הפרקליטות עצרה חקירת מס נגד ענקית התוכנה CA

פרקליטות המדינה הורתה לרשות המסים לסיים בהסדר כופר חקירה פלילית נגד חברה־בת של ענקית התוכנה האמריקאית CA, זאת בין היתר בשל חשש לפגיעה ביחסי החוץ והביטחון עם ארה"ב — כך נודע ל"כלכליסט".

במרכז החקירה שניהלו במס הכנסה עמד חשד שלפיו CA ישראל, חברה־בת של CA האמריקאית, פעלה להעלים הכנסות בהיקף של כ־30 מיליון שקל. כספים אלה, כך התברר בחקירה, הגיעו מתקציב הסיוע הביטחוני שמעניקה ארה"ב לישראל מדי שנה (ראו הרחבה במסגרת), ואמורים לשמש בעיקר לרכישת ציוד מסוגים שונים מספקים אמריקאיים.

משרדי CA בישראל | צילום: אוראל כהן

עוד התברר בחקירה כי כספי הסיוע הביטחוני עברו ממשרד הביטחון לשלוחה הישראלית של CA, אף שההסכם נחתם בכלל מול החברה האמריקאית. במס הכנסה חשדו שהעברת הכספים לארה"ב היתה במטרה להתחמק מתשלום מס בישראל, זאת כדי ליצור מצג שההכנסה הופקה שם ולא בארץ.

עם זאת, בחברה הישראלית טענו כי התבקשו על ידי החברה־האם להעביר כספים לארה"ב בשל ביקורת שנערכה שם על השימוש בכספי הסיוע, וכי הם בסך הכל מתקנים טעות שנרשמה בדו"חות.

כדי לאסוף די ראיות שעל בסיסן יוחלט האם להגיש כתב אישום, במס הכנסה היו צריכים לבצע חיקור דין של בכירים ב־CA ארה"ב.

זאת כדי להבין ולאשר מי בדיוק נתן את ההוראה להעביר את הכספים, ומה באמת עמד מאחורי העברתם. אלא שבצמרת פרקליטות המדינה, שהנושא גולגל לפתחה ביחד עם החשש שישנם קשיים ראייתיים משמעותיים נוספים בתיק, סברו שבקשה לחיקור דין בארה"ב, שתחשוף את השימוש שנעשה בכספי הסיוע הביטחוני, עלולה לפגוע ביחסים עם הממשל האמריקאי.

שי ניצן פרקליט המדינה | צילום: אוני' ת"א / חן גלילי

לאור זאת, התיק עבר לוועדת הכופר ברשות המסים וזאת פסקה ש־CA ישראל תשלם כופר של 9 מיליון שקל כדי שהתיק נגדה, ונגד נושאי משרה בה שנחקרו באזהרה, ייסגר. הסדר כופר הוא בעצם הסכם פשרה שבו החברה משלמת כסף מבלי להודות בדבר, ומבלי שהדבר עומד לביקורת שיפוטית.

תכנון מס אגרסיבי או עמידה בתנאים

חקירת פרשת CA, המפתחת תוכנות אבטחה ותוכנות לניהול משאבי מחשוב ארגוניים, נוגעת לאירועים שהתרחשו לפני כעשור. באותה תקופה נקשרה החברה עם משרד הביטחון למכירת תוכנות בהיקף של מיליוני דולרים, אולם הכסף עבר לחברה־הבת CA ישראל שיושבת בהרצליה פיתוח.

כמה שנים לאחר ביצוע העסקה ערכו במס הכנסה ביקורת לדו"חות CA, וגילו כאמור הוצאה חד־פעמית של כ־30 מיליון שקל לטובת החברה־האם. הדבר עורר חשד במס הכנסה כי מדובר ברישום הוצאה פיקטיבית, זאת משום שעל פי החשד שירותי השיווק, המכירה והאספקה נעשו בישראל על ידי הסניף המקומי. כך, הסוגיה שנחקרה היתה בין היתר היכן הופקו ההכנסות, כלומר היכן נעשתה העסקה בפועל.

אם ההכנסה של החברה הופקה בארץ, המס עליה היה צריך להיות משולם בארץ; אולם אם באמת היא התבצעה אצל החברה האמריקאית, כפי שמחייב השימוש בכספי הסיוע הביטחוני, אז תשלום המס היה צריך להיות בארה"ב.

החשש של רשות המסים התעורר על רקע תכנון מס נפוץ שעורכות חברות רב־לאומיות שפעילות בארץ. במסגרת מנגנון מחירי העברה — הקובע כי חברה בינלאומית משלמת על השירותים שמספקת החברה המקומית ורק על התשלום הזה משלמת החברה המקומית מס — פעמים רבות החברות הבינלאומיות מעבירות תשלום נמוך מזה שבאמת מבטא את השירותים שקיבלו.

שיטה נוספת שנוקטות חברות רב־לאומיות רבות היא העמסת הוצאות על השלוחה בישראל, בזמן שההכנסות מהשלוחה מועברות לחו"ל. כך, אם החברה הרב־לאומית רשומה במדינה שבה שיעורי המס נמוכים יותר, היא בסופו של דבר משלמת פחות.

חקירת מס הכנסה העלתה כי רישום ההוצאה החד־פעמית בסכום כל כך גדול נבע מדרישה של מטה CA בארה"ב. הסיבה לכך, כך טענו בחברה הישראלית, היתה שכסף ששולם ל־CA ישראל ממשרד הביטחון היה מתקציב הסיוע הביטחוני של ארה"ב.

בהנהלת CA העולמית חששו להסתבך עם הרשויות בארה"ב, כך העידו מעורבים בפרשה, ועל כן נתנה הוראה להעביר את הכספים לחברה־האם. ההוראה ניתנה כמה שנים לאחר שהכסף התקבל ב־CA ישראל.

CA ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', טענה בנוסף כי כלל לא נעשתה עבירת מס. כלומר ש־CA ישראל רק תיקנה טעות, שבמסגרתה נרשמו בדו"חות החברה הישראלית הכנסות שהיו צריכות להירשם בארה"ב. על ההכנסה הזאת היא גם שילמה, לדבריה, מס בישראל, כך שלא נגרע כלל כסף מקופת המדינה ולא בוצעה עבירה.

עוד טענו בחברה כי לא היה צריך לרשום את ההכנסה בישראל משני טעמים. ראשית, משום שהרישום הזה לא עמד בתנאים לשימוש בכספי הסיוע; שנית, העסקה נחתמה בין משרד הביטחון ל־CA בארה"ב ולא מול השלוחה של החברה בישראל, כך שהכסף היה צריך לעבור מראש ישירות אליה.

לטענת הנחקרים, כשהתברר לחברה בדיעבד, כמה שנים לאחר מכן ובעקבות פנייה של הרשויות בארה"ב, שהכסף לא צריך להירשם כהכנסה בישראל, נעשה תיקון בדו"חות — נטרול ההכנסה באמצעות רישום ההוצאה.

החקירה נגמרה בכופר של 9 מיליון שקל

במס הכנסה לא התלהבו מההסברים של החברה, והמקורבים לחקירה סברו שהראיות שנאספו יכולות אולי להספיק להגשת כתבי אישום.

אלא שבפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) שליוותה את החקירה, סברו שיש חור בתיק: חסרות גרסאות ועדויות של המעורבים בארה"ב, של אותם עובדים במטה CA בארה"ב שנתנו לכאורה את ההוראה להעביר את הכספים, מחשש שיתגלה שבשלוחה הישראלית נהנו מכספי הסיוע הביטחוני שהיו אמורים להיות מנותבים לספקים אמריקאים. ללא גרסאות אלה, כך סברו בפרקליטות, אין די ראיות שיגבשו סיכוי סביר להרשעה. הפתרון במקרים כאלה הוא לבצע חיקור דין. כלומר, לפנות לרשויות בארה"ב בבקשה לסיוע הדדי, כך שחוקרי מס מישראל יוכלו לחקור בארה"ב את הגורמים ב־CA.

הנושא עבר להכרעת צמרת פרקליטות המדינה, שם חשבו שבקשה לחיקור דין בארה"ב עשויה לעורר שאלות מצד הרשויות האמריקאיות לגבי השימוש שנעשה בכספי הסיוע הביטחוני, נושא שעשוי להעיב על היחסים הרגישים מול ארה"ב או לפגוע בהם. לכן, הם סברו שהאינטרס הציבורי להגיע לחקר האמת ואולי לגבות מס אמת נסוג מפני האינטרס הציבורי של שמירה על היחסים הביטחוניים מול ארה"ב.

לאור זאת הוחלט שלא לבצע השלמות חקירה, והנושא עבר להחלטת ועדת הכופר של רשות המסים. בוועדה הבינו שללא חיקור דין לא ניתן יהיה להשיג די ראיות כדי לבסס כתב אישום, ולכן החליטו להציע ל־CA ישראל לשלם 9 מיליון שקל במסגרת הסדר לסיום הליכים. CA ישראל שילמה את הסכום, והתיק נסגר.

משה אשר מנהל רשות המסים | צילום: עומר מסינגר

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו נוהגים להגיב על עניינים מסוג זה". מרשות המסים נמסר בתגובה: "אין באפשרותנו להתייחס לנושא".

מ־CA נמסר בתגובה: "החברה מצייתת לחוקי כל המדינות שבהן היא פועלת, ומשתפת פעולה עם רשויות החוק הישראליות בנוגע למסמכי המס של החברה".

האמריקאים נגד סיוע ביטחוני בשקלים

תקציב הסיוע הביטחוני שארה"ב מעבירה לישראל מהווה מרכיב גדול מתקציב הביטחון הישראלי. כך, למשל, השנה עמד הסיוע הביטחוני האמריקאי על סכום עתק של 3.1 מיליארד דולר (כ־12 מיליארד שקל) מתוך תקציב ביטחון כולל של כ־70.5 מיליארד שקל.

ישראל ייחודית בסיוע הביטחוני שהיא מקבלת מארה"ב לא רק בגלל היקפו, אלא גם מכיוון שהממשל מאפשר לה להשתמש בחלק מהסכום בשקלים, לרכישה מספקים מקומיים. אך הנושא הזה מטריד את האמריקאים, שמעוניינים לוודא שהסיוע לישראל ישרת את התעשיות האמריקאיות ולא הישראליות.

כך, הסכם הסיוע שנחתם בחודש ספטמבר האחרון עבור השנים 2019–2028 אמנם הוצג כחסר תקדים מאחר שהוא כולל סיוע של 33 מיליארד דולר על פני עשור, אולם כולל בתוכו הפחתה הדרגתית של המרת כספי הסיוע לשקלים. מי שבעיקר ייפגעו מכך הן תעשיות ישראליות קטנות, שכן לחברות הגדולות יש חברות־בנות אמריקאיות שדרכן הן יכולות להשתמש בכספי הסיוע.

בין החברות האמריקאיות לישראליות מתקיים בכל מקרה סוג מסוים של שיתוף פעולה. אף שהאמריקאים כלל לא מחויבים בכך, הם נוטים לקבל עליהם את כללי רכש הגומלין גם בעסקאות שנעשות בכספי הסיוע הביטחוני.