קרבות אגו: כך פוצצה ההכרזה על תוכנית התשתיות הגדולה

משרד האוצר היה אמור לערוך היום בבוקר (ב') מסיבת עיתונאים חגיגית להכרזה על תוכנית חדשה להקמת פרויקטי אנרגיה ותחבורה בעשרות מיליארדי דולר, חלקם במימון המגזר הפרטי. התוכנית גובשה יחד עם משרד התחבורה מאז תחילת 2017, כאשר הכוונה היתה לתעדף את חלקם ולהקצות אותם לטובת מימון חיצוני, ולמשך עשור קדימה.

מסיבת העיתונאים הייתה אמורה להתקיים במשרד האוצר בנוכחות השר משה כחלון, מנכ"ל משרדו שי באב"ד, החשב הכללי הנכנס רוני חזקיהו והממונה על התקציבים היוצא אמיר לוי. מועד האירוע לא נבחר בטעות והוא למעשה שעתוק של האירוע הקודם על הכרזת שורת ההטבות למעמד הביניים ("משפחה נטו"), שהתקיימה זמן אחרי שבנימין נתניהו יצא לביקור ממלכתי בחו"ל. גם היום אמור היה לחזור המופע בו נתניהו נמצא בחו"ל, ומיד אחריו מגיעה הזמנה לשמוע על תוכנית גדולה, וזאת ישירות מאנשי משרד האוצר.

אבל הבעיה בהיא שמישהו שכח להזמין את שר התחבורה ישראל כץ, שלא רק ישב שבועות מול חזקיהו וארגן את הנושאים, אלא גם ש-90% מהתשתיות במסגרת התוכנית בכלל נמצאים בתחום משרדו. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שמי שהיה אמור להזמין את כץ ואנשי משרדו היו אנשי הפקידות הבכירה באגף תקציבים ובאגף החשב הכללי, אולם אלו "מרחו" את ההזמנה הרשמית, עד ששר התחבורה נשכח, בכוונה או שלא.

השורה התחתונה: כץ וחלק מאנשיו לא רק למדו על האירוע מהתקשורת, במשרד האוצר גם טרחו להזמין את אנשי משרד האנרגיה (לרבות מנכ"ל המשרד שאול מרידור שהיה אמור להציג את פרק האנרגיה והמים) אבל רק לא את שר התחבורה.

ולכן מה שקרה מרגע זה היה מסכת של תכתובות וטלפונים נזעמים בין אנשי כץ והשר עצמו לבין אנשי כחלון, מה שגרם לכך שמשרד התחבורה להחרים את האירוע (ברמת הפקידות הזוטרה) ואף שחרר חלק מהחומרים שהיו מיועדים לפרסום היום בבוקר הישר לתקשורת. מבחינת כץ לא שינה הרבה שרוב הפרויקטים כבר נחשפו לציבור. הוא בתור הגורם המתכנן והמבצע ראה עצמו שותף מלא, אבל נזנח מאחור והחליט שהוא לא משתף פעולה. במשרד האוצר מצאו כבר אתמול בשעות הערב פרסומים ראשונים ב"כלכליסט" ובהמשך בכלי תקשורת אחרים והחליטו שאם אין במה להשוויץ, יש לבטל את האירוע כמו גם את התדרוכים העיתונאיים שתוכננו לצהריים.

גם במשרד האנרגיה הופתעו 

משרד האנרגיה מצידו הופתע לגלות שהאירוע בוטל ולכן כבר בשעות הצהריים החל לשחרר לפרסום את החלקים שהיו אמורים להתפרסם בבוקר בפרק האנרגיה. הפרק עצמו כולל הקמה של שדות סולאריים או מתקני התפלה, והיום הודיע המשרד שהוועדה לתשתיות לאומיות אישרה פה אחד להערות את תוכנית משרד האנרגיה להקמת אתר סולארי גדול באיזור דימונה עם ייצור של כ-500 מגה וואט, שהם כ-20% מתוך יעדי הממשלה לשנת 2025.

מהמשרד מסרו כי "האתר הנבחר, בשטח כולל של כ-6,000 דונם, מצוי מדרום לאזור התעשייה של העיר דימונה, וכולל בתוכו גם שטחי אש של מערכת הביטחון שיימסרו לטובת האתר הסולארי. על פי התוכנית, ניתן יהיה להקים במתחם מספר תחנות כוח שיופעלו על ידי יזמים שונים שייבחרו במכרזים המלווים על ידי ועדת המכרזים בראשות החשב הכללי במשרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות החשמל. בנוסף, התוכנית תאפשר מערך לאגירת אנרגיה, בתחומה נשמרת רצועה למסילת הברזל דימונה-ירוחם המקודמת על ידי חברת נתיבי ישראל".

בתחום האנרגיה דובר עוד על הקמת מתקן התפלה חדש ושישי בגליל המערבי. מדובר בתוכנית שמקודמת כבר מתחילת העשור כאשר הנימוק הנוכחי הוא מחסור במים בצפון. המתקן החדש, עם תפוקה של 50 מיליון קוב לשנה, יצטרף למתקן של מקורות שכבר הוחלט לתקנו (רק לא הוחלט מי ישלם על כך).

תעדוף הפרויקטים יסתיים בדצמבר

בסביבת משרד האוצר ידעו שנעשתה טעות, ובמהלך שעות הבוקר ניסו לעשות סדר ולהרגיע את הרוחות. וכך יצא שמשרדי האוצר, האנרגיה והתחבורה החליטו על הקמת צוות מקצועי שיבחן את כלל הפרויקטים, יתעדף אותם, ויחליט מה יצא למגזר הפרטי ומה ישאר תחת תקציב המדינה. החברים בצוות הם אמיר לוי (שיוחלף משבוע הבא ביואל נוה, או בסגן הממונה על התקציבים אודי אדירי), החשב הכללי חזקיהו, מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר ומנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור. שני האחרונים הם בוגרי אגף התקציבים, כך שיצא שמשרד האוצר לדורותיו בעצם יתכנן את השלד של המדינה לעשור הקרוב בתחומי המים, האנרגיה, הכבישים והרכבות.

אנשי הצוות אמורים לגבש רשימת פרויקטים בעדיפות שונות עד לדצמבר 2017 ואז לשבץ את המיונים כבר במהלך החציון הראשון של 2018 ולקראת הכנת התקציב הבא, בהנחה שהממשלה תחזיק מעמד. במלים אחרות, אם הולכים בשנה הבאה לבחירות, רשימת התעדוף הזו תהיה כתובה על הקרח.

בחינת כלל הפרויקטים מעלה כיוון אחד מרכזי והוא שככל שהפרויקט עתיר מימון כך הנטייה תהיה להעדיף שיתוף של המגזר הפרטי, אם באמצעות מודל PFI (כלומר Private Finance Initiative, בדומה לכביש 431 שם היזם מקבל אגרת צל על כל רכב שעובר) או באמצעות מודל BOT (כלומר Build-Operate-Transfer, בדומה לכביש 6 שם היזם מקים, מתחזק ל-25 שנה ומעביר למדינה בסיום החוזה AS IS, ובמהלך התקופה גם גובה את הכסף מהמשתמשים).