אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדוע יותר נוח לנו לתקשר בפייסבוק מאשר פנים מול פנים צילום: בלומברג

מדוע יותר נוח לנו לתקשר בפייסבוק מאשר פנים מול פנים

בסוף יום עבודה ארוך ומתיש אנחנו מעדיפים לרוב לתקשר בווטסאפ או פייסבוק במקום לשבת ולשוחח עם בני ביתנו. האם מדובר בהרגל רע או מנגנון הגנה?

28.07.2017, 08:19 | ד"ר לירז מרגלית

אתה מגיע הביתה לאחר יום עבודה ארוך שאת מרביתו העברת מול המחשב, חולץ נעליים, לוקח משהו לאכול ובאופן אירוני, שב להתמקם מול המחשב. כשחושבים על כך, ההתנהגות הזו נראית תמוהה - לאחר יום ארוך בעבודה, אנו מעדיפים לתקשר באמצעות המדיה החברתית עם מכרים במקום לשבת ולשוחח עם בני ביתנו. מדוע זה קורה? מדוע תקשורת באמצעות מדיה חברתית נוחה לנו יותר מאשר תקשורת פנים מול פנים?

קראו עוד בכלכליסט

מידת המעורבות הרגשית באינטרקאציה חברתית

אחת הפלטפורמות הפופולריות באמצעותן ניתן ללמוד על האופן שבו מקבלים החלטות באינטרקציות חברתיות מכונה 'משחק האולטימטום'. במשחק זה השחקן הראשון מתבקש לחלק סכום כסף בינו ובין שחקן שני. השחקן הראשון חופשי לבחור את האופן בו יחולק הכסף בעוד לשחקן השני יש שתי אפשרויות: לקבל את הצעת השחקן הראשון ואז הכסף יחולק בהתאם להצעתו או לדחותה ואז אף אחד מהשחקנים לא מקבל כלום.

באחד המאמרים המצוטטים ביותר בתחום הכלכלה ההתנהגותית בחן (Sanfey et al 2003) מה קורה במוחם של הנבדקים בעת קבלת הצעה לא הוגנת (30% או פחות מזה מהסכום הכולל). הוא מצא שאחוז הדחייה בתגובה להצעות מעליבות המתקבלות משחקן אחר גבוה במובהק בהשוואה להצעות מעליבות שניתנו על ידי המחשב. בנוסף כאשר ההצעה המעליבה ניתנה על ידי אדם אחר, נרשמה אקטיבציה גבוהה באזורים מוחיים המעורבים ביצירת רגשות שליליים בהשוואה להצעות מעליבות שניתנו על ידי מחשב.

בני אדם הינם יצורים חברתיים בעלי יכולות חברתיות מאוד מפותחות. בניגוד לפריימטים אחרים קיים אצלנו אזור במוח שאחראי לפירוש והבנה של אינטראקציות חברתיות. איננו יכולים שלא לנסות להבין על מה חושב האדם הבא עימנו באינטראקציה, מה מביעות פניו, מהן כוונותיו ועוד. ניסיונות הסקה אלו הן שהופכות את האינטרקציה החברתית לתובענית.

בעת זיהוי מצב של אינטרקציה בינאישית (כשהרדאר המנטלי שלנו מזהה אדם אחר) אין לנו אפשרות לשלוט במידת מעורבות הרגשית המושקעת. קיימת אקטיבציה בלתי נשלטת של איזורים ספציפיים במוח המעורבים בתקשורת בינאישית ולכן למרות שהאקטיבציה נעשית באופן לא מודע, התחושה הפסיכולוגית היא שיותר נוח להיות באינטרקציה באמצעות מחשב (ביחוד אם אנו מרגישים עייפים ומותשים), שלא דורש מעורבות רגשית או קוגנטיבית.

רשתות חברתיות. האינטראקציה פחות תובענית מבחינה חברתית, צילום: Pixabay רשתות חברתיות. האינטראקציה פחות תובענית מבחינה חברתית | צילום: Pixabay רשתות חברתיות. האינטראקציה פחות תובענית מבחינה חברתית, צילום: Pixabay

נמנעים מעלבון

 

אינטראקציה יומיומית מבוססת כמעט ברובה על תקשורת בלתי מילולית. כאשר אנו באים באינטראקציה עם אחרים אנו מעבדים סיגנלים בלתי מילוליים כמו הבעות פנים, טון, מחוות גופניות, שפת גוף, קשר עין ואפילו מרחק פיזי מהאחר. אותות בלתי מילוליים אלו הינם לב ליבה של האינטראקציה הבינאישית. ללא יכולת לפרש אותות בלתי מילוליים אלו, לא נוכל להבין לעומק את כוונות האחר (כמו במקרה של אוטיזם).

אותות אלו מאפשרים הבנה של כוונות האחר כמו גם מידת מעורבותו באינטראקציה, האם הם לחוצים או רגועים, האם הם נמשכים אלינו, נרתעים מאיתנו וכו. אותות בלתי מילוליים מוסיפים רובד של עומק לאינטראקציה, אך תובעים מאמצים קוגניטיביים ורגשיים. אינטראקציות ברשת מן הצד שני, אינן תובעות מאמץ נוסף כיוון שהן מבוססות על רמזים חברתיים מינימליים שניתן לסכמם כסמלי הבעה או סימני פיסוק.

אינטראקציה פנים אל פנים נתפסת כתקשורת מסונכרנת, אחד האנשים מדבר בעוד השני מקשיב, אחד מהנהנן בראשו בעוד השני מסביר ואחד יודע שהשני לא בהכרח סיים לדבר גם אם הוא שקט לרגע. ניתן לדעת מתי הצד שני חושב, מהרהר או מעבד מידע גם אם אינו מדבר. תקשורת מסונכנת אינה אפשרית ברשת, מכיוון שאיננו יכולים לראות את האדם השני. אם מישהו שואל: "האם אתה שם" בפלטפורמת העברת מסרים ואינו נענה, אין דרך להניח האם השני לא ענה מכיוון שאינו שם, שאין לו חשק לדבר כרגע או שמא הוא כועס על האחר ולכן נמנע מלהשיב לו.

בסוג זה של תקשורת לא מסונכרנת, האינטראקציה אינה מובלת על ידי התגובה של האדם השני. לכן גם נצפית נינוחות רבה יותר, האינטראקציה אינה תובעת מהמשתתף בה קשב לאותות הצד השני. בעת צפייה באדם אחר המצוי במצב רגשי מסוים, באופן אוטמטי מופעלים ייצוגים של מצב נפשי זה אצל הצופה. כך, אם נבחין באדם אחר עצוב, נדע כיצד 'זה מרגיש להימצא במצב זה', זהו הבסיס ליכולתנו לחוש אמפתיה.

בניגוד לכך, אינטראקציות ברשת נעדרות רגשות. אחת הדוגמאות הטראגיות לכך היא שרון סלין שנהגה דרך קבע להתכתב עם בתה שהתגוררה במעונות המכללה בה למדה. אחה"צ אחד הן 'צ'וטטו' כאשר האם שואלת את ביתה מה שלומה ובתה עונה באמירות חיוביות עם הבעות פנים שמחות ולבבות. יותר מאוחר באותו הלילה, הבת ניסתה להתאבד. סימני הדיכאון היו שם אך ניתן היה לפרשם רק באינטראקציה פנים אל פנים מתוך עיבוד וקריאה המסרים הבלתי מילוליים אצל האחר, מה שבלתי אפשרי באמצעות פלטפורת מסרים.

טוב ורע באינטראקציה וירטואלית

 

המונח וירטואלי משמש לתיאור מציאות שאינה אמיתית, אך שואלת אלמנטים מסויימים מהעולם האמיתי. בעת משחק מלחמה במחשב למשל, ניתן לחוות ריגוש, תסכול ומתח אך לא קיימת הסכנה לפציעה. למעשה, ממציאיו של משחק המלחמה הווירטואלי טענו שהחוויה הוירטואלית אף עולה על הדבר האמיתי כיוון שהסכנה המקושרת לחוויה האמיתית נעדרת. באותה מידה, אינטראקציה באמצעות מדיה חברתית גורמת לגולשים לחוש מקושרים אך ללא הקושי והמורכבות הטמונים בתקשורת פנים אל פנים. בהשוואה לתקשורת באמצעות המחשב, אינטראקציה פנים אל פנים תובעת יותר מעורבות רגשית, מאמץ קוגניטיבי ומגוייסות מוחית. כאשר איננו במצב הנפשי לאמץ משאבים אלו, אנו פונים לעיתים קרובות לאפשרות הווירטואלית.

הכותבת היא בעלת Phd בפסיכולוגיה, חוקרת חווית משתמש בחברת Clicktale

תגיות