חוק הספורט מסייע לאגודות להתנכל לספורטאים צעירים

עידו סגל הוא כדורסלן שעולה לכיתה י"א. ייתכן ויש לו עתיד ככדורסלן מקצוען אבל לצערו הוא לא תלוי רק בעצמו. ההפך, הוא תלוי באנשים אחרים שלא מוכנים לשחרר אותו לעתיד טוב יותר - אפילו לא בכסף.

עידן סגן (מימין). צילום: שרה גורן פרידמן | צילום: שרה גורן פרידמן

"אני רוצה לשתף אתכם במשהו שחשוב לי מאוד ומשפיע עליי לא מעט בשבועות האחרונים. אני משחק כדורסל מגיל 8 באגודת הפועל מרנין טבעון" הוא כתב בפייסבוק בשבוע שעבר. "כמעט כל דבר שאני עושה זה כדורסל והחלום שלי הוא להתקדם כמה שיותר בתחום ולהגיע כמה שיותר רחוק. לפני חודש בערך קיבלתי הצעה לעבור לשחק באקדמיה של גלבוע מעיינות שנחשבת מהטובות בארץ ואין ספק שמעבר לשם זה התקדמות גדולה ומשמעותית עבורי. לאחר הרבה מאוד התלבטויות החלטתי בסופו של דבר שאני רוצה לעבור לאקדמיה למרות שזה אומר שאעזוב את הבית, את החברים, את הבית ספר ולעבור לחיות חיים אחרים לגמרי. כי הבנתי שיש פה הזדמנות עבורי להתקדם בתחום הכדורסל ושאסור לי לפספס אותה.".

הכל טוב ויפה, אך אך מסתבר שבאגודת הפועל מרנין טבעון יש מדיניות לפיה "לא משחררים שחקני בית שגדלו באגודה". על המדיניות הזו ההורים לא ממש יודעים כשמחתימים אותם ברישום לאיגוד. זה קורה כשהם רושמים את הילד לחוג בגיל 8.

כן, מה שקראתם - סגל הצעיר כלוא בקבוצה בגלל הרישום שלו לחוג בגיל 8.

בטבעון מסרבים לשחרר את הנער ולפי משפחתו ההנהלה אף מסרבת להיפגש עימו ולדון איתו על הנושא. "הם אפילו לא מתעניינים בפיצויים" אומרת אימו של עידו, קמליה. "למה הם עושים את זה? כי הם טוענים שהקבוצה תלויה בו - זה אפילו לא עניין כספי". 

באופן טבעי, המשפחה עוסקת בעניין 24/7 והקיץ שלה נהרס לחלוטין. כעת היא שוקלת לפנות לבית המשפט. הבעיה הגדולה היא שהחוק עם האגודה. חוק הספורט הישראלי מאפשר לאגודה להתנהל בצורה כזו לא רציונלית שפוגעת בעתיד הכדורסלן.

"לאגודה יש זכויות מאחר שהן משקיעות הון בטיפוח צעירים" אומר בכיר בהנהלה שטוען שהוא אדם פרטי ולכן לא מוכן להיחשף. "לאגודות אין להן זכויות? יש להן והן מוגדרות בחוק הספורט ותקנות האיגוד ואנחנו פועלים לפי חוק הספורט ותקנות האיגוד... איזה היגיון יש להשקיע במחלקה הצעירה שאגודות באות ומנסות לגנוב לך את הכישרונות כשהם כבר בשלים?".

להזכיר לקוראים, סגל הצעיר הוא כדורסלן "בשל" שעולה לכיתה י"א.

באגודה מסרבים לחשוף כמה "הון" השקיעו בילדים וכמה הם מקבלים מעיריית טבעון ומקורות ציבוריים אחרים. משפחת סגל טוענת שהשקיעה לפחות 40 אלף שקל באגודה - כתשלום לחוג ואימונים בקבוצה. וזה מבלי להחשיב כדורים שרכשו, נעליים, ביגוד, הסעות למשחקים וכיבוד (דברים שהאגודה לא משקיעה בהם).  

ההורים של עידו ושל ילדים אחרים בקבוצה משקיעים הון אדיר בקבוצה שזו מספקת את המאמן, האולם והציוד, שרבים מאלו ממומנים על ידי העירייה ומשרד הספורט - כלומר כספים ציבוריים. כאמור, חרף הבקשות, בטבעון מסרבים לחשוף כמה הם משקיעים בנערים ובילדים וכמה מזה מגיע מתשלומי הורים ותשלומים ציבוריים אחרים. "תשלומי הורים מהווים חלק קטן מההשקעה בשחקנים מובילים" טוענים באגודה... "תפנה לאגודות במרכז הארץ ותראה כמה הן משקיעות....". האגודה גם מסרבת לחשוף כמה השקיעה בסגל עצמו - הרי הם השקיעו בו "הון" כביכול.

"המקרה הספציפי אינו העניין ולכן לא תקבל תשובה... מה לעשות שאנחנו מדינת חוק אבל בכדורסל מקדשים התנהלות שכונתית".

וכך יוצא מצב שההורים משלמים על שירות ואחר כך נותני השירות מסרבים לשחרר את "הלקוח" למקום שנותן שירות טוב יותר.

זה מאוד דומה ללקוחות מסעדה שהמסעדה מסרבת לשחרר אותם לאכול במסעדה אחרת.

והכל תחת חוק הספורט המעוות שמעניק יותר זכויות לאגודות מאשר לבני אדם. "יש חוק במדינה ועל כולנו לכבד אותו גם אם אינו נוח" אומרים באגודה. "חוק אינו תכנית כבקשתך.. רוצים לשנות את החוק? בבקשה, אנחנו שומרי חוק וגלבוע פעל ומאחרי גבנו בניגוד לחוק. אם ישנו אתה חוק, נבחן את החוק החדש ונחליט אם כדאי לנו להמשיך ולהשקיע במחלקה הצעירה או לשים את הכסף רק בבוגרים כפי שעושים חלק מהאגודות."

יש לציין שעל פי החוק מותר לקטין לעזוב אגודה אך רק אחרי "תקופת צינון" או "הסגר" או איך שלא תקראו לזה. וזה החוק: "ספורטאי שמלאו לו 17 שנים המבקש לעבור לאגודת ספורט אחרת יוכל, באין הסכמה להעברתו ובכפוף לתנאים שייקבעו בתקנון לפי סעיף 10 ,להגיש, בפגרה, טופס הסגר, ולעבור לאגודה אחרת לאחר שנכנס להסגר; תקופת ההסגר תהיה כפי שייקבע בתקנון כאמור ולא תעלה על עונת ספורט אחת".

כלומר, סגל יוכל לעזוב את טבעון אבל לפספס עונה שלמה - עונה קריטית להפתחותו כשחקן. מעניין באמת כמה שחקנים הכדורסל הישראלי פספס בגלל החוק הזה?

יש לציין שלא מעט אגודות בישראל נהנות מאוד מתשלומי הורים - מהגבוהים ב-OECD וחלקן אף רושמות רווחים נאים מ"מחלקות הנוער" שלהן, שלעיתים אף מושקעים בקבוצה הבוגרת.

ועכשיו -מדוע שהורים ימשיכו לשלם סכומים לאגודות כאלו שלא משחררות את הילד שלהם כשיש לו הזדמנות לעבור לקבוצה גדולה יותר שבאופן טבעי גם תשקיע בו יותר? והאגודה, מה האינטרס שלה מלבד ניהול מאבק עקרוני על חשבון קטין?

ומה עם הנער? "עליי אישית דבר זה משפיע מאוד כי מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב מאוד כדורסל ושאני מוכן להקריב כל כך הרבה למען הכדורסל וכך גם עשיתי ששיחקתי בטבעון..." הוא כותב. "ועכשיו שאני קיבלתי הזדמנות להתקדם, מונעים זאת ממני בדרך אכזרית ביותר והגרוע מכל שאין להם שום זכות לעשות זאת. אני קודם כל נער בן 16 שרוצה להנות מהילדות שלו והנהלת הפועל מרנין טבעון מחזיקה אותי כסוג של שבוי שלהם ולא מאפשרת לי לממש את החלום שלי. במקרה כזה יש אפשרות שלא אוכל לשחק בשום קבוצה שנה הבאה כלומר להיכנס להסגר, דבר זה ייפגע בי קשות גם ברמה המקצועית וגם ברמה המנטאלית, אני לא יודע מה אעשה שנה שלמה מבלי לשחק את המשחק שאני כל כך אוהב , אני רק חושב על זה וכבר אני מרגיש לא טוב, כאילו שמים אותי בתוך תא ולא נותנים לי לצאת ולעשות את מה שאני אוהב. אני מרגיש כמו ציפור שחתכו לה את הכנפיים והיא לא יכולה כבר לעוף. אם במהלך השנה אני מחכה כל כך ליום הזה בשבוע שיש משחק כדורסל שבו אני כל כך נהנה מה אני אעשה במשך שנה שלמה? אני מאמין שישנה דרך לפתור את בעיה זו ללא עימותים. אני מבקש מכל אחד שהנושא חשוב לו גם לדבר עם חברי ההנהלה לגבי נושא זה כי היום זה אני ומחר זה אתם."