מה מותר למעסיק לעשות עם הטלפון הנייד שנתן לכם

הטלפון מהעבודה, ההטבה שניתנת לכל כך הרבה עובדים בישראל על ידי מעסיקיהם, הוא כבר מזמן לא רק טלפון. כמו רוב האנשים, גם עובדים שמקבלים טלפון סלולרי ממעסיקיהם משתמשים בו לכתיבת הודעות בווטסאפ, העלאת פוסטים לפייסבוק, שיחות בסקייפ, צילום תמונות פרטיות או שיתופם באינסטגרם. במכשיר הזה, שאליו מחוברים העובדים בכל שעות היום בין אם בעבודה או מחוצה לה, נמצאת כמות עצומה של מידע מקצועי וגם פרטי ואישי.

כאשר מדובר בעובדי מערכת הביטחון למשל, הכנסת אישרה לפני כשלושה שבועות תיקון לחוק שמאפשר לעקוב אחר הטלפונים הניידים שלהם בתנאי שמדובר במכשיר שסופק על ידי המעסיק. אך עד כמה המידע בטלפון הנייד של עובדים שאינם עובדי מערכת הביטחון חשוף למעסיק? מצד אחד מדובר ברכוש של המעסיק אך השימוש נעשה על ידי העובד. מה מותר ומה אסור למעסיק לעשות עם הטלפון הסלולרי שניתן לעובד?

הסוגיה הזאת, של היקף המידע שיכול מעסיק לדלות מטלפון נייד שהוא מספק לעובד טרם נדונה בהרחבה בפסיקה, אומרים עורכי הדין רם תורן ושיר ברזילי ממשרד גדעון פישר. למרות זאת, הם מסבירים, מפסיקות אחרות בעניין חדירה למרחב הווירטואלי של העובד אפשר ללמוד שלא נעשית הבחנה בין כניסה למרחב הפרטי הפיזי של העובד לבין חדירה למרחב הפרטי הווירטואלי. כלומר, מעקב פיזי אחר העובד בעולם שקול למעקב אחריו באמצעות הטלפון הנייד.

למשל, במקרה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בחברה חברה עקבה אחר עובד שלה, סוכן מכירות, באמצעות תוכנה שהותקנה ללא ידיעתו בטלפון הנייד שניתן לו. באותו המקרה נקבע שלא הייתה פגיעה בפרטיותו של העובד לאור סוג עבודתו ולאור כך שהמעקב לא בוצע מחוץ לשעות העבודה.

מהמקרה הזה אפשר ללמוד שמעקב אחר מקום המצאות העובד מחוץ לשעות העבודה או התקנת תוכנת מעקב אחריו כשהדבר לא נדרש בשל סוג עבודתו – עלולים להיחשב חדירה לפרטיות. לא ברור עדיין האם מעקב אחר עובד שיוצא למשל לפגישות במהלך העבודה הוא מותר.

במקרה אחר נקבע שקבלת פלט שיחות יוצאות מהטלפון הנייד שניתן אינה חדירה לפרטיות. זאת מכיוון שהטלפון הוא בבעלות המעביד ויש לו זכות לבדוק את השיחות היוצאות לשם פיקוח על הוצאות וכן מכיוון שמדובר באמצעי פיקוח של המעביד שנחשב מידתי.

המקרים האלה לא כללו חדירה למידע שמאוחסן בטלפון הנייד, לא קריאה של הודעות או צפייה בתמונות במכשיר, אך במקרים מסוג זה בתי המשפט נעזרים בהנחיות שמגיעות מפסק דין איסקוב, שעסק במיילים במחשב שסופק על ידי העבודה. "בפרשת איסקוב נקבעו כללים והנחיות בכל הנוגע לחדירת המעסיק לפרטיותו של העובד במחשבו בכלל ובמיילים בפרט. סביר כי בעתיד, בתי הדין לעבודה יוסיפו להקיש מפרשה זו על מנת לקבוע אם הפר המעביד את פרטיותו של העובד בכל הנוגע לנייד שניתן לו", אומר תורן.

אמנם חדירה לפרטיות באמצעות המחשב או באמצעות הטלפון הנייד דומה כאשר מדובר במכשירים שסופקו על ידי המעסיק. למרות זאת, בעוד שברוב המקרים המחשב במקום העבודה נועד לשם ביצוע העבודה, הטלפון הנייד נועד הן לענייני עבודה והן לעניינים פרטיים.

"ברור כי האזנה לשיחות פרטיות וקריאת הודעות פרטיות של העובד הינה חדירה אסורה לפרטיותו, בעוד שקבלת פרטים טכניים כגון פלט שיחות יוצאות ונכנסות, מספר הודעות שנשלחו וכדומה אינה מהווה פגיעה בפרטיות", אומרת ברזילי.

אך מה לגבי הודעות ששולח עובד לעובד אחר במשרד? מקרים שבהם העובד התכתב בוואטסאפ עם עובדים נוספים מהמשרד, האם מעסיק צריך לקבל את אישור בית המשפט להיכנס לטלפון של אותו עובד למרות שמדובר במכשיר שבבעלותו?

"יש טווח רחב של פעולות שהתשובה בגינן אינה ברורה. בתי המשפט ובתי הדין לעבודה יצטרכו למלא חלל זה על ידי שימוש במבחנים שנקבעו בפסיקה כמו תום לב, סבירות ומידתיות תוך התאמתם לייחודיות של טלפון נייד", היא אומרת. באופן כללי במרבית התחומים בשאלות של שימוש בטכנולוגיה וחדירה לפרטיותו של העובד בתי הדין נוטים לטובת העובד לאור פערי הכוחות בין העובדים למעסיקים. "סביר כי מגמה זו תמשיך גם בכל הנוגע לגבולות המעסיק בחדירה לפרטיותו של העובד באמצעים טכנולוגיים, לרבות הטלפון הנייד, וזאת תוך שמירה על זכויות הקניין של המעסיקים".