אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלחמות העתיד: פיגוע ה-9.11 הבא יבוצע ברובוטים מעופפים צילום: אי פי איי

דו"ח טכנולוגי

מלחמות העתיד: פיגוע ה-9.11 הבא יבוצע ברובוטים מעופפים

הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בתחום הלוחמה - בצורה שתאפשר גם לשליטים וגם למחבלים לתקוף בצורה מתקדמת וחשאית, מה הקשר בין אינסטגרם, דימוי עצמי ובריונות רשת ואיך הפכה פקיסטן את פייסבוק לשדה ציד

20.07.2017, 14:03 | יוסי גורביץ
מהפכה בתחום המלחמה?

ג'ורג' אורוול כתב בשעתו שכלי נשק מהפכניים הם כאלה שניתנים ליצור המוני ובזול: הרובים הראשונים היו כאלה. הם איפשרו לאדם הפשוט להוריד, במאמץ מינימלי, אציל מנוון עם שריון כבד על סוס. מצד שני, ככל שכלי הנשק היה מסובך יותר ויקר יותר, כך סביר יותר שהוא ישמש לדיכוי ממשלתי. אחרי הכל, רק ממשלות יכלו להרשות אותו לעצמן. הדוגמא שלו היתה הפצצה הגרעינית, שבחסותה קמלה מחצית אירופה במשך 50 שנים תחת דיכוי סובייטי חסר תקדים.

ועכשיו אנחנו צריכים לתהות מה יהיה חלקה של הבינה המלאכותית במשוואה הזו. מי יוכל להרשות לעצמו להשתמש בה? נוזקות, כבר ראינו, הן כלי זול ליצור. אבל, מצד שני, קל יחסית להתגונן מפני נוזקה זולה. בשביל כלי סייבר מתוחכם באמת צריך ידע ותקציב של ממשלה. בהרווארד מנסים לחשוב על עתיד המלחמה בעידן בו תהפוך בינה מלאכותית לנפוצה.

רובוט המלחמה יעשה את האצבע אף קלה יותר על ההדק רובוט המלחמה יעשה את האצבע אף קלה יותר על ההדק רובוט המלחמה יעשה את האצבע אף קלה יותר על ההדק

ההנחה העגמומית היא שההגמונים יהפכו להגמוניים יותר.:המחיר האנושי של מלחמה - על כל פנים, מבחינת התוקפן שמחזיק בתבונה מלאכותית - יירד (אזרחים ימשיכו למות, זה טיבן של מלחמות). התוקפן יוכל להפעיל צבאות של רובוטים, שמתקשרים וחולקים ביניהם מידע כל הזמן, מה שיקשה מאוד על לוחמת גרילה.

השליט יוכל להורות על תקיפות בחלקים של העולם שרוב האוכלוסיה שלו איננו מכיר ומאחר ולא יהיו אבידות כמעט, יוכל להסתיר בפועל את המלחמה מאזרחיו; המלחמה תהיה שם, ומי שירצה יידע (אבל רוב האנשים לא ירצו; קל להדחיק דברים לא סימפטיים). מדי פעם, פעולת גרילה נקמנית - שכנראה תשתמש גם היא ברובוטים - שתזכיר לאוכלוסיה המזועזעת מה קורה, מעין 11 בספטמבר שיתבצע באמצעות כלי טיס לא מאוישים, השתלטות מרחוק על כלי טיס ועוד. וזמן קצר לאחר מכן המלחמה שוב תרד מהמסכים, עד המכה הבאה. את החלק של טרור באמצעות רובוט כבר ראה מי שעקב אחרי הלחימה במוסול, שם השתמשו כוחות דאע"ש (בהצלחה מועטה מאד, אבל תנו להם זמן) ברחפנים מסחריים כדי להשליך רימונים על הכוחות העיראקיים המתקדמים.

לרשום לך משהו להרגעה עם האינסטגרם?

נתחיל מהחדשות הטובות: מבין 10,000 צעירים בריטים (בגיל 12 עד 20) שענו לשאלון ביחס לבריונות רשת, ל-47% היה מספיק שכל לומר שהם לא דנים במה שרע בחיים שלהם במדיה חברתית, ושהם מציגים בה גרסה מצונזרת של החיים שלהם. המשמעות היא שלכמעט חצי מהמשתמשים הצעירים יש הבנה אינסטינקטיבית שחשיפת יתר מסוגלת לפגוע בהם. החיים הפרטיים לא אמורים להתנהל בכיכר העיר ובטרשות חברתיות אין בפועל פרטיות. יש להם דברים כואבים לדבר עליהם? דברו עם ידידים קרובים או עם אנשי מקצוע.

הבעיה היא עם מה שאמרו שאר הנשאלים. הנתון שהמחקר התמקד בו היה העובדה ששבעה אחוזים ממשתמשי אינסטגרם הצעירים אמרו שהם חוו בריונות באינסטגרם, וזאת ביחס לשישה אחוזים שחוו בריונות כזו בפייסבוק (חברת האם של אינסטגרם), חמישה אחוזים בסנאפצ'ט ו"רק" שני אחוזים בטוויטר ויוטיוב. יש לציין שאלה שיעורים נמוכים ביחס למה שנהוג היה לחשוב.

אם פרסמת ולא עשו לייק, האם פרסמת? , צילום: גטי אימג אם פרסמת ולא עשו לייק, האם פרסמת? | צילום: גטי אימג'ס אם פרסמת ולא עשו לייק, האם פרסמת? , צילום: גטי אימג

הבעיה האמיתית אחרת: 40% ממשתמשי אינסטגרם הצעירים אמרו שהם חשו רע אם אף אחד לא יעשה לייק לתמונה שלהם, ו-35% אמרו שהבטחון העצמי שלהם קשור ישירות למספר העוקבים שיש להם. וזה כבר צריך להדאיג.

שנות העשרה תמיד היו שנים של חוסר בטחון, אבל לרוב זה היה חוסר בטחון אמורפי. יכולתם להעריך מה חושבים עליכם אבל לא יכולתם לדעת. האכזריות של אינסטגרם ופייסבוק היא היכולת לכמת את חוסר האכפתיות של אחרים מקיומו של פלוני ולהציג לו את זה על המסך יום-יום.

בבריטניה, גורמים ממשלתיים כבר מדברים על הצורך לערוך לתלמידים שיעורים באזרחות דיגיטלית, ועל הצורך להתמודד עם בריונות רשת. אבל כפי שכבר ראינו, בריונות רשת היא בעיה שולית ביחס לבעיית הבריונות מחוץ לרשת; אם יש משהו שצריך להדאיג אותנו, הרי זה העובדה שטרשות חברתיות מעודדות דימוי עצמי נמוך - בין השאר משום שדימוי עצמי נמוך מזמין בריונות.

ואולי הגיע הזמן שהורים יגידו לילדים שלהם שכמו שהם לא מוכנים שהם ישתו אלכוהול עד גיל 18, הם גם לא מוכנים שהם ישתמשו ברשתות חברתיות. אתם עדיין לא מפותחים מספיק וחסינים מספיק נפשית בשביל זה. אחר כך תצאו לחיים והם יפגעו בכם וזה בסדר, ככה זה עובד ובמידה מסוימת, זה חיוני להתפתחות; אבל תצאו לשם עם סוג של שריון.

פייסבוק: שדה הציד של פקיסטן

בית משפט פקיסטני ל"מלחמה בטרור" דן ביוני האחרון את טיימור ראזה, מוסלמי שיעי, למוות בעוון חילול הקודש. לטענת בית המשפט, ראזה העליב את מייסד האיסלם מוחמד בפייסבוק.

ממשלת פקיסטן, שפעם רצתה להעמיד לדין את מארק צוקרברג עצמו בשל חילול קודש, מנהלת מאבק עיקש על זכותה להעמיד לדין אנשים ואולי אף להוציא אותם להורג משום שהם לא מתרשמים מכתבי הקודש. לאחרונה ניסתה פקיסטן לדרוש מפייסבוק שכל משתמש חדש יצטרך לציין גם את מספר הטלפון שלו; ועד כמה שפייסבוק היתה רוצה את זה, הפקידים שלה שם קלטו שזה אומר שהחברה תשתף פעולה עם רצח משפטי, והם סירבו.

פייסבוק תעזור לאנשים? לא בפקיסטן, צילום: shutterstock פייסבוק תעזור לאנשים? לא בפקיסטן | צילום: shutterstock פייסבוק תעזור לאנשים? לא בפקיסטן, צילום: shutterstock

זה לא התחיל ככה, כמובן. כשפייסבוק הגיעה לפקיסטן, רבים חשבו שהיא תאפשר לאנשים שחיים באזורים הכפריים והשמרנים להכיר את העולם החיצוני ולנהל ויכוחים על דת. אלוהים יודעת למה מישהו חשב שזה יהיה רעיון טוב; אנשים מנהלים ויכוחים על דת מאז המאה השניה לספירה לפחות, וזה אף פעם לא הועיל להרגעת הרוחות.

אבל המשתמשים חשבו שהם יוכלו לדבר על הנושא החביב בכל דיון דתי לאורך הדורות – צביעותם ושחיתותם של אנשי הדת. ובום! הממשלה נפלה עליהם עם פטיש 5 קילו (או, בהתחשב במקום, עם סיף). לדיונים של פעם, אלה שנערכו בפינות אפלות ורועשות של בתי קפה, היה יתרון מובהק: הם לא השאירו ראיות. ברשת הכל מתועד. וכאן נופחת ביבבה את נשמתה האגדה הישנה על כך שהרשת תשחרר את כולנו, כי היא תיתן לכולנו לראות את האור והממשלות לא יוכלו לעשות דבר.

קצרצרים

1. בהודו יש מערכת תעודות ביומטריות שמביאה לאנשים מהמערב קדחת: היא מחזיקה טביעות אצבע ותמונות קשתית של חלקים נרחבים מהאוכלוסיה, והיא מנוהלת על ידי הממשלה. די דומה למערכת שהתחילו להפעיל פה, בעצם. במדינות מערביות כזו נחשבת לשריד של ימי המשטרות החשאיות, ואם תנסו לומר בארה"ב שיש צורך בתעודת זהות לאומית (בניגוד לתעודה של המדינה), יש סיכוי סביר למדי שהימין המקומי יירה בכם. חברות כמו אובר ואיירבינבי מתחילות לשתף פעולה עם הממשלה ומאגר המידע הענקי שלה; אובר כדי לזהות נהגים ואיירבינבי כדי לזהות שוכרים. המהלך לא עובר בלי ביקורת בתקשורת הטכנולוגיה האמריקאית. מעניין מה יקרה כשהם יבינו שגם בסיליקון ואדי משתמשים בשיטה דומה.

הממשלה נותנת לתאגידים גישה למאגר הביומטרי שלה, צילום: גטי אימג הממשלה נותנת לתאגידים גישה למאגר הביומטרי שלה | צילום: גטי אימג'ס הממשלה נותנת לתאגידים גישה למאגר הביומטרי שלה, צילום: גטי אימג

2. שוטר מושחת ששכח שיש עליו מצלמת גוף ושהוא מתועד בזמן אמת נתפס על ידי המצלמה שלו כשהוא שותל סמים בפח אשפה בסמטה. מיד לאחר מכן הוא נכנס לסמטה, מעמיד פנים שהוא עורך בה חיפוש, "מוצא" את הסמים ששתל, קורא לשוטרים אחרים ועוצר תושב מקומי אומלל. הלז נעצר, נקבעה לו ערבות של 50,000 דולר, ומשלא יכול היה לשלם אותה, נכלא; זה היה בינואר. השוטר הרלוונטי משמש כעד בעוד 53 מקרים סמים אחרים. האגודה לזכויות האזרח של מרילנד אמרה בתגובה שהצילום הזה צריך להטיל ספק בכל הראיות המצולמות האחרות שבהן שוטרים "מוצאים" סמים.

3. צפון קוריאה היא כנראה המקום האומלל ביותר עלי אדמות: כמויות הפשעים נגד האנושות שמתבצעים שם יוודעו, אם יוודעו, רק לאחר שהמשטר המטורף שם יפול. ארגון זכויות אדם שממוקן בדרום קוריאה, ה-Transitional Justice Working Group, משתמש בשירותי גוגל Earth כדי לאפשר לניצולים שנמלטו מצפון קוריאה למפות שורה של אתרי טבח המוני וקבר אחים. הדו"ח לא מציין את המיקומים המדויקים, כדי למנוע מהמשטר לסלק את הראיות למעשי הטבח, אבל הוא מציין שורה של מתקנים ממשלתיים שעשויים להכיל מידע על האירועים. נסיונות להביא את בית המשפט הבינלאומי לצדק לדון בפשעים נגד האנושות של צפון קוריאה נבלמו על ידי התנגדותן של רוסיה וסין.

4. עוד יום, עוד הסתבכות משפטית של אובר: בית משפט בצ'כיה קבע כי אובר לא תוכל לשוב ולפעול בעיר השניה בגודלה במדינה, ברנו. צו ראשוני בנושא הוצא באפריל, לאחר שמועצת העיר קבעה שכדי לפעול בה צריכים נהגי אובר להתקין מונה, כמו כל מונית, ושהם יעברו בחינות כדי לקבוע את הכשירות שלהם. בית משפט לערעורים מצא שההחלטה לא היתה מנומקת דיה, והחזיר אותה לעיונו של בית המשפט המקורי, שכעת נימק את ההחלטה כדבעי. מאובר טרם נמסר אם היא מתכוונת לערער על ההחלטה שוב או סתם להורות לנהגיה להפר את החוק.

5. במאי האחרון הודיעה ה-FCC של ממשל טראמפ על כך שהיא היתה נתונה להתקפת DDoS מצד תומכי ניטרליות הרשת, שזעמו על כך שה-FCC עומדת לעשות את הדבר הרפובליקני ולמכור אותם לתאגידים. תומכי ניטרליות הרשת מחו על כך שהם הואשמו בהתקפה ודרשו שה-FCC תציג ראיות לכך שבכלל היתה התקפה כזו. גיזמודו הגישו בקשת חופש מידע בנושא, ובתגובה הודיעה ה-FCC שבניגוד להצהרותיה הקודמות, אין לה שום רישום על התקפת סייבר, אם כי היא הוסיפה באומללות שאנשיה "הבחינו בהתקפה אבל לא תיעדו אותה". היחס האגבי למציאות שמאפיין את הבית הלבן לאחרונה משפיע על משרדי הממשל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות