אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לבלום את אלוביץ'

לבלום את אלוביץ'

החקירה המתרחבת של רשות ניירות ערך בעניין בזק והחשדות החמורים נגד בעל השליטה בה ונגד מנהלים בכירים בקבוצה, מחייבת את בעלי המניות מקרב הציבור לגלות מעורבות גבוהה יותר

13.07.2017, 11:06 | יניב רחימי

בעלי המניות בחברת בזק קיבלו השבוע זימון לאסיפה שעל סדר יומה מינוי דירקטור חיצוני (דח"צ) לתקופת כהונה נוספת. מדוע כהונה נוספת? מכיוון שהדירקטור המועמד, חגי הרמן, מכהן כבר מספטמבר 2014 בתפקיד. בעוד כחודשיים תסתיים תקופת הכהונה הראשונה שלו, וכעת בעלי המניות של בזק מתבקשים לאשר את מינויו מחדש לתקופת כהונה שנייה.

קראו עוד בכלכליסט

כשהרמן מונה לראשונה לדח"צ בבזק, הכלים שהיו לבעלי המניות לבחון את מידת ההתאמה שלו לתפקיד היו מוגבלים והסתכמו בקורות חיים מרשימים שצורפו להצהרת מועמד. אולם כשדח"צ מועמד לכהונה שנייה, יש לו כבר רקורד שעשוי להעיד על התאמתו לתפקיד.

האם חגי הרמן מילא את תפקידו כדח"צ באופן ראוי? מכיוון שבעלי המניות לא ישבו בוועדות הדירקטוריון של בזק, הם יתקשו לענות על השאלה. אולם עובדה אחת וודאית: בתקופת כהונתו הראשונה של הרמן עברו בדירקטוריון בזק שתי עסקאות בעלי העניין שהן היום בלב ליבה של חקירת רשות ניירות ערך: העסקה שבמסגרתה בזק רכשה מחברת יורוקום שבשליטת שאול אלוביץ' את אחזקותיה בחברת yes; והעסקה שבמסגרתה yes רכשה מקטעי חלל מחברת חלל תקשורת, גם היא בשליטת שאול אלוביץ'.

שאול אלוביץ שאול אלוביץ' יו"ר בזק | צילום: אוראל כהן שאול אלוביץ

סיום תקופת הכהונה הראשונה של הרמן היא הזדמנות מצוינת עבר בעלי מניות המיעוט בבזק — כל מי שמחזיק מניות בחברה והוא איננו בעל השליטה — לדרוש שהדח"צים בחברה ימונו מטעמם.

במקרה של בזק, המושג "בעלי מניות המיעוט" עלול להטעות. זאת מכיוון שהציבור שמחזיק במניות בזק מהווה את הרוב המוחלט של בעלי המניות, וליתר דיוק — 73.6% מהם. שאול אלוביץ', המוגדר כבעל השליטה בחברה, מחזיק בשרשור רק ב־10.4% ממניות החברה.

חוק החברות קובע מגבלות במטרה למנוע ניגודי עניינים בתפקידו של הדח"צ. כך, לדוגמה, החוק מונע מצב שבו לדח"צ יש יחסי עבודה או קשרים עסקיים עם בעל השליטה בחברה. אולם בפרקטיקה המקובלת בחברות ציבוריות בישראל, החברה מביאה מינוי דח"צים לאישור בעלי המניות רק אחרי שהובהר שהמועמד מקובל על בעל השליטה. במקרים רבים בעל השליטה הוא זה שמציע לדירקטוריון של החברה לבחון לתפקיד אדם שמקובל עליו. זוהי הצעה שלא ניתן לסרב לה.

תיקון שנכנס לחוק החברות ב־2014 מקל על המשקיעים לגלות מעורבות בחברות הציבוריות ומאפשר לכל בעל מניות שמחזיק ב־1% מהחברה לבקש להוסיף נושא לסדר יומה של אספה שזומנה, לרבות הצעת מועמד גם מטעם בעלי מניות מהציבור לתפקיד הדח"צ.

אך בפועל, לבעלי מניות המיעוט אין חלק בבחירת המועמדים לתפקיד הדח"צ, ולפיכך גם לא נחלה בדירקטוריון. קולם נשמע רק באסיפת המיוחדת של בעלי המניות. כדי לאשר מינוי של דח"צ נדרש רוב רגיל מכלל קולות בעלי המניות שנוכחים באסיפה. אולם לנוכח החשיבות המיוחסת לתפקידו של הדח"צ, המחוקק קבע שני תנאים שמחזקים את כוחם של בעלי מניות המיעוט: האחד, כדי לאשר מינוי של דח"צ נדרש רוב מכלל קולות בעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה. השני, לא ניתן לאשר מינוי של דח"צ ש־2% או יותר מכלל בעלי המניות התנגדו למינויו.

מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לתפקודם של הדח"צים בבזק, החקירה המתרחבת של רשות ניירות ערך בעניין בזק והחשדות החמורים נגד בעל השליטה בה ונגד מנהלים בכירים נוספים בקבוצה, מחייבת את בעלי המניות מקרב הציבור לגלות מעורבות גבוהה יותר בבחירת אלו שאמונים על שמירת האינטרסים שלהם, ולדרוש מינוי דירקטור חיצוני מטעמם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות