אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרדת חברות כרטיסי האשראי מעכבת עדכון העמלה הצולבת צילום: עמית שאבי

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מעכבת עדכון העמלה הצולבת

פרסום מתווה העמלה הצולבת מתעכב כבר ארבעה חודשים. לטענת בנק ישראל, הסיבה לכך היא שהוא טרם השלים מחקר השוואתי, אך במערכת הבנקאית טוענים שהסיבה לכך היא בחינת ההשלכות של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים

18.07.2017, 08:09 | רעות שפיגלמן

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתחבט בתקופה האחרונה בנוגע למתווה העמלה הצולבת שעליו לפרסם בקרוב ולהגיש לאישור בית הדין להגבלים עסקיים. כתוצאה מכך הפיקוח טרם פרסם את המלצותיו חרף העובדה שהיה עליו לעשות זאת עד לסוף מאי — דחייה של חודשיים ביחס לתאריך המקורי, סוף מרץ. לטענת הפיקוח, המתווה מתעכב בשל בחינתו את ההבדלים בשיעור העמלה הצולבת במדינות ייחוס כמו ארה"ב, קנדה ומדינות אירופה. אך לטענת גורמים במערכת הבנקאית, הסיבה האמיתית לכך היא חוסר ודאות באשר להשלכות של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

קראו עוד בכלכליסט

העמלה הצולבת היא החלק הקבוע בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי עבור כל עסקה שמבוצעת באמצעות כרטיס אשראי. העמלה הצולבת בישראל עומדת מאז 2014 על 0.7%, ועד לכניסת המתווה החדש, שטרם התפרסם, לתוקף ב־2019 היא לא תשתנה. הצפי של השוק הוא כי הפיקוח על הבנקים יפחית את העמלה, אך הנטייה של הפיקוח איננה ברורה עדיין.

המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: עמית שאבי המפקחת על הבנקים חדוה בר | צילום: עמית שאבי המפקחת על הבנקים חדוה בר, צילום: עמית שאבי

לטענת בנק ישראל, ההתלבטות של הפיקוח על הבנקים בנוגע להמלצות על המתווה החדש נובעת מכך שהוא עורך בדיקות שמשוות את העמלה הצולבת בישראל לזו שבמדינות אחרות. באירופה, למשל, שיעור העמלה נמוך יותר ועומד בממוצע על 0.3%–0.4%. מנגד, בארה"ב ובקנדה השיעור גבוה מבישראל ועומד על 1.5%–1.8%.

מנגד, גורמים במערכת הבנקאית אמרו ל"כלכליסט" כי ההשוואה לארה"ב או קנדה אינה רלבנטית משום שהעמלה הצולבת שנקבעה לפני כמה שנים נקבעה בהשוואה לשוק האירופי. בנוסף, העמלה מגלמת גם פרמיה מסוימת שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי כמעין פיצוי מראש על תרמיות והונאות בעסקאות שנעשות בכרטיסי אשראי. לטענת גורמים במערכת, שיעור התרמיות וההונאות נמצא במגמת ירידה הודות לרגולציה ולפיתוחים הטכנולוגיים, ולכן ברור שהמגמה הכללית היא להוריד את שיעור העמלה. השאלה היא רק בכמה.

לפי אותם גורמים, הסיבה האמיתית לעיכוב היא קושי בחישוב שיעור העמלה בשל השינויים הדרמטיים הצפויים בשוק האשראי: לפי החוק להגברת התחרותיות בבנקים שאושר בתחילת השנה, יש להפריד את לאומי קארד מבנק לאומי ואת ישראכרט מבנק הפועלים. כאל תישאר בשליטת בנק דיסקונט והפרדתה תיבחן מאוחר יותר. הפיקוח על הבנקים חושש כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תשית עליהן עלויות תפעול ועלויות מימון גבוהות יותר. משום שכל הפחתה של 0.1% בעמלה הצולבת משמעותה הפסד מצרפי של 200 מיליון שקל לשלוש חברות כרטיסי האשראי, הדבר מהווה שיקול משמעותי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות