משרד החקלאות: הותמ"ל מחסלת את מושב ניר צבי

משרד החקלאות מתנגד לתוכנית לבנות שכונת ענק של 11 אלף דירות ממערב ללוד, כך נודע ל"כלכליסט". את התוכנית מקדמת החברה הממשלתית דירה להשכיר יחד עם משרד הבינוי, בשטח שיותר ממחציתו קרקע חקלאית של המושב ניר צבי. שאר השטח מוחכר לחקלאים שאינם תושבי המושב. בסופו של תהליך השטח יוספח ללוד. תוכנית הבנייה זוכה לתמיכה של משרד האוצר משום שהיא מספקת כמות משמעותית של דירות בלב אזורי הביקוש במרכז ארץ. והיא אושרה בוותמ"ל והופקדה להתנגדויות בפברואר. התוכנית היא גם נדבך מרכזי בהסכם גג שחתמה המדינה עם לוד שבמסגרתו העירייה תקדם בנייה של 16 אלף דירות והמדינה תשקיע בעיר 6.9 מיליארד שקל.

במכתב התנגדות ששלח רענן אמויאל, מנהל אגף תכנון וכלכלה ברשות לתכנון של משרד החקלאות, ליו"ר הותמ"ל ערן ניצן הוא כותב שאף שהמשרד "לא מתנגד באופן גורף לתוכניות שמקודמות בוותמ"ל" לתוכנית זו הוא מתנגד משום ש־60% משטחה הוא על קרקע בשימוש חקלאי של מושב ניר צבי. לטענתו מימוש התוכנית יפגע אנושות בפרנסה של תושבי המושב, "במחי יד התוכנית מחסלת ישוב חקלאי ומשנה את אופיו", כתב אמויאל והוסיף כי דילול השטחים החקלאיים יפגע בכושר ייצור המזון ואספקת תוצרת טרייה למדינה.  

הדמיית הפרויקט החדש במערב לוד. העיר הוותיקה תישאר מוזנחת | הדמיה: חברת מנעד

לוד במלכוד

עוד כותב אמויאל כי התוכנית מנוגדת למדיניות התכנון הארצית: במקום לצופף ולבנות לגובה במרכז העיר הוותיקה, היא יוצרת פרבר חדש שסותר עקרונות של קיימות.

משרד החקלאות אינו היחיד שמתנגד לתוכנית. בין התנגדים גם החברה להגנת הטבע, עמותת "במקום: מתכננים למען זכויות תכנון", חבר מועצת העיר לשעבר זאבי אוריאל ותושבים ופעילים מקומיים שמייצג עו"ד טל לינוי. שטוענים כי לוד לא תוכל לשאת מבחינה כלכלית כל כך הרבה משקי בית חדשים.

במסגרת הסכמי גג כמו זה שעליו חתמה לוד, המדינה מתחייבת להשקיע מיליארדי שקלים בפיתוח שכונות חדשות, וכן בהקמה וחידוש של תשתיות כמו כבישים, גשרים, ופארקים, המשרתים את כל העיר. בתמורה מתחייב ראש העיר לקדם במהירות בנייה של אלפי דירות חדשות, על קרקעות פניות — ההכנסות משיווק הקרקעות לחברות הבנייה משמשות למימון ההסכם והתחייבויות המדינה. כאן בדיוק נעוץ המלכוד של לוד, שכן אם לא תתמוך בתוכנית לבניית שכונות פרבריות, לא תקבל את מאות מיליוני השקלים שלהם היא משוועת.

העיר הוותיקה שסועה

בשנים האחרונות מנהל התכנון שקל ופסל את האפשרות להקים שכונות פרבר מחוץ לעיר וב־2016 הסתיימו הדיונים בהתנגדויות לתוכנית המתאר לבנייה בעיר הוותיקה שמצויה בישורת האחרונה לפני קבלת תוקף. אולם כעת העיריה בעצמה מתנגדת לה ורוצה לקבל את תוכנית הגג, שמשמעותה בנייה של פרברים חדשים: רק 2,000 דירות מתוך 16 אלף ייבנו בעיר הוותיקה והיתר כאמור בשכונות פרבריות חדשות. אולם לפי מנהל התכנון, האסטרטגיה המתאימה ללוד היא דווקא "מתן קדימות לשיפור ושדרוג המרחב הציבורי והימנעות מיצירת שכונות לוויין מחוץ לליבת העיר".

הרעיון לבנות שכונות בפאתי העיר נפסל בשל כישלון תוכנית דומה משנות ה־90, שבמסגרתה נבנו בלוד השכונות הפרבריות גני אביב וגני יער, שלא תרמו דבר לקידום לב העיר המוזנח. "העיר שסועה", נכתב בתוכנית, "ממערב מפריד כביש 40, ממזרח חותכת מסילת ברזל, קיימים בעיר מגרשים ריקים, מצבו של המרחב הציבורי ירוד, אין מדרכות והמרכז ההיסטורי מוזנח". במכתב ההתנגדות של החברה להגנת הטבע, מפורטים 11 מתחמים שונים בעיר הוותיקה שעלי פי תוכנית המתאר אפשר לבנות בהם כמעט 12 אלף דירות, בדומה לתוכנית הגג שבהכרח תבוא על חשבון פיתוח המתחמים הללו.

מחברת דירה להשכיר נמסר: "ההסכם האסטרטגי לפיתוח נרחב של העיר לוד וסביבותיה, המקודם על ידי דירה להשכיר ומשרד השיכון, עתיד לשנות ולשפר באופן מהותי את פני האזור כולו. התוכנית שמה דגש על העמדת קרקעות משלימות לטובת ביצוע התחדשות עירונית במרכז הוותיק של העיר לוד. ההתנגדויות השונות יבחנו לגופן בתהליך התכנון". ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה לטענות העולות בכתבה.

"פגיעה אנושה בשטחים חקלאיים"

החוק מאפשר למדינה לפנות חקלאים משטחם באופן מיידי, תמורת פיצוי הולם

בראשית 2016 נחקק חוק שמאפשר למדינה להשיב לידיה במהירות קרקעות שהוחכרו למטרות חקלאיות, כדי לקדם עליהן תוכניות לבניית יותר מ־700 דירות. החוק כולל פיצוי של כ־56 אלף שקל לדונם (לעומת 30 אלף שקל לפני כן), וכן את הזכות לקבל 20% מהקרקע בפטור ממכרז ולשווקה לבנייה למגורים (הטבה השווה על פי הערכות כ־10% מערך הקרקע). לצד הגזר בדמות הפיצוי, החוק העניק למדינה גם מקל כבד נגד החקלאים, כשהוא מאפשר לרמ"י להוציא צו מנהלי המורה על פינוי מיידי מהקרקע. ובניר צבי כבר קיבלו התושבים לפני כשנה מכתב ובו דרישה להשבת הקרקע.

על רקע זה מנסים אנשי ההתיישבות לקדם חקיקה שתגביל את השטח שאפשר להעביר לתכנון בוותמ"ל. על פי הצעת חוק שמקדם ח"כ איתן ברושי מהמחנה הציוני יהיה אפשר לגרוע ממושב רק עד 30% מהשטח החקלאי שלו.

עו״ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו״ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, אומר כי ״התוכנית בלוד משקפת את כל תחלואיו של ההליך שנקרא ותמ״ל, הן בפגיעה האנושה בשטחים החקלאיים, והן בתוספת חריגה של יחידות דיור לעיר. חשוב להילחם נגד ההליך הדורסני הזה. הרחבת סמכויות הותמ״ל זה מדרון חלקלק שבו כלי אגרסיבי ובלתי חוקתי הולך ומתעצם במקום שיילך ויעלם מן העולם״.