אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההמצאות של אלון מאסק: הממשלה נשארה מחוץ ללופ צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי

ההמצאות של אלון מאסק: הממשלה נשארה מחוץ ללופ

היזם המפורסם התגאה שקיבל היתר לסלילת תשתיות תחבורה עתידניות בעוד לא קיבל בפועל שום אישור, מה שוות הצהרות טוויטר בדבר צמצום הבריונות המקוונת ואיך מונעים משחקני פוקימון Go מלדרוך על הפרחים שלך

23.07.2017, 15:01 | יוסי גורביץ

הרכבת לשום מקום

הגאון בעיני עצמו, אלון מאסק, הודיע בסוף השבוע שהוא קיבל "הסכמה בעל פה" מממשלת ארה"ב לבנות מנהרת hyperloop בין ניו יורק, פילדלפיה, בלטימור ו-וושינגטון. הייפרלופ, למי ששכח, היא רעיון כללי של מאסק, לפיו קרונות שייסעו במהירות של מאות קמ"ש בתוך צינור יוכלו לפתור את בעיות הפקקים ולהאיץ את התחבורה הבין-עירונית.

לרוע מזלו של מאסק, ממשלת ארה"ב לא עובדת באמצעות הסכמים בעל פה. אם יש צורך בהייפרלופ תת קרקעי בין ארבע ערים שונות שנמצאות במדינות שונות, יש צורך בהליך מייגע של מכרזים. אתם יודעים, התהליך הזה שבו מאסק יידרש א. להוכיח שהוא אשכרה יודע איך לבנות דבר כזה, מה שזה לא יהיה, וב. שהוא יעשה את זה בפחות זמן וכסף מהמתחרים.

עיצוב קונספט של הייפרלופ, הדמיה: Hyperloop עיצוב קונספט של הייפרלופ | הדמיה: Hyperloop עיצוב קונספט של הייפרלופ, הדמיה: Hyperloop

בנוסף, לאף אחד מחוץ לראש של מאסק לא ידוע על מה הוא מדבר: במשרד התחבורה של מרילנד מיהרו להודיע שהם לא הסכימו לשום דבר כזה, מושל פנסילבניה וראש עיריית פילדלפיה הודיעו שלהד"מ, וראשי העיר של בולטימור וניו יורק הודיעו שזו הפעם הראשונה שהם שמעו על משהו כזה.

וזה רק המכשול הביורוקרטי: אנחנו לא מדברים על הבלאגן של חפירת תשתית תת קרקעית עצומה וכמה זמן זה יקח. ונעבור למנה העיקרית: ההמצאה של מאסק אינה ישימה במיוחד. קודם כל, קחו בחשבון תאונות: תאונה בין כמה קרונות במהירות הקול בתוך מנהרה, בזמן שקרונות אחרים מנסים נואשות לא להתנגש בהריסות הולכת להיות תענוג מפוקפק מאוד.

שנית, מאחר ומדובר בקרונות קטנים, הם לא ישאו עליהם את שווה הערך של רכבת, אלא של רכב פרטי, מקסימום מיניבוס. כלומר, לא מדובר בדיוק בפתרון למשבר התחבורה. שלישית, יש העניין המעיק של האצה והאטה. אתה מאץ למהירות הקול, ואז (אם אתה רוצה להגיע לצד השני לא ככתם על קיר) אתה צריך גם להאט. רוב הנסיעה שלך, כשחושבים על זה - וכדאי שלא תפקשש פה. אז יש לנו שורה של קרונות שנוסעים בקצב שונה, וכדי למנוע תאונות אנחנו צריכים שכל אחד ינוע במהירות של האיטית ביותר.

כל הכאב הזה יעלה עשרות מיליארדים. אם השטיק הזה בכלל יצא לדרך - ולערים המעורבות יש כל סיבה להתנגדות - אין ספק שאלון מאסק יעשה את הקופה שלו. השאלה היא מי צריך את הפתרון הלא יעיל הזה וכמה כל נסיעה כזו תעלה, ומי יוכל להרשות לעצמו את התענוג. התשובה: מעט מאוד אנשים. מזימה קלאסית של עמק הסיליקון.

סמים על השולחן

בסדרה "הסמויה", רחשו השוטרים בוז רב למסיבות עיתונאים שערכו מפקדיהם: האחרונים הציגו למצלמות חבילות סמים שנתפסו בפשיטות, כדי לתת תחושה שהבעיה נפתרה או שארעה התקדמות בפתרונה, מה שבשטח היה כלום ושום דבר.

ימים יגידו האם ההודעה של טוויטר, על פיה היא מצליחה לבלום את מתקפת הבריונות שהשירות סובל ממנה שנים, תכנס לקטגוריית "סמים על השולחן". הרשת החברתית הציגה מספרים: היא נקטה פעולות מניעה ומשמעת כנגד פי 10 יותר חשבונות השנה מאשר בשנה שעברה; ראתה ירידה של 25% בתלונות על הטרדה כלפי חשבונות שנחסמו מלהציג את התוכן שלהם לקורבנות; ומצאה ש-65% מהחשבונות שכנגדם היא נקטה פעולה משמעתית (כמו חסימה חלקית) לא שבו לבצע עברות.

מקנולטי לא מתרשם מקנולטי לא מתרשם מקנולטי לא מתרשם

בעיית הבריונות בטוויטר הטרידה אלפי משתמשים (וגם את החברה עצמה) במשך שנים. היו שורה של מקרים יוצאי דופן: עזיבתה של זואי וויליאמס, בתו של רובין וויליאמס זצ"ל, את טוויטר לאחר שבריונים הטרידו אותה על מותו הטראגי של אביה; איומי רצח ואונס על חברות פרלמנט ופמיניסטיות בבריטניה; השימוש הרווח של תנועת הטרור הגברי גיימרגייט למטרות אלה בדיוק בטוויטר; העליה של ניאו נאצים ושאר אנטישמים כנלווית לעלייתו של טראמפ, והמסע האנטישמי כנגד משתמשים יהודים. כל פרשה כזו טלטלה את טוויטר.

אין ספק שבשנה האחרונה נקטה הנהלת הרשת החברתית בשורה של צעדים שנועדו להגביל את היכולת של בריונים להגיע אל קורבנותיהם. היא גם הקימה צוותים שמטפלים בתלונות במהירות יחסית ויוצרים מגע עם הקורבנות. מצד שני, זה נחמד ששיעור החסימות עלה פי 10, אבל בכמה עלה שיעור ההטרדות? חוקרים אומרים שצריך להסתכל על שיעור הפשיעה, לא על שיעור המעצרים.

עד כה, טוויטר נמנעת מלספק גישה ישירה למידע שברשותה בנושא, כך שקשה לאתגר את הנתונים שלה; ואנשים ממשיכים להתלונן על כך שהתלונות שלהם זוכות להתעלמות.

הזכות החוקתית לשחק פוקימון גו

בסוף 2016 תלשו את שיערותיהם פקידי העירייה במילווקי אשר בוויסקונסין, ארה"ב: המגפה החדשה של שחקני פוקימון גו כבשה את העיר והרבה קלוצים שפלשו לגנים המטופחים שלה, רמסו את העשב, תלשו פרחים, לכלכו את המקום ושהו בו מעבר לשעות המותרות. זאת, בעודם בוהים במסכי הנייד שלהם בחיפוש אחר מפלצת נדירה ומפחידים את החיות המקומיות.

הפקידים, שטענו שהגנת צמחיית העיר עולה עשרות אלפי דולרים, מתחו את הקו: העירייה החלה לדרוש רשיון מכל מי שמפיץ משחקי מציאות מוגברת בשטחיה. מפיצי המשחקים נדרשו לעבור דרך הליך רגולטורי, שבין השאר דרש מהם להפקיד מיליון דולר לצרכי ביטוח. אחת ממפתחות המשחקים, Candy Lab AR, ממש לא התלהבה מהרעיון ותבעה את העיר.

פוקימון גו, צילום: youtube פוקימון גו | צילום: youtube פוקימון גו, צילום: youtube

לטענת החברה, הדרישה לרשיון כזה פוגעת בתיקון הראשון לחוקה, שמגן על זכות הביטוי שלה - ומשחק הוא ביטוי. העיר טענה בתגובה שהמשחק נטול אלמנטים שמצריכים הגנה על זכות הביטוי, כגון עלילה, דמויות או דיאלוג; כל אלה יכולים להיחשב לדיבור מוגן. הליכה ממקום למקום תוך נפנוף בגרוטאה סלולרית, טענה העיר, לאו דווקא.

בית המשפט קיבל את התביעה. הוא ציין שפסיקות קודמות קבעו שמאחר ואין עדיין חקיקה בנושא, יש להרחיב את ההגנה על חופש הביטוי במידת האפשר. יכול להיות שמשחק הפוקר של Candy Lab לא מכיל אלמנטים של ביטוי, אבל משחקים אחרים עשויים לכלול זאת. השופט מצא עוד שהתקנה העירונית מנוסחת גרוע, מעורפלת, ובאופן כללי מפלה לרעה משחקי AR בניגוד למשחקים אחרים. השופט ציין, עם זאת, שלעיריה עומדת הזכות לתקוע קנסות פראיים לגיימרים שדרכו לה על הערוגות.

קצרצרים

1. לחץ בקרב המשקיעים ובמשרדי סנאפ: בסוף יולי יוכלו עובדי החברה למכור את המניות שלהם, מה שצפוי להוריד את מחירן עוד יותר. מחיר המניה כבר ירד בשבוע שעבר אל מתחת למחיר ההנפקה הראשוני. כולם מדברים על הסבל הצפוי למשקיעים מכך שעוד מניות יציפו את השוק, אבל אף אחד לא מדבר על העובדים. התרגיל המסריח מוכר היטב בעמק הסיליקון: הנפקה בכמה תאריכים, שמאפשרת למנהלים לעשות את המכה שלהם, שבתורה מורידה את מחיר המניה עד שכאשר מגיע תור העובדים - הרווח שלהם מינימלי. המנכ"ל והמנהלים לוקחים את רוב השלל, והעובדים נשארים במקרה הטוב עם השאריות ובמקרה הרע עם מניות "טבועות", שמחירן בשוק נמוך ממחיר המימוש שלהן. המקרה הבולט ביותר היה של זינגה. עכשיו מגיע גם תורם של עובדי סנאפ.

אוון שפיגל, מנכ"ל סנאפ אוון שפיגל, מנכ"ל סנאפ אוון שפיגל, מנכ"ל סנאפ

2. בשבועות האחרונים, על פי הודעת היורופול, חיסלו רשויות החוק ברחבי העולם שני שווקים ברשת האפלה, AlphaBay ו-HansaMarket. שני השווקים הללו שימשו בעיקר לסחר בסמים ותעודות מזויפות, ומאחר והגישה אליהם היתה רק דרך TOR, החדירה היוותה אתגר ניכר בפני הרשויות. החיסול של אלפאביי היה ככל הנראה שגרתי למדי, אם כי נלווה אליו אקורד טראגי: האזרח הקנדי שנחשד בהפעלתו, אלכסנדר קאזס, נעצר בתאילנד בעקבות צו מעצר אמריקאי בתחילת החודש. שבוע לאחר מכן הוא נמצא מת בתאו, לטענת הרשויות שם כתוצאה מהתאבדות.

3. מיקרוסופט עושה את מה שממשל טראמפ לא יודע (וכנראה לא רוצה) לעשות: מנהלת מאבק עיקש נגד קבוצת ההאקרים של ה-GRU, המכונה Fancy Bear. ביום שישי האחרון, לאחר שנציגי Fancy Bear נמנעו מלהתייצב בבית משפט פדרלי ולהתמודד עם תביעה של מיקרוסופט, קיבלה מיקרוסופט את השליטה על 70 מהדומיינים שבהם משתמש ה-GRU, והיא מתכוונת להמשיך ולהשתלט על דומיינים רבים אחרים שלהם. לרוע מזלה של Fancy Bear, שמות הדומיינים שלה מכילים לעתים קרובות סימנים רשומים של מיקרוסופט. מיקרוסופט השתמשה בשיטה הזו במשך שנים כדי לשבש את יכולת הפעולה של בוטנטים. כעת, בכל פעם שמחשב נגוע ינסה ליצור קשר עם הדומיינים של פאנסי בר, הוא יגיע לשרת מאובטח של מיקרוסופט. ספק אם זה יפריע להאקרים: קבוצת Fancy Bear מחוברת למשאבים גדולים וטכנולוגיות מתקדמות. נקווה שבמיקרוסופט עדכנו את האנטי וירוס.

4. ואם במשטר טראמפ עסקינן, נספר שהנשיא האמריקאי מקפיד שלא לאייש אלפי תפקידים קריטיים בממשלתו, שלדעתו הם מיותרים (או שפשוט לא מודע לקיומם). כעת עלה הגרזן גם על המחלקה ליחסי סייבר-דיפלומטיה, אחת ממחלקות הדגל של ימי קלינטון. היא ניסתה להגיע להבנות עם מדינות אחרות ביחס לנושאי אבטחת מידע, כמו גם לגבש הבנות על השאלה איך חל החוק הבינלאומי על שאלות סייבר. בשבוע שעבר היא פורקה. מי צריך מחלקה ליחסי סייבר כשיש את Fancy Bear?

5. יש רשת מסעדות אמריקאית בשם Olive Garden, שמגישה אוכל איטלקי. הביקורות עליו נעות בין "זה לא אכיל" ל"זה לא אוכל" ובלוגר אחד בשם וינסנט מאלון החליט לבחון את העניין בעצמו. הוא מפעיל אתר בשם allofgarden.com, בו הוא מתאר את יסוריו בעודו טועם כל מנה של אוליב גארדן. מאלון הופתע לקבל מכתב איום מהחברה, שטוענת שהוא מפר את הסימן הרשום שלה. למה הופתע? משום שהחוק מתיר לחלוטין שימוש בסימן רשום לצרכי ביקורת. הוא שלח מייל אפי בתגובה, שבו בין השאר צירף קישור לוויקיפדיה לערך על שימוש הוגן וציין בפני עורך הדין של הצד השני שאם הוא חדש בתחום, הוא צריך להקליק על המילים עם הקו הכחול מתחתן. בהתייחסו לאפשרות שהמטרה של המכתב היא להסיר את הבלוג שלו, הכריז מאלון שזה יהיה הפשע החמור ביותר כנגד האנושות שביצעה החברה מאז שהם התחילו לדרוש תשלום על תוספות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות