בריטניה מאמצת את כלכלת החלטורה

ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי מקדמת יצירת קטגוריית תעסוקה חדשה שנועדה לספק מענה למצב התעסוקתי הייחודי של עובדי כלכלת השיתוף, ותמקם אותם בין קבלנים עצמאיים לעובדים שכירים.

בשנים האחרונות הפכה כלכלת השיתוף, המוכרת מעבר לים כ-Gig Economy (כלכלת החלטורה בעברית), לכוח חזק בעולם ההייטק. חברות כאובר, ליפט, TaskRabbit ו-Instacart מייצרות הכנסות של מיליוני-מיליארדי דולרים מהפעלת תשתיות שמאפשרות לאנשים להציע שירותים בתשלום - מהסעות, דרך איסוף קניות בסופר ועד ביצוע עבודות בבית.

החברה מספקת פלטפורמה וגוזרת עמלות, הלקוח מקבל שירות זול ונוח להזמנה ונותן השירות נהנה מהכנסה שקודם לא היתה קיימת. בפועל, כלכלת השיתוף מאופיינת בניצול של ספקי השירות, שעובדים שעות ארוכות תמורת שכר מינימום (או פחות מכך), חשופים לגחמות בעלי הפלטפורמה בנוגע לשכר ותנאי העסקה, ולא זוכים להגנות החוק של עובדים מסורתיים.

עובדי חלטורה של Instacart | צילום: בלומברג

קל להבין את ההיגיון מאחורי המהלך הבריטי: עובדי כלכלת החלטורה נהנים מיתרונות שאין לעובדים שכירים רגילים, ובראשם היכולת לקבוע את שעות העבודה. מנגד הם לא באמת קבלנים עצמאיים - מחיר השירות שהם מעניקים נקבע שרירותית בידי הפלטפורמה והם כפופים לכללים שלה. המעמד החדש שמקדמת מיי, המכונה Dependent Contractor, קבלן תלוי, יעניק לעובדים שיכללו בו הטבות כמו ימי חופשה ומחלה ושכר מינימום.

המהלך, שנמצא רק בראשיתו ומבוסס על המלצות שטרם גובשו סופית, מהווה ניסיון רציני ראשון למצוא פתרון מוסדר לתחום בעייתי שנמצא בצמיחה מתמדת. כמו כל הפתרונות הוא לא מושלם. ארגוני זכויות עובדים כבר טוענים שהוא מיטיב מדי עם מפעילי הפלטפורמות, בעוד אלו צפויים להתנגד להוצאות הנוספות שהוא משית עליהם. הקונספט המוצע הגיוני ולו מכיוון שיש לו היתכנות מעשית, ודאי יותר מהקביעה כי מדובר בעובדים מהמניים, שאולי צודקת חברתית אך ספק אם תעבור את שלבי החקיקה.

הבריטים הבינו שכלכלת החלטורה שינתה את עולם התעסוקה ושהיא כאן כדי להישאר. עכשיו נותר לראות את הצורה הסופית שילבש הפיתרון שלהם ומי יהיו הבאים בתור להתעורר.