התערוכה "הזמנה לשקט" חוגגת 10 שנות פעילות

“אדם שומע חשוף לכמות עצומה של מידע שאינה נגישה לאדם חרש. כשאת עוברת ברחוב, נוסעת באוטובוס או אפילו מקשיבה למה שקורה מאחורי הדלת במשרד סגור”, אומרת טלי אלימלך, מנהלת התערוכה “הזמנה לשקט” במוזיאון הילדים הישראלי בחולון. “לכן אנשים שומעים מרגישים הרבה פעמים פטרונות על חירשים. זה אחד הדברים שאנחנו מנסים לשנות”.

שפת סימנים מדהימה

התערוכה חוגגת החודש 10 שנות פעילות ו־400 אלף מבקרים. מהותה העיקרית היא מסלול בו משתתף המבקר ללא כל קול, כשעל אזניו אוזניות אוטמות שמע. הקבוצות מובלות במסלול על ידי מדריך חירש למתחם המחולק לחדרים שונים – חדר העוסק בתנועות ידיים, חדר העוסק בפרצופים, חדר העוסק בשפת הסימנים ועוד. המשתתפים לומדים, לראשונה בחייהם אולי, להתנהל ללא קול ומבינים איך להשתמש בצורות תקשורת אחרות. בתום המסלול הם מגיעים אל “חדר דיאלוג” בו הם יכולים לשאול את שעל ליבם את המדריך החרש, שנעזר בשלב הזה במתרגם משפת הסימנים. “זוהי גולת הכותרת של המסלול. רואים איך בחדר הזה הדעות של המבקרים משתנות. הילדים הרבה יותר פתוחים בשלב הזה. הם מכילים הרבה יותר, והם שואלים שאלות מדהימות כמו ‘האם אדם חרש חולם בקול או בשפת הסימנים’. עבור ילדים שפת הסימנים היא שפה מדהימה, יותר קל להם להביע דברים בדרך לא מילולית כמו שהם עושים בכל יום”.

אלימלך (46) היא חירשת בעצמה. הרומן שלה עם התערוכה החל לגמרי במקרה. “בפתיחת התערוכה פרסמו שמחפשים עובדים חירשים וכבדי שמיעה דוברי שפת הסימנים. הייתי אז בסיום הלימודים, במקצועי אני בכלל כלכלנית. חשבתי שזו תהיה עבודה זמנית נחמדה. התחלתי לעבוד כמדריכה בתערוכה ומהרגע הראשון זו היתה חוויה”.

אחרי שנתיים כמדריכה רצתה אלימלך לעזוב כדי לחפש עבודה במקצוע שלה, אבל המנהלת הקודמת, דנה וולך, הציעה לה להצטרף לצוות הניהול והפיתוח של התערוכה. אחרי שוולך יצאה לחופשת לידה ולא חזרה, קיבלה אלימלך את תפקיד מנהלת התערוכה שהיא מבצעת כבר שמונה שנים.

מנהלת "הזמנה לשקט" טלי אלימלך. "עדיין נרתעים מחירשים" | צילום: עמית שעל

על השאלה אם היא סבורה שחל שינוי מבחינה תפישתית בשנים האלה, עונה אלימלך בחיוב. “יש היום מגמה של שילוב האחר במקום העבודה והבנה שהחברה מורכבת ממגוון אנושי. אבל להגיד שאנשים לא נרתעים? לא, אנשים עדיין נרתעים. יש גם נטייה שברגע שמבינים שהאדם חירש מקטינים את השפה ומספקים מידע שהוא דל. לאנשים קשה להתמודד עם הלא־מוכר. הרבה מהחירשים עובדים בעבודות שלא תואמות את הפוטנציאל שלהם. בגלל זה אחד הדברים שאני גאה בהם הוא שהצלחנו לייצר סביבת עבודה נגישה, כמחצית מהעובדים אצלנו ומי שמקבל את האומץ להדריך ולהוביל קבוצות מצליח גם בהמשך לייצר רטוריקה יותר טובה. למדריכים פה גם יותר קל לקבל עבודה אחר כך”.

מותאמת לקהלים שונים

התערוכה מתקיימת אמנם במוזיאון הילדים אך היא לא מיועדת לילדים בלבד, להפך, היא הותאמה לאוכלוסיות שונות. “בנינו סדנה ייעודית למנהלים, לנותני שירות שרוצים לעבוד עם בעלי מוגבלויות – לכל אלה אנחנו נותנים כלים של עבודה עם אוכלוסייה של חירשים. מעבר לזה אנחנו מתאימים את התערוכה לקהלים שונים, כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי למשל”.