צילום: SZILAGYI LENKE
הסרט "1945": הבמאי ההונגרי ששובר את הטאבו
הסרט שופך אור על נושא שההונגרים לא אוהבים לעסוק בו: התעללות ביהודים. "מחובתנו לספר על זה", אומר לכלכליסט הבמאי פרנץ טורוק, שסרטו מוקרן בישראל רגע אחרי דיון על אנטישמיות בהונגריה שהצית בנימין נתניהו
בבוקר יום גורלי בקיץ 1945 מגיעים שני גברים זרים בלבוש יהודי לתחנת הרכבת של כפר הונגרי קטן, נושאים עמם מטען מסתורי.
מנהל התחנה ממהר על אופניו כדי לבשר על האורחים הלא קרואים לתושבים, הנמצאים בעיצומי הכנות לחתונה גדולה שתתקיים בערב. אפילו הדיווחים של שדרן הרדיו על כך שהאמריקאים הפילו פצצת אטום על יפן, והמלחמה עומדת בפני נקודת מפנה, לא מסעירים את הרוחות כמו החדשות שהגיעו מפסי הרכבת. וביום הזה ממנו חששו כולם, הקרקע מתחילה לבעור, ועליה עולים כל הסודות והמעשים האיומים שנעשו בכפר, שעמם קיוו המקומיים שלא להתמודד לעולם. זוהי עלילת "1945" המצוין, שיוקרן השבוע בפסטיבל הקולנוע ירושלים בנוכחות הבמאי פרנץ טורוק.
“בהונגריה יש בושה גדולה בעקבות השואה", אומר טורוק ל"כלכליסט". “בתחקיר שעשינו מצאנו תיעוד במקומות נידחים ובכנסיות על איך הלשינו על יהודים לנאצים ואז חילקו את הרכוש שלהם בין התושבים. כשהניצולים חזרו לאחר המלחמה, היו מקרים של פוגרומים מחודשים נגדם. הנושא הוא טאבו וזה היה גילוי מזעזע עבורנו, וזו אחת החוויות שניסינו להעביר בסרט".
את הסרט ביסס טורוק על סיפור של גאבור זאנטו שגם תרם לכתיבת התסריט. "זה סרט קשה על הונגריה וחששתי מהתגובה המקומית אליו, אבל מאז הפרמיירה אני יותר רגוע כי מלבד כמה התקפות ברשת, לא קיבלתי תגובות כועסות במיוחד. אני חושב שכולם מבינים שמחובתנו להסתכל אחורה ולספר את הסיפורים האלו כי הילדים שלנו שואלים את השאלות האלו ומגיעות להם תשובות. זה לא סרט פוליטי, זה סרט על אשמה".
אנטישמיות ואנטי סורוס
לאחרונה עלתה הונגריה לכותרות בישראל, זאת בעקבות גינוי מטעם שגריר ישראל בהונגריה יוסי עמרני, שהתריע על קמפיין כנגד איל ההון ג'ורג' סורוס, שלטענת עמרני מלבה יצרים אנטישמיים במדינה. נתניהו, המיועד לבקר בגרמניה במהלך השבוע, התנער מהגינוי ופרסם הודעה שדווקא מגנה את סורוס, מה שעורר את זעם הקהילה היהודית שם.
טורוק (46), שנולד וחי כל חייו בבודפשט, מבין את הרגישות. "נושא האנטישמיות עולה באופן יומיומי לכותרות בהונגריה. הסתובבתי הרבה בעולם לאחרונה, ונשאלתי איך הצלחתי לעשות סרט כמו '1945' מכספי מדינה פשיסטית, אבל זה מורכב: אני לא חושב שהונגריה אנטישמית, אבל הפוליטיקאים גם מימין וגם משמאל משתמשים בקלף הזה כל הזמן".
"1945" הוא סרט הקולנוע השמיני של טורוק, והוא יוצא בתקופת שגשוג של הקולנוע ההונגרי. "הקולנוע בהונגריה הפך להיות תעשייה מפותחת ממש כמו מכוניות ובנקים", הוא מסביר. "יש לנו קרן קולנוע חזקה, יוצרים מוכשרים וסיפורים מאוד מעניינים". עם זאת, התמיכה הגדולה ביותר מגיעה, גם אם לא באופן ישיר, דווקא מהתעשייה הגדולה בעולם — הוליווד. "האמריקאים באים להונגריה כי יש פה המון אנשי צוות מיומנים וזול לצלם כאן. זה עוזר לתעשיית הקולנוע פה וגם לתיירות כי כל מיני כוכבים הוליוודיים מסתובבים ברחובות".
עם הפנים לאוסקר
שיא החיבוק העולמי לקולנוע ההונגרי הגיע לפני שנתיים עם הזכייה בקאן ובאוסקר של סרט השואה עוצר הנשימה, "הבן של שאול". "אני מקווה שאולי גם את הסרט שלי ישלחו לאוסקר", הוא אומר, "אבל התחרות קשה. יש כל כך הרבה סרטים הונגריים מדוברים השנה".
"1945" הביא כ־300 אלף צופים לקולנוע בהונגריה, כך לפי טורוק, ועכשיו העיניים נשואות אל מעבר לים. שם המצב קצת יותר מסובך, כי לשווק סרט העוסק בפשעי מלחמה ומצולם בשחור־לבן זה אתגר לא פשוט. טורוק מציין בין השפעותיו את "סרט לבן" של מיכאל הנקה כמו גם את המערבון הקלאסי "בצהרי היום", “החותם השביעי" וסרטי הניאו־ריאליזם האיטלקיים, ולכן לא מפתיע שבחר לצלם את סרטו בשחור־לבן מרהיב. "בגלל שאנחנו נסמכים על תמונות ארכיון, בזיכרון הקולקטיבי השנים האלו הן בשחור־לבן. מעבר לזה, זאת היתה תקופה איומה ולכן חוסר הצבעים תואם את האווירה, מין בלדה אפלה ומסתורית".
לצד ההשפעות, "1945" הוא סרט מקורי ושונה, בעיקר בזכות המשחק, עבודת הבימוי המעולה, והתסריט המהודק. "הצילומים היו קלים למדי", מספר טורוק על התהליך, "שלב הכתיבה היה הכי קשה. היינו צריכים למצוא איזון בין כל הדמויות, את הקצב הנכון של הסרט ולא להישען על דיאלוגים". ההשקעה בהחלט השתלמה, והיא זו שהופכת את "1945" לאחד הסרטים הטובים ביותר של השנה.
תגובה אחת לכתיבת תגובה