אלוהים אדירים, למה תמיד כל כך קר במטוס?

שלום, כאן הקברניט; מה לובשים ישראלים לטיסה? שכבות, כמובן - והרבה מהן. כי הרי ברור שיהיה לנו קר מדי, לא משנה באיזו עונה, לא משנה באיזה מטוס, לא משנה כמה תתלוננו לדיילות.

זה נכון גם במחלקה ראשונה: הטמפרטורה תהיה מתחת לטמפרטורת החדר - סביב 23 מעלות. שתי מעלות זה אולי לא נשמע הרבה, אבל זה משמעותי; למשל, אם טמפרטורת האוקיינוסים תתחמם בשתי מעלות, יעלו פניו בהרבה (וחוף ירושלים בתל אביב יעבור לירושלים).

אז מה הרעיון? למה חברות התעופה מקפיאות את הנוסעים? ראשית, יש לזכור שהאוויר בתוך המטוס אינו אוויר סטנדרטי. חישבו לרגע על מה שקורה מחוץ לחלון: לחץ האוויר והטמפרטורה שונים מאוד בגובה של שלושים אלף רגל (עשרה קילומטר, לצורך העניין). המטוס עצמו נע במהירות של יותר מ-900 קמ"ש, מה שיוצר חיכוך עם האוויר ומחמם את הגוף.

במקרים אחרים, יכול להיכנס הכלי לסופות או עננים מפותחים וקרח יצטבר על גופו, מה שמצריך העברת אוויר חם מהמנוע כדי למנוע פגיעה ביכולת השליטה באווירון. כך שקל לראות מדוע סוגיית החימום והקירור היא אתגר עבור מהנדסי התעופה. 

בטח, כשמוסיפים לכך את העובדה שכמה מאות אנשים שיושבים בתור צינור אלומיניום מעלים את הטמפרטורה שלו בחום גופם ופולטים פחמן דו חמצני שמחייב התאמות נוספות כדי לאפשר נשימה. אז מה, המהנדסים הצליחו לפתור את כל זה, אבל לא יכולים להוסיף שתי מעלות למזגן? ובכן, כאן נכנסת לתמונה המגבלה האנושית. 

קודם כל, קחו בחשבון שעל אף שטמפרטורה של 22 מעלות אינה אסון ונפוצה בבנייני משרדים, למשל, במהלך הטיסה יורדת טמפרטורת הגוף שלנו באופן טבעי. מדוע? משום שאנחנו פשוט לא זזים: יושבים על התחת, אוכלים אוכל בינוני ורואים סרטים במשך שעות ארוכות - לא פעילות שמייצרת תנועת שרירים, המחממת את הגוף. הגוף מתאמץ יותר לתפקד כשהוא במטוס, למרות שאינו עושה יותר מדי. זו, אגב, הסיבה שטיסות ארוכות הן דבר מעייף.

אם הטמפרטורה היתה גבוהה יותר, נניח, 24 מעלות, אנחנו הישראלים היינו מבסוטים נורא. ואולם, לא כל אחד רגיל לטמפרטורות המדבריות של המזרח התיכון. מישהו מאנגליה, למשל, ירגיש שזה חום בלתי נסבל ומישהו מצפון אירופה ירגיש שבעוד רגע הוא נמס. וההרגשה הזו היא לא סתם פינוק, זו צפירת אזהרה פיזיולוגית: גוף האדם מתרגל לטמפרטורות מסוימות ועובד פחות טוב כשחורגים מהן. כשחם מדי, הגוף צריך להקדיש יותר אנרגיה כדי לנשום, להזרים דם ולתפקד באופן כללי.

חישבו על פרגוס משבדיה שטס לבקר בקיבוץ בישראל. אם במטוס תהיה טמפרטורה של 24 מעלות, הוא ילקה בהיפוקסיה - מצב בו לא נספג די חמצן בתאי הגוף: המסכן יחוש חולשה וסחרחורת, קושי בנשימה ותוך זמן קצר יתעלף. עכשיו, חישבו על חברת התעופה שהטיסה את פרגוס לפה - כמה קל יהיה לה להסביר לציבור השבדי שמה לעשות, הוא כנראה יאבד את ההכרה אם יעלה על המטוסים שלה?

מחקר שביצע ארגון התקינה האמריקאי ASTM הראה על מתאם בין טמפרטורת תא הנוסעים, שיעור ההתעלפויות של הנוסעים והטמפרטורה הממוצעת במקום מוצאם של המתעלפים. ולכן, מעדיפות חברות התעופה להקפיא אותנו, כדי שאף אחד לא יאבד את ההכרה או יגיע לסכנת חיים. הן יודעות שאנשים תמיד יכולים ללבוש עוד שכבות כדי לבודד עצמם מהקור. מה יעשו אם יהיה חם מדי, יפתחו חלון?

אז ראינו מדוע מקפיאים אותנו במטוסים. אבל למה מייבשים אותנו? האוויר במטוס יבש להחריד, בצורה שלא עושה טוב לחולי אסטמה, לקשישים ולמי שטס כשהוא מצונן שכן היובש מעלה את רגישות ריריות האף.

.

ובכן, כאן זו שאלה של כסף. בגובה רב האוויר דליל ושיעור הלחות בו נמוך, כך שיש צורך במכונות ייעודיות כדי ליצור אותה. יובש האוויר, שנע בשיעור של בין 10 ל-12%, אמנם דומה ליובש של מדבר אך אינו מזיק לרוב האוכלוסיה. להוסיף מכונה שמייצרת לחות זה עניין של משקל עודף, תוספת צריכת חשמל ותוספת עלות אחזקה - משהו שחברות תעופה מנסות תמיד לצמצם. בנוסף, מטוסים כבדים יותר צריכים יותר דלק - ההוצאה הכי גדולה של חברות התעופה.

אבל מסתמן פתרון, לפחות לבעיית ההקפאה בטיסות: בשנים האחרונות הוכנסו למטוסים חיישני ניטור טמפרטורה רגישים מבעבר, שמאפשרים לצוות להזיז קצת את חוגת המזגן באזורים ספציפיים במטוס. זה עדיין לא ברמת המושב הבודד, אך המצב משתפר. יתכן שבעתיד הקרוב תבשיל הטכנולוגיה לרמה שתאפשר לנו לחוות טווח טמפרטורה כמעט אישי בטיסה - הודות לשילוב של מידע כמו גילו של נוסע, העדפות שהגדיר בעצמו בעת הזמנת הכרטיס ומקום מוצאו עם מערכת בקרת אקלים שתתבסס על הכיסא עצמו. חברת BE, למשל, כבר מוכרת כיסאות שכאלה, אך הם עדיין יקרים מכדי להיות מותקנים באופן נרחב במטוסים.

אני בטוח שמי שהכי ישמח לראות את הטכנולוגיה הזו מגיעה לכל מטוס יהיו הדיילות: טכנולוגיה שכזו תוביל לירידה דרסטית בדרישות כמו "דיילת, אני כבר עשר דקות מחכה שתביאי לי שמיכה". טיסה נעימה!