הנחלה המהוונת - החלטה 1464 יוצאת לדרך

במושבים ובכפרים בישראל יושבות משפחות רבות על קרקע המוגדרת כנחלה. שטחי הנחלה נתפסו שנים כביטוי משמעותי ליכולתה של ישראל לחלוש על שטחים רבים ויישובם תחת השאיפה לעבודת חקלאות ושימור הנחלה כנחלה משפחתית. אך המציאות משתנה, והרבה מאוד מהחלקות החקלאיות בנחלות אינן משמשות עוד את ברי הרשות לחקלאות קל וחומר את יורשיהם.

מטרתה של המדינה לשמור על הנחלה כיחידה משקית אחת שאינה ניתנת לחלוקה ולפיכך קבעו בהסכם המשבצת החל על הנחלה מנגנונים להעברת הזכויות בנחלה בחיים ולאחר פטירה בין היתר מינוי אחד מהבנים כ"בן ממשיך". אותו בן ממשיך הוא זה שהביע רצונו להמשיך את עבודות החקלאות של הוריו והוא היחיד שמקבל את מלוא הזכויות על הנחלה. במידה ובעלי הנחלה לא פעלו לקבוע מי הוא אותו בן שיירש את הנחלה או שערכו צוואה שאינה עומדת בקנה אחד עם החלטות רשות מקרקעי ישראל, הרי שקביעת זהות הילד היחיד שיירש את המשק לאחר פטירת ההורים נותרה ליורשים, דבר אשר מטבע הדברים יצר מחלוקות וסכסוכים משפטיים רבים.

חלק מהביטוי לנוקשות אשר רשות מקרקעי ישראל הנהיגה באפשרות מימוש הזכויות בנחלה ניתן למצוא בקביעה כי לא ניתן לפצל נחלה. העדר אפשרות פיצול ומתן זכות מגורים ובנייב בנחלה תחת דרישה לרצף בן דורי (בעלי נחלה, בן ממשיך, נכד) מנעה מבעלי הנחלה אפשרות להעניק זכויות במשק ליותר מילד אחד. דבר אשר יצר מתח וסכסוכים במשפחות רבות.

שטח הרחבה במושב | צילום: אלעד גרשגורן

לאורך השנים ניתן להבחין במגמה ברורה שבה ילדיהם של בעלי הנחלה אינם ממשיכים טבעיים של הוריהם בכל הנוגע לעבודה החקלאית. האפשרויות של בני מושבים ליהנות ממשרות נוחות ומכניסות בתחומים השונים, הביאה בני מושבים רבים לוותר מראש על הרצון לעסוק בחקלאות .

החלטה 1464 של מועצת מקרקעי ישראל (אשר ביטלה את החלטה 979 על גלגוליה לרבות החלטה 1399). מהווה שינוי מרענן ויש לאמר מהפכה של ממש אשר בבסיסה יוכלו ברי הרשות הנחלה לחתום על הסכם חכירה לדורות במקום הסכם המשבצת החל כיום על הנחלה, בכפוף להיוון הנחלה.

ביצוע ויישום בפועל של החלטה 1464 מאפשר מרחב פעולה גדול ללא תלות ברשות מקרקעי ישראל כגון: בנייה למגורים במסגרת מגבלות תוכנית בניין עיר, אפשרות השכרה למגורים, בנייה של בית שלישי ואף רביעי, ביטול דרישת הרצף הבן דורי ועוד.

למעשה אימוץ ההחלטה פותחת בפני בעל הזכויות אפשרויות נוספות לניצול המשק המשפחתי כך לדוגמא יוכל יותר מילד אחד להתגורר ולבנות בנחלה, ניתן יהא לפצל את הנחלה ולרשום את המגרש המפוצל על שם של ילד אחר מזה שיירש את יתרת הנחלה או לחלופין למכור את המגרש המפוצל לצד ג'.

על מנת לעודד את בעלי הנחלות לפעול במסגרת החלטה 1464 הוחלט על מספר אפשרות "להתחשבנות" אשר מטיבים עם ברי הרשות שיבחרו לפעול במסגרת ההחלטה. התחשבנויות אלו מגדירות באילו תנאים יזכו בני המשפחה לזיכוי מהמדינה, דוגמת זיכוי הנוגע לדמי היתר ששולמו בעבר לבנייה בשטח רחב יותר מזכויות הבניה הקיימות, ניתן יהא להגיש בקשה להתחשבנות מחדש עבור עסקאות שנעשו לאחר המועד הקובע (9.6.11 שהינו המועד בו החלטה 979 אושרה בבג"צ) בגינן שולמו דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל ולבקש כי במקום דמי ההסכמה ישולמו "דמי רכישה". (שכן האפשרות לפיצול הנחלה הייתה קיימת עוד טרם ההחלטה , אך נחשבה ללא כדאית לאור הדרישה לתשלום בשיעור של 91% להבדיל מהדרישה לתשלום שיעור של 33% ), לא תחול חובת תשלום דמי רכישה בעת ביצוע חלוקת עיזבון בין יורשים ועוד.

רשות מקרקעי ישראל מוכנה כיום בכל המרחבים לקבל שומות על בסיס החלטה 1464.

דמי הכניסה להחלטה יעמדו על 3.75% משווי כל חלקת המגורים

כאמור, בעת היוון הזכויות במגרש ופיצולו יהא על בעל הנחלה לשלם שיעור של 33% משווי מלוא הזכויות (הקיימות והעתידיות) במגרש המפוצל אשר יוערכו על ידי שמאי. בנוסף, יהא על בעל הנחלה לשלם היטב השבחה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

עו"ד יעל פרי | צילום: רונית ינון

תנאי הסף ליישום החלטה 1464 הינם:

● הסדרת חובות עבר.

● הגשת תכנית לצורך רישום חלקה א' בלשכת רישום המקרקעין כיחידת רישום נפרדת או הצגת הזמנת ביצוע תצ"ר פרטנית לחוכר או למושב כולו.

● עמידת האגודה בדרישת תמ"א 35 לגבי כמות יחידות הדיור בישוב בהתאם להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבניה מיום 1.12.2015.

במקרה של הגשת בקשה להעברת זכויות בנחלה, רשות מקרקעי ישראל תחיל את ההחלטה בצורה כפויה ותחייב את המוכר בתשלום דמי רכישה בגובה של 33% משווי חלקת המגורים, במקום דמי הסכמה החלים היום על חלקת המגורים ובתוספת דמי הסכמה על השטחים החקלאיים.

מעבר לניצול המיטבי של הקרקע בנחלות ולמול יכולתה של המדינה להכיר בעובדה שהמשכיות דורית של חקלאים אינה מתקיימת כתמול שלשום, הביאה רשות מקרקעי ישראל להבין את הכדאיות הרבה בניתוב חלק ניכר מהנחלות לשטחים המאפשרים המשך מגורים ליותר מבן משפחה אחד. יש לקוות כי אימוץ ההחלטה ימנע או לכל הפחות יצמצם משמעותית את הסכסוכים המשפטיים בין בני המשפחה.

עו"ד יעל פרי, עוסקת בדיני אגודות שיתופיות, מושבים וקיבוצים בן ממשיך, פיצול נחלה ירושות וצוואות ומנהלת את פורום אגודות שיתופיות באתר הפורומים המשפטיים.