חברי הוועדה לאשראי הטייקונים לא מסכימים על מסקנות אישיות

ועדת החקירה הפרלמנטרית למתן האשראי לטייקונים בראשות ח"כ איתן כבל תערוך היום את ישיבת הפתיחה שלה בהשתתפות הח"כים בלבד, ללא מוזמנים ובצל מחלוקות. במידה רבה ניתן לומר כי חוץ מוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון, הוועדה הזו היא המקום היוקתי ביותר להיות בו בכנסת היום. מלבד כבל, חברים בוועדה גם הח"כים יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש, יו"ר סיעת כולנו רועי פולקמן, יו"ר סיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב, יגאל גואטה, עיסאווי פריג', חיים ילין, איילת נחמיאס־ורבין, בצלאל סמוטריץ', דב חנין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני. למעשה, כדי להכניס את גפני לוועדה אושר השבוע תיקון לתקנון הכנסת שאיפשר להרחיב את מספר חבריה מ־9 ל־11. הוועדה צפויה להתכנס לשתי ישיבות במהלך הפגרה, אך את רוב עבודתה הפומבית היא תעשה במושב החורף של הכנסת שייפתח בחודש אוקטובר.

בין חברי הוועדה התגלו מספר מחלוקות. אחת מהן נוגעת לשאלה אם פני הוועדה לעתיד — כלומר, ליזום שינויי חקיקה — או עם הפנים לעבר — כלומר לדאוג שאנשים ישלמו מחירים אישיים. על דבר אחד אין מחלוקת: הוועדה צריכה לעסוק ברגולטורים ובבנקים ולא בטייקונים. אך גם בנוגע לכך ישנה מחלוקת. נחמיאס־ורבין, שהיתה מיוזמות הקמת הוועדה, אמרה ל"כלכליסט" שיהיה צורך לבחון אם יש להפריד את הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל. כמו כן, לדבריה, על הוועדה לבדוק אם יש להפריד בין רגולטור שדואג ליציבות הבנק לרגולטור שדואג לטובת הלקוח. כלומר, אם יש צורך בהקמת גוף משלים לפיקוח על הבנקים.

יו"ר הוועדה איתן כבל. לא בטוח שלח"כים יש כלים מקצועיים לביצוע החקירה | צילום: עמית שאבי

את העמדה שיש להתמקד בנותני הכסף ולא בלווים ביטא בין היתר גואטה ששאל "מה רוצים מאליעזר פישמן? הוא קיבל מהבנק שני מיליארד דולר כי הוא רצה ללכת לקזינו. שאפו. צריך להצדיע לו. השאלה היא איפה היו הבנקים? איפה היה הפיקוח על הבנקים? מי נתן את הכסף לאדם שאתה רואה שהוא מהמר?". לדברי גואטה, "משהו צריך לעבור זעזוע, כי בסוף הדברים האלה מתגלגלים לאזרח. הציבור צריך להפסיק להיות שעיר לעזעזל של המהמרים". גואטה גם חושב ש"מי שעשה את זה צריך לתת את הדין, שהמערכת תקיא אותו החוצה". גם פריג' תומך בעמדה זו. לדבריו, הסיכוי היחיד לשים קץ לתספורות הוא "אם אנשים ישלמו את המחיר. אם נגלה עקיצה ומרמה, יש צורך בסנקציות פליליות. הוועדה צריכה להיות אמיצה ולא לפחד כדי להגן על הציבור".

מנגד, ילין טוען כי "לא צריך לתלות אנשים. צריך להבין לעומק את המודלים שאיפשרו לאנשים לקחת הלוואות בלי להעמיד ביטחונות ראויים".

האם לח"כים יש את הידע המקצועי הנדרש?

מעבר למחלוקות, עדיין לא ידוע מי יהיה בצוות המקצועי של הוועדה. כבל הסביר שלא פשוט למצוא אנשי מקצוע בכירים שלא עסקו בעצמם בבנקאות.

בנוסף, ישנה השאלה אם הח"כים הם האנשים הנכונים לחקור נושא מקצועי מסוג זה, משום שראשית, ישנו החשש שהם יעדיפו לנקוט בעמדות פופליסטיות על חשבון טובת החקירה ויהפכו את ישיבות הוועדה למצעד שיימינג; שנית, ישנה השאלה אם הם מחזיקים ברשותם את הידע המקצועי הנחוץ. מצד אחד, אי אפשר להתעלם מכך שמדובר באנשים שקובעים את הרגולציה בכל נושא והעבירו לאחרונה רפורמות מקיפות בתחום האשראי; מצד שני, נחמיאס־ורבין אומרת ש"גם אני שואלת את השאלה הזאת מדי בוקר", אך היא מתנחמת בכך ש"נהיה מוקפים ביועצים".

אילטוב אמר כי "יש ח"כים שיש להם כלים ויש ח"כים שאין להם כלים, אבל אלה הח"כים". או במילים אחרות, אין כנסת אחרת.

הדרך מהמלצות לשינויים בשטח עוד ארוכה

הוועדה לחקירת האשראי לטייקונים היא כנראה הוועדה שספגה את כמות הלחצים הגדולה ביותר עוד בטרם קמה. הניסיון של כבל וקיש להוסיף לוועדה סמכויות שיאפשרו לה לזמן אישים בכפייה ולזמן מסמכים עורר תגובת נגד קשה מאוד שהובילה שרת המשפטים איילת שקד ושהגיעה עד לראש הממשלה בנימין נתניהו.

בשלב זה, הרגולטורים שהתנגדו להרחבת הסמכויות ניצחו: לפי הסיכום שהושג, בשלושת חודשי פגרת הקיץ של הכנסת הוועדה תנסה לעבוד בלי הסמכויות המורחבות, תבדוק את היענות האנשים לזימוניה ותבדוק אם החומרים שהרגולטורים מספקים לה מניחים את דעתה. במקביל יקדם קיש בוועדת הכנסת את חוק הרחבת הסמכויות כדי שיהיה זמין למקרה שיתברר ששיתוף הפעולה אינו מספק. האפשרות השלישית ששומרת הוועדה לעצמה, למקרה שלא תזכה לשיתוף הפעולה שלו היא שואפת ולמקרה שבו יוזמת החקיקה תיבלם, היא קידום הקמת ועדת חקירה ממלכית בראשות שופט.

כך או כך, הדרך מהמלצות של הוועדה לשינויים מבניים במשק ארוכה. אבל דווקא בתחום הזה מצבה של ועדת חקירה פרלמנטרית טוב ממצבה של ועדת חקירה ממלכית, ביחוד כשבוועדה הפרלמנטרית יושבים כמה מבכירי הסיעות בכנסת — אם הם יסכימו לקדם מהלכי חקיקה, יש סיכוי גבוה יותר שהם יתרחשו מאשר במקרה שבו ועדת חקירה ממלכית בראשות שופט תמליץ על שינויים דומים.