משרד הבריאות: ירידה של 30% בצריכת רכיבים מזיקים תמנע 22 אלף מקרי מוות בעשור

על פי נתוני משרד הבריאות, ההוצאה על בריאות בגין מבוטח הלוקה בעודף משקל חמור עומדת על פי 1.7 מההוצאה על מבוטח במשקל תקין. לפי התרחיש הצפוי של הפחתה ליניארית של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים שתתפרש על פני עשור, רפורמת סימון המזון עתידה למנוע מעל 22 אלף מקרי תמותה בעשור ולגרום לחיסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל.

שר הבריאות יעקב ליצמן | צילום: אביגיל עוזי

בתרחיש השמרני יותר, שצופה הפחתה של 20% בצריכה, עתידים להימנע כ-16.3 אלף מקרי מוות, ולהיחסך כ-4.5 מיליארד שקל על פני עשור, כלומר כ-160 איש וכ-450 מיליון שקל בשנה, בממוצע. לשם השוואה, התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות עומדת, לאחר הגדלה משמעותית, על כ-500 מיליון שקל בשנה.

המסמך גובש לקראת הפגישה המתקיימת כעת בלשכת שר הבריאות בהשתתפות נציגי משרדי האוצר והכלכלה. הנציגים העבירו לשר ליצמן לאחרונה נייר עמדה ממנו עולה תמיכתם בטענת יבואני המזון כי טיוטת התקנות לסימון מזון מזיק קיצונית מידי ואינה עולה בקנה אחד עם הנהוג במדינות מערביות.

כפי שנחשף הבוקר בכלכליסט, לפגישה הגיעו נציגי משרד הכלכלה מצויידים ברשימה של תשע שיטות שונות הנהוגות במערב אירופה ואוסטרליה לסימון מזון, מתוך כוונה למתן את התקנות המקומיות.

במשרד הבריאות הסבירו כי מטרת המסמך שהכינו לקראת הפגישה היא להציג את ההצדקה הכלכלית לרפורמה אותה מוביל המשרד לסימון אדום למזונות שיש להמעיט בצריכתם וסימון ירוק למוצרים בריאים.

במשרד טוענים כי צריכת מזונות העשירים במלח (נתרן), סוכר לסוגיו ושומן רווי, מהווה גורם מפתח לעלייה בשיעורי התחלואה והתמותה בישראל ובעולם, ולנטל כלכלי ותפעולי כבד על מערכות הבריאות ועל מערכות חברתיות אחרות כמו מערכת החינוך, צה"ל ושוק העבודה.

עוד טוענים במשרד כי השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן - כמו סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן - מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.

10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

על פי נתוני המשרד, ישראל היא בין המובילות בצריכת הסוכר בעולם. בני הנוער בישראל נמצאים במקום גבוה בעולם בשיעורי צריכה יומית של משקאות ממותקים, שיעור של 41% בבנות ו- 45% בבנים. כ-10,000 איש מתים מדי שנה כתוצאה מהשמנה ותזונה לקויה, ובשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה: כ-30% מן הילדים בכיתות ז', ומעל 50% מהמבוגרים סובלים מעודף משקל והשמנה.

כ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מסוכרת. ישראל שניה רק למקסיקו בשיעורי התחלואה בסוכרת ומובילה בשיעורי קטיעות הגפיים. בקרב השכבות החלשות שיעור התחלואה בסוכרת מגיע ל-25%.

כאמור, גיבוש המסמך הנעשה רק שמונה חודשים לאחר הגשת מסקנות הוועדה לשר ליצמן וארבעה חודשים אחרי שמשרד הבריאות פרסם טיוטת תקנות לסימון התזונתי החדש.

היבואנים שסירבו לקבל את ההחלטה, גייסו באמצעות איגוד לשכות המסחר את שגרירי ארה"ב והאיחוד האירופי והתריעו בפניהם על הסימון הצפוי. זאת במטרה לגרום לתעשיינים האמריקאים והאירופאים לייצר לחץ לשנות את הדרישות ביחס למוצרי מזון מיובאים, או לפחות לשנות את מיקום המדבקה מהחזית לגב המוצר.

בהמשך, פנו היבואנים לשר הכלכלה אלי כהן שנפגש עם שגריר האיחוד האירופי לישראל לארס פאבורג-אנדרסן בנושא זה. בעקבות פגישה זו, אימץ כהן את עמדת יבואני המזון והעביר למשרד הבריאות נייר עמדה לפיו מתכונת תקנות סימון המוצרים אינה מקובלת עליו. היבואנים דורשים עוד שמשרד הבריאות יקדם את נושא הסימון החיובי הירוק למזון, שנזנח עד כה.

במשרד הבריאות התחייבו לפני כחודשיים להקים ועדה מקצועית שתקבע את הקריטריונים להענקת סימן ירוק למזון, אולם הדבר לא נעשה עד כה.

בתוך כך, למרות שמשרד הבריאות לא הודיע על כך באופן רשמי, מועד כניסת תקנות סימון המזון שנקבע לינואר 2018 יידחה. בשבוע הבא תצא הכנסת לפגרת הקיץ ממנה תשוב רק אחרי החגים. המשמעות היא שוועדת הבריאות, העבודה והרווחה שאמונה על הדיונים בתקנות, תשוב לדון בהן רק בעוד שלושה חודשים. כיוון שהתקנות ייכנסו לתוקף חצי שנה לאחר קביעתן, נראה כי רק בקיץ 2018 ניתן יהיה לראות פרי לעבודה של ועדת האסדרה לתזונה שמסרה את מסקנותיה לשר ליצמן כבר לפני 8 חודשים.