענו שהעובדים "הם הבוסים של עצמם", טענה שבית משפט בריטי דחה בלעג, וכעת החברה מנסה ליצור מעמד פיקטיבי של "עצמאי תלוי". לונג-ביילי לא התרשמה מהתרגיל הלשוני הזה.

4. זוכרים את בורסת הביטקוין הגדולה של זמנה, מאונט גוקס? אתר שהתחיל בכלל כבורסה של קלפי Magic the Gathering, הפך לבורסת ביטקוין ויום אחד הודיע שגנבו לו את כל הכסף? אז המנכ"ל של החברה, מארק קרפלס, הגיע אתמול (ג') לבית משפט בטוקיו, שם הוא מואשם במעילה ואיבוד מיליונים. קרפלס טען שהוא לא אשם. אם קרפלס יורשע, הוא צפוי לעד חמש שנות מאסר. הלקוחות האומללים שלו עדיין מנסים למצוא שרידים לכסף שלהם.

5. רגולטור התקשורת של בריטניה, אופקום, מנסה לצוד פיראט רדיו שובב מהרגיל, שעשה לעצמו מנהג להשתלט לזמן קצר על תחנת רדיו ולהעלות לשידור שיר משנות השבעים שעוסק באוננות. הפיראט, מתקבל הרושם, אוהב להשתלט על השידור בדיוק באמצע תכניות המיועדות למשפחות. הורים החלו להתלונן שילדיהם מזמזמים את השיר. מנהל התחנה התלונן שאם אפשר לעשות לשידור שלו כזה דבר, אין מה שימנע מטרוריסט להשתלט על השידור. אין לו מה לדאוג: טרוריסטים כנראה ינצלו את הבמה לתכנים שאינם נוגעים למעשי אדם בגופו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות