אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"כששותפתי גנבה לי פטנט, נזכרתי במה שאבי אמר בילדותי: "אם לקחת פרטנר היה דבר טוב, גם אלוהים היה לוקח שותף" צילום: טל שחר

"כששותפתי גנבה לי פטנט, נזכרתי במה שאבי אמר בילדותי: "אם לקחת פרטנר היה דבר טוב, גם אלוהים היה לוקח שותף"

קובי ריכטר, בעלי מדינול ויו"ר תנועת דרכנו: "גדלתי כשוליית מסגר. בגיל שש מיינתי ברגים ולבר המצווה נדרשתי לתקן טרקטור שהושלך ולנהוג בו בחזרה לאבי"

27.07.2017, 09:09 | דיאנה בחור ניר

הוריי קלמן ומירה באו מלבוב, מה שהיה אז פולין וכיום אוקראינה, והיו זוג מגיל 15. אבי עלה לארץ בגפו ב־1935, אך שנתיים לאחר מכן, כשחש שהמצב באירופה עומד להיות קטסטרופלי, הוא חזר לפולין, התחתן עם אמי כדי שתקבל סרטיפיקט, והעלה אותה לארץ.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

להאזנה ב-iTunes  | לכל הכתבות המוקלטות

אמא שלי טיפלה בסבתי, שהיתה אדם קשה, וכשהיא נפטרה, אמי אמרה: 'זהו, יותר לא אהיה עקרת בית', והוריי הפכו חלוצים, ממקימי קיבוץ רמת יוחנן.

1950: קובי ריכטר בן ה־5 (משמאל) עם הוריו קלמן ומירה ואחיו יוחאי (8) ובתיה (שנתיים) 1950: קובי ריכטר בן ה־5 (משמאל) עם הוריו קלמן ומירה ואחיו יוחאי (8) ובתיה (שנתיים) 1950: קובי ריכטר בן ה־5 (משמאל) עם הוריו קלמן ומירה ואחיו יוחאי (8) ובתיה (שנתיים)

"אמי היתה אדם דומיננטי והיתה פעילה בקיבוץ ובמשפחה. כשהייתי שובב מדי בבית הילדים או כשסירבתי לצחצח שיניים, אבא היה משתיק אותי באיום השגור: 'אין בעיה. מחר אמא תשכיב אתכם". היה לה קול נעים, אבל שירי הערש שלה היו ברוח חלוצית ולכן מלחיצים משהו: 'בוערת הגורן בתל יוסף/ וגם מבית אלפא עולה עשן/ אך אתה לבכות, אל תוסף/ נומה, שכב ושן'. קינאתי במי שהיה לידי בחדר ושרו לו שירים אחרים, למשל: 'גם בשן וגם גלעד, אודי קטן משוקולד'.

"אבא היה בית"ריסט בלבוב, ואף שימש שומר הראש של ז’בוטינסקי לתקופה מסוימת, אך בארץ הבין שממשיך דרכו הוא דווקא בן גוריון ולא בגין, אז הוא 'החליף את עורו' ונהפך למפא"יניק וקיבוצניק. הוא היה מנהל המסגרייה ומנהל הכספים של הקיבוץ.

"גדלתי כשוליה במסגרייה: בגיל 6 מיינתי ברגים וניקיתי אותם בנפט, בגיל 8 פירקתי ברגים מקומביין ישן, ובגיל 13 התחלתי לרתך. פרויקט בר המצווה שלי היה לקחת טרקטור שהושלך לזבל ולנהוג בו בחזרה לאבי.

"שנים אחר כך, כשמנהל המסגרייה בקיבוץ בא לבקר אותי במדינול, הצגתי בפניו את הפטנט שלנו: סטנט מולחם (גליל המונע סתימת עורק כדי לאפשר מעבר דם — דב"נ), והוא אמר לי: 'אתה בעצם עושה רתכיית הייטק'.

קובי ריכטר, בעלי מדינול ויו"ר תנועת דרכנו, צילום: טל שחר קובי ריכטר, בעלי מדינול ויו"ר תנועת דרכנו | צילום: טל שחר קובי ריכטר, בעלי מדינול ויו"ר תנועת דרכנו, צילום: טל שחר

"אהבתי את חיי הקיבוץ. ללכת יחף ובלי כובע היה בעינינו מאפיין של הישראלי הגאה החדש, שמבדיל אותו מ’העירוני הרקוב' שלא יודע ללכת על חצץ, נלחץ מלהישרף בשמש ולובש מכנסיים עד מעל הטבור.

“מה שלא אהבתי בקיבוץ הוא שכמפא"יניקים, כולם חשבו בדיוק את אותו דבר. אבא אמר בסרקזם על רעיון השיתופיות ש"אם לקחת פרטנר היה דבר טוב, גם אלוהים היה לוקח אחד". ב־1995, כשבוסטון סיינטיפיק, הפרטנרית שלנו במדינול, תקעה לנו סכין בגב וגנבה לנו פטנט, נזכרתי בדבריו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות