צילום: רויטרס
הכדורגל בסין: לא רק משכורות עתק לכוכבים
התבססותה של סין כמעצמה עולמית אינה פוסחת גם על הכדורגל. הרשויות הסיניות מעודדות חברות להשקיע מיליונים רבים ביבוא אנשי מקצוע, כדי שיהפכו ילדים ונערים סינים לכוכבי העתיד של העולם. כך נהפכת המדינה למעבדת ניסוי הכדורגל המרתקת בעולם
עברו פחות מחמש שנים מאז נחת בסין מאדס דווידסן והחל לאמן ילדים בכדורגל. כיום הדני בן ה־34 עוזר לנהל את אחת הקבוצות בעלות השווי הגבוה ביותר בסופר־ליגה הסינית. המהירות עוצרת הנשימה של השינויים המאפיינים את סין הגיעה למשחק הפופולארי ביותר בעולם והפכה מהגרים כמו דווידסן לחלוצים בלי שיתכוונו לכך. הם עוזרים ליצור תעשיית ספורט חדשה שאמורה להגיע לשווי מעורר הערכה של 740 מיליארד דולר עד 2025, הודות להתקפה ישירה על הכדורגל.
קראו עוד בכלכליסט
המועדון שבו עובד דווידסן, שנגחאי SIPG, לא היה קיים בצורתו הנוכחית עד לפני קצת יותר משלוש שנים. אך כמעט בן לילה הקבוצה נולדה מחדש עם משאבים שאמורים לעזור לה להתחרות אפילו בקבוצות הפרמיירליג, הליגה העשירה בעולם. דווידסן אחראי על פיתוח כדורגלנים בקבוצה שמשחקים בה שחקנים כמו הקשר הברזילאי אוסקר, שההעברה שלו ב־60 מיליון יורו מצ'לסי לשנגחאי הפכה אותו ליבוא היקר ביותר עד כה בפרויקט הסיני. "אני לא מגזים, ישבנו עם החבר'ה שהקימו את המועדון, ממש עם עט ביד ואמרנו 'כמה כדורים אנחנו צריכים, כמה קונוסים צריך'", מספר דווידסן, שהעבודה הקודמת שלו במולדתו בדנמרק היתה באימון נוער. "לא היה להם כלום, אך הם היו מוכנים ללמוד ולהשקיע".
מסמך מספר 46
לפני שנשיא סין שי ג'ינפינג פרסם את מסמך מספר 46, שבו הגדיר את הכדורגל כחלק מהתוכנית הכלכלית של סין, הכדורגל המקומי היה ברובו שולי. כעת, הודות למימון מצד אנשי העסקים הגדולים במדינה ומצד חברות ממשלתיות, היעד הוא לבנות ליגה שיכולה להתחרות בגדולות ביותר ולבנות נבחרת לאומית שתתחרה במונדיאל. התוכנית השאפתנית מגמדת את המאמצים הקודמים מצד מדינות בלי מורשת כדורגל לקדם את המשחק. בעוד ליגת הכדורגל של צפון אמריקה יצאה לדרך בשנות השבעים וקרסה וליגת ה־MLS היתה צריכה 20 שנה כדי לצבור תנופה, היפנים בנו תוכנית ל־100 שנים לכדורגל. אך המאמצים הללו לא כללו את העוצמה הפיננסית שממנה נהנים הסינים. ליו דונגפנג מבית הספר לכלכלה וניהול באוניברסיטת שנגחאי לספורט מסביר כי מבחינתו של שי, הכדורגל הפך להיות חלק אינטגרלי מהמעבר של סין למעמד של מעצמה עולמית. "זו הגרסה שלו להחזרת סין לגדולתה", הוא אומר. "הכדורגל אינו בהכרח הדרך לעשות זאת, אבל הוא צריך לפחות להתאים למעמד הזה. קשה למצוא את המילה המתאימה לתאר זאת — זה מאסיבי. אין השוואה!".
קבוצת שנגחאי של דווידסן הוקמה מחדש בסוף 2014, אז החברה הממשלתית שנגחאי אינטרנשיונל פורט גרופ רכשה 40 שחקנים ממועדון אחר, ולקחה את מקומו בליגה (CSL) המונה 16 קבוצות. קבוצות אחרות זוכות למימון של חברות נדל"ן, קונגלומרטים וחברת בתחום הבריאות. במקרה של מועדון שנדונג לוננג טאיישן, הבעלים הוא תאגיד החשמל הממשלתי, חברת החשמל הגדולה בעולם.
בנוסף למאמנים ושחקנים, גם דיאטנים, מומחים טכניים ומנתחי נתונים יובאו לסין. ביניהם נמצא דניאל שטנץ הגרמני. הוא עבד עד לאחרונה בוונקובר וויטקאפס מה־MLS, אך כיום הוא בשנדונג לוננג, מהעיר ג'ינאן, המונה 7 מיליון תושבים ונמצאת כ־300 ק"מ דרומית לבייג'ינג. "רמת ההוצאות היא מדהימה", אומר שטנץ (36), שהצטרף לקבוצה כמנהל טכני. "אין מגבלה על התקציב!", עלות שכר השחקנים בוונקובר עמדה על 8 מיליון דולר, כחצי ממה ששנדונג לוננג משלמת לחלוץ האיטלקי גרציאנו פלה. אקדמיית הנוער של הקבוצה כוללת 30 מגרשי אימון, ואילו המתקנים של הקבוצה הבוגרת כוללים הליכון לכל שחקן, תא גובה וחדר קרח. הוא פותה לעבור לסין הודות למתקנים, לפרויקט ולשכר "שהוא בוודאי גבוה, בעיקר אם מביאים בחשבון כי ונקובר היא מקום מאוד נחמד, אמנם, אבל יקר", אמר. אשתו נטליה עומדת לנחות בבייג'ינג, ביקור ראשון שלה במדינה עם שני ילדיהם. הם יגורו בדירת 4 חדרים באחד משני מתחמי הדיור של המועדון, בשכנות לכוכבים כמו חלוץ ניוקאסל לשעבר פאפיס סיסה. פלה, לעומת זאת, בחר לגור בבית שסיפק לו המועדון מחוץ למתחם. השחקנים הסינים גרים בדירות 2 חדרים.
גם עם משאבים בלתי נגמרים, צמיחה מהירה והשקעות ישנה בירוקרטיה רבה שמשתנה תדיר. הרשויות הסין משנות כל העת את הרגולציות הנוגעות למספר השחקנים הזרים שיכולים לשחק בכל קבוצה. בשלב זה מותר להעלות בהרכב שלושה שחקנים זרים. יש גם מכסות לגבי שחקנים מתחת לגיל 23, והוטל מס של 100% על כל קבוצה בהפסדים שרוכשת שחקן לא סיני. במקביל, שטנץ טוען כי יועצים וספקים זרים מציעים לעתים את השירותים שלהם במחירים מנופחים. "כולם מנצלים את המצב", הוא אומר.
עניין תרבותי
ישנן גם כמה בעיות תרבותיות בפרויקט הכדורגל הסיני הגדול. ספורט מקצועי כמעט ולא נתפס כאפשרות לקריירה בסין. פאן גאוהונג, מנהל בית הספר בגואנגג'ואו, אומר כי ההורים מעדיפים תחומים אקדמיים וחוששים שפציעות יפגעו בהצלחה של התלמידים בבית הספר. פאן, שאימן במשך 26 שנה, אומר שישמח אם הבן שלו ישחק בעתיד, אבל לשם כך יצטרך לשכנע קודם את האמא. "אשתי נלחמת נגדי, היא לא תומכת בי", הוא טוען.
שאפתנות גם לא יכולה ליצור בן לילה מאגרי אוהדים בגודל של קבוצה אירופית בקרב אנשים שרגילים יותר לצפות בטלוויזיה בקבוצות הגדולות כמו מנצ'סטר יונייטד. במשחק שהתקיים בתחילת מאי הביסה שנגחאי SIPG את ליאונינג וואווין בתוצאה 1-4. רק רבע מהאצטדיון המכיל 57 אלף מושבים היה מלא. השחקנים הזרים שלטו במשחק המרושל, כשבשלב מסוים האלק הברזילאי נזף בלין צ'ואנגי בשל מסירה לא טובה, והשחקן הסיני התכווץ בתגובה לביקורת. כישרונות כדורגל בטוח מסתתרים בקרב 1.3 מיליארד הסינים, אך הנבחרת הלאומית מדורגת כיום במקום ה־77 בדירוג המדינות של פיפ"א, מאחורי ג'מייקה. "הרמה מאוד נמוכה", ציין הארולד מאיין־ניקולס, לשעבר נשיא התאחדות הכדורגל של צ'ילה שביקר בסין. "בצ'ילה הם יהיו בתחתית ליגת המכללות".
עם זאת, דווידסן אומר כי ההתקדמות של המשחק בסין היא מדהימה. הדני הגיע במקור לסין ב־2012 כדי לעבוד בפנימייה פרטית בשנגחאי. הפריצה שלו הגיעה לאחר שנה כשמאמן נבחרת אנגליה לשעבר סוון גורן אריקסון מינה אותו לעוזרו בגואנגג'ואו R&F. ב־2014 עברו שניהם לשנגחאי SIPG. לאחר עזיבתו של אריקסון המליץ דווידסן לקבוצה את מאמן טוטנהאם לשעבר אנדרה וילאש־בואש. דווידסן חזר לגואנגג'ואו מוקדם יותר השנה, ובהחלט הבחין בשינוי. כשהגיע לשם לראשונה עם אריקסון, הדשא היה במצב ירוד, מתקני האימון התפרקו, תרבות האוהדים כלל לא היתה קיימת וכמעט לא שודרו משחקים בטלוויזיה. "היום המצב הפוך לגמרי", הוא אומר. "קשה להסביר את זה, ממש מדובר בשני עולמות נפרדים".
לאחר שעדכנו את המממנים בשנגחאי לכמה כדורים וקונוסים הם זקוקים, דווידסן והנהלת הקבוצה הרכיבו רשימה של שחקנים שיעזרו לשפר את הביצועים והפרופיל שלה. הצהרת הכוונות הראשונה באה לידי ביטוי ברכישת האלק, חלוץ ברזילאי שהגיע עבור יותר מ־40 מיליון יורו ומשכורת שנחשבה לאחת הגבוהות ביותר בכדורגל. האלק שוכנע לעבור לסין בשיחת סקייפ.
שחקנים מסוגו של האלק אמורים לייצר באזז, לעורר השראה בילדים לשחק כדורגל ולהביא אוהדים חדשים לאצטדיונים ולמסכים. מתוך ארבע החולצות שמוצעות למכירה מחוץ למרכז הספורט והפנאי של מזרח אסיה, שם משחקת הקבוצה את משחקי הבית שלה, שלוש שייכות לזרים הברזילאים. החולצה הרביעית נושאת את שמו של וו לאי (Wu Lei), שחקן מקומי אהוב.
בסופו של דבר, הליגה תישפט על יכולתה לטפח כישרונות סיניים. דווידסן מעריך שיעבור עוד דור לפני שסין תקטוף את פירות ניסוי הכדורגל הענקי שלה. הוא מחויב להישאר כל עוד הפרויקט ישמור על התנופה. כדי להאיץ את ההתפתחויות, שנגחאי שלחה קבוצה שלמה של שחקנים מתחת לגיל 18 לשחק עונה בברזיל, ומוקדם יותר החודש התאחדות הכדורגל הגרמנית הודיעה שתזמין את הנבחרת מתחת לגיל 20 לשחק באחת הליגות הנמוכות במדינה. "כולנו פה בגלל הפרויקט", אומר דווידסן. "נכון, SIPG משלמת לי, אך מדוע היא בתעשייה? בגלל הפרויקט".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה