אף קרן נאמנות זרה לא נכנסה לשיווק לציבור בישראל

יותר מחצי שנה מאז נכנס לתוקף חוק המאפשר שיווק קרנות נאמנות זרות לציבור הרחב בישראל – אף לא קרן זרה אחת נכנסה לפעילות בשוק המקומי. החוק קודם על ידי יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, שרצה להגדיל את התחרות בתעשיית הקרנות בניהול השקעות מעבר לים. החוק נכנס לתוקף בנובמבר האחרון, אך מאז אף חברת קרנות זרה לא פרסמה תשקיף להצעת יחידותיה להשקעה לציבור.

שורה של קרנות זרות פועלת כבר שנים בישראל, אך רק מול גופים פנסיוניים, והחוק החדש מאפשר לשווק אותן לציבור דרך מערך הייעוץ הבנקאי. מאז כניסתו לתוקף של החוק, על אף התנגדות חריפה של קרנות הנאמנות הישראליות וחברות תעודות הסל, כמה חברות אכן הכריזו על כניסתן לישראל דרך שיתופי פעולה עם מנהלי קרנות מקומיים – אך לא יישמו את המהלך.

חברת GAM – המנהלת השקעות בסך 119 מיליארד פרנק שוויצרי (440 מיליארד שקל) תחת המותג ג'וליוס בר ותחת המותג GAM – הודיעה על כניסתה לישראל בשיתוף פעולה עם בית ההשקעות הלמן־אלדובי בנובמבר, ואף הספיקה להגיש טיוטת תשקיף לרשות. אך מאז הרשות לא קידמה את שיווק יחידותיה ולא אישרה את התשקיף.

בית ההשקעות אקסלנס הודיע במרץ כי הוא חתם על הסכם שיווק בלעדי של קרנות אליאנס־ברנשטיין – חברה בינלאומית בתחום ניהול ההשקעות והמחקר, עם נכסים בהיקף של 489 מיליארד דולר – אך גם כאן לא נרשמה התקדמות ברמת פרסום תשקיף. ככל הידוע, הקרנות נמצאות בתהליך מול רשות ני"ע.

פרופ' שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן

בעבר אף דובר על כך שענקית ההשקעות בלאקרוק פותחת סניף בישראל במטרה להתחיל להפיץ את מוצריה, בין היתר מוצרים עוקבי מדדים – אך גם כאן לא נרשמה התקדמות.

תעודות הסל והקרנות בישראל לא מודאגות

קרנות הנאמנות הזרות מתמחות בהשקעה בניירות ערך בחו"ל, ואמורות להתחרות במנהלי הקרנות ותעודות הסל המקומיים בקטגוריה הזאת. בשוק המקומי, רק 20 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות המתמחות בהשקעה בחו"ל – כ־10% בלבד מהנכסים בקרנות. עבור תעודות הסל מדובר באיום משמעותי יותר, שכן כ־40 מיליארד שקל מתוך תעשיית תעודות הסל, המנהלת כ־92 מיליארד שקל, מושקעים בתעודות העוקבות אחר מדדים בחו"ל.

עם זאת, חברות תעודות הסל ומנהלי קרנות הנאמנות לא מודאגים מכניסה של תחרות, והסיבה לכך יכולה להסביר מדוע הכניסה של הקרנות הזרות לישראל מתעכבת. מנהלי הקרנות יודעים שרשות ניירות ערך אוסרת על מנהלי הקרנות הזרות להציע קרנות נאמנות בשקלים, כך שלקוחות יצטרכו להמיר שקלים למטבע זר ולספוג עלויות המרת מטבע – ואף לשלם לבנק עמלות על ניהול תיק במטבע זר. במרץ 2016 אמנם החליטה הרשות לאפשר להציע את הקרנות גם בשקלים, כלומר בנטרול החשיפה למטבע – אלא שבלחץ איגוד תעודות הסל ואיגוד קרנות הנאמנות, שאף הגישו בג"ץ נגד הרפורמה, התקפל יו"ר הרשות האוזר וביטל את ההחלטה.

יש מקום לתחרות בקרנות בהשקעות בחו"ל

האוזר נענה לטענת מנהלי הקרנות שמתן אפשרות לשיווק הקרנות בשקלים משמעותו חיסול היתרון היחסי מול הזרים. לטענתם, ברגע שקרנות זרות יוכלו להציע קרנות נאמנות וקרנות סל בשקלים, ייעלם היתרון היחיד של המקומיים — מכירת המוצר בשקלים. כך למשל, חברות תעודות הסל מציעות שורה של תעודות סל המאפשרות חשיפה למדדי המניות המובילים בארה"ב ובאירופה תוך נטרול החשיפה למטבע הזר, שמושכות משקיעים במיוחד בתקופות של תנודתיות חדה במטבעות הזרים.

עלויות המרת מטבע פוגעות באטרקטיביות

בשורה התחתונה, האטרקטיביות של שיווק קרנות בישראל נמוכה יחסית, כל עוד עלויות המרת המטבע וניהול תיק במטבע זר הופכות את ההשקעה בקרנות הזרות לפחות כדאית ללקוח הישראלי – גם אם הן יציעו דמי ניהול נמוכים משמעותית ממתחרותיהן המקומיות. עם זאת, ברשות ניירות ערך רוצים מאוד שהקרנות הזרות ייכנסו, ומבהירים כי ההחלטה בעניין שיווק הקרנות בשקלים אינה סוף פסוק והרשות עשויה לשנות את דעתה בנושא.

בתגובה לפניית "כלכליסט" מסרו ברשות כי "אנו מבקשים ללמוד על פעילות גופים אלה לפני שנגבש החלטה בעניין", ובמלים אחרות רמזו כי יש סיכוי שהרשות תשנה את דעתה.